|
שיפור של הסיפור שעשיתי בעבר
|
22/10/2024 |
אז הנה קישור לסיפור המקורי
שיפרתי אותו בעזרתה של חברה טובה :)
---------------
היא מתבוננת בכיסא הריק שלידה בקפה, עיניה נודדות בין השעון על הקיר לבין הדלת, כאילו מחכה למישהו שיכנס בכל רגע. הזמן מתמשך ולא עובר, והתחושה של בדידות מתחילה להכביד עליה. דייב, הידיד שלה, אמור היה להיות שם בזמן הזה, אך הוא אינו מגיע. כל דקה שחולפת מרגישה כמו נצח בשבילה, והיא מתחילה לחוש את האכזבה ששוטפת אותה.
בזמן שהיא מתבוננת סביב, היא מבחינה בנער שלומד איתה בכיתה. הוא תמיד היה שקט ורציני, עם עיניים חודרות וכישרון יוצא דופן ללמוד. היא מתקרבת אליו, מרגישה איזו תחושת נוחות שאינה מצליחה למצוא עם דייב. הנער הזה, למרות היותו שקט במיוחד, מאזין לה בקשב רב. הוא מחייך אליה חיוך קטן, והיא מרגישה שהלב שלה נפתח בפניו.
כשהשיחות ביניהם מתחילות להתגלגל, היא מגלה שהוא מקשיב הרבה יותר ממה שהוא מדבר. היא מספרת לו על דייב, על האהבה שלה אליו, על החלומות שהם חולקים, אך גם על הכאב שדייב גורם לה. "הוא יוצא רק עם בנות יפות," היא אומרת, וברקע נשמעת שתיקה. היא מוצאת את עצמה שותקת, מתבוננת באדמה, כאילו מחפשת את המילים הנכונות.
אחרי כמה רגעים של שקט, הנער מפסיק את המחשבות שלו ואומר לה, "אבל את יפה." המשפט הזה נכנס לה ללב כמו חץ. היא מופתעת, מחייכת לאט, ופתאום הוא תופס את עצמו – 'היי, גרמתי לה לחייך?' זה רגע קטן, אך עבור שניהם הוא מרגיש כמו קסם.
בהרגשה של חום ששוטף אותה, היא מתקרבת אליו ומחבקת אותו. הדמעות מתחילות לזרום מעיניה, דמעות של כאב ושמחה מעורבים יחד. "את בוכה?" הוא שואל, מתרחק ממנה כדי לבחון את פניה. ברגע שהוא מבין מה קרה, הוא מחזיר לה את החיבוק, חיבוק חם ומרגיע.
"תודה" היא לוחשת בקול חלוש אך מלא כנות. הוא מרגיש את הלב שלו מתמלא בחום, כאילו הוא מצליח להעניק לה משהו שהיא חיפשה זמן רב.
"זה שום דבר," הוא עונה ברוך, "אני כאן בשבילך."
הם עומדים שם, מוקפים בקולות העיר, ועדיין, זה מרגיש כאילו הזמן עצר במיוחד בשבילם. רגע של כנות ופשטות שנשאר בליבם.
מאותו יום, הקשר ביניהם התחזק. גם כשהם חזרו לשגרה, הוא ידע שתמיד תהיה לו פינה חמה בלב לה.
וכך, החיים המשיכו. היא הפכה להיות יותר בטוחה בעצמה, והוא גילה את הכוח שבחברות אמיתית. כי לפעמים, כל מה שצריך זה מישהו שיראה אותך באמת, מעבר לכל המסכות.
----------
אשמח שהסיפור יעלה! |
|
2שתים1