פינת השבת שלי - שבת פרשת נח
|
לפני 16 ימים |
טוב אז היי חברים מה המצב? אז כמו שאתם רגלים פינת השבת שלי והשבת פרשת נח! ואחשב השבת אני רוצה להוסיף דבר תורה משלי זה היה דבר תורה רשות! אם תרצו לקרוא אותו במקום דבר תורה אחר אתם מוזמנים. אז בואו נתחיל מה הלוז? 1. זמני כניסת ויציאת השבת (כולל רבנו תם) 2. משימה לשבת (חברתית שקשורה לשם של הפרשה) 3. לוח המצוות שלי 4. פינת דברי השבת (2 דברי תורה + שו"ת לשבת) 5. תקציר הפרשה 6. סיפור לשבת 7. מיקמקים מספרים והשבוע, חד פעמי: 8. דבר תורה של אורייה
אז בואו נתחיל 1. זמני כניסת ויציאת השבת (כולל רבנו תם) לפניך זמני הדלקת נרות וכניסת השבת בערים שונות בישראל, לקראת פרשת נח שתחול בתאריך ל' תשרי התשפ"ה (01/11/24) ירושלים כניסת שבת: 16:14 צאת השבת: 17:26 רבנו תם: 18:06 לפינה הבאה 2. משימה לשבת (חברתית שקשורה לשם של הפרשה) מה שם השבת? נח אז זאת המשימה: אנחנו במצב פחות טוב והמשימה שלכם היא להיות רגועים. בהצלחה!
והיא פה, הפינה הבאה 3. לוח המצוות שלי 3 מצוות שיקרבו אותנו לבורא מצווה ראשונה: 1. אהבת הבורא - אתם צריכים לאהוב את הבורא ולהבין השבת שכול דבר שהוא עושה הוא לטובה "כל מה שעושה השם הכול הכול לטובה, כל מה שעושה השם הכול לטובה ,יש עניין שהתהפך הכול הכול לטובה, יש עניין שהתהפך הכול הכול לטובה" מצווה שניה: דבר תורה של אורייה - אליכם לומר את הדבר תורה החד פעמי של אורייה. מצווה שלישית: שמיעת הפרשה - אליכם לכלת לבית הכנסת ולשמוע את פרשת נח!
וזאת הפינה הבאה! 4. פינת דברי השבת (2 דברי תורה + שו"ת לשבת) אז איך הפינה הולכת? ליל שבת: שואלים את השאלה ואומרים דבר תורה יום שבת: אומרים את התשובה ואומרים עוד דבר תורה
. השבוע רצוי שתגידו במקום דבר תורה אחד שאני יכתוב פה להגיד את הדבר תורה שאני רושם בסוף יצירה (מעדיף שתגידו את שלי בשולחן ליל שבת)
אז בואו נתחיל
ליל שבת: ש: מדוע אומרים על נח שהיה מקטני אמונה?
נח הצדיק האמין בה' ועשה מעשים טובים. נולדו לו בגיל מאוחר שלושה ילדים : שם חם ויפת. בזמנו עשו האנשים מעשים לא טובים, כגון גזל. ה' כעס עליהם והרהר, האם לשם כך בראתי עולם יפה ? חשב ה ' להחריב את העולם ואמר לנח : רצוני להוריד מבול לעולם שישטוף את הכל ואז אבנה עולם חדש . כדי שלא תפגע אתה ואנשי ביתך , בנה תיבה שבה יהיו שלוש קומות : אחת לאנשים , אחת לחיות ואחת לאשפה , וכך לרמוז לאנשים שכמו שנמלה שאינה גוזלת וביתה בנוי בשלוש קומות , כך תלמדו ממנה ולא תגזלו. במשך מאה ועשרים שנה תבנה וכך יוכלו האנשים לראות וישאלו לשם מה תיבה , ותענה כי עתיד ה ' להוריד מבול לעולם וכך יהרהרו בתשובה ולא אחריב את העולם. לתיבה ציווה ה ’ להכניס מכל החיות והבהמות. לעגו האנשים לנח ואמרו : לא ניתן לך להיכנס לתיבה ... צחק ה ' ואמר : תראו שהוא יכנס ובאמצע היום .. שלח ה ' חיות רעות והזיקו לכל מי שהפריע לנוח להיכנס.. בתחילה ירד גשם , אולי יבינו האנשים ויעשו תשובה , אך שלא עשו נפתחו ארובות השמים ונפתחו כל המעיינות מהאדמה... המים ירדו והתיבה נחה על הרי אררט שבכורדיסטן . שלח נח את היונה לראות האם ירדו המים , והיא חזרה עם עלה של זית בפיה , לרמוז לנח עדיף לי אוכל מר כזית אך מידו של ה ' ולא אוכל טוב מידך .. יצאו בעלי החיים והאנשים מהתיבה ונח בנה מזבח והקריב לה’”.
יום שבת: ת: מכיוון שנח לא נכנס לתיבה עד שדחקו אותו המים וזאת מכיוון שהאמין שהאנשים יעשו תשובה ואז לא ירד מבול. אז מדוע הוא קטן אמונה, מכיוון שעליו היה להתפלל על דורו ואז באמת לא היה יורד מבול כמו שראינו אצל מרדכי היהודי שכינס את כל הילדים ומנע חלילה מהמן את מזימתו... אומר החפץ חיים זצ”ל, ללמדנו שאם נתפלל לפני שהבעיות יגיעו נצליח לבטל אותן. הנשק החזק של יהודי הוא התפילה.
מָמוֹן חֲבֵרֵינוּ שָׁלוֹם חֲבֵרִים! מַה שְּׁלוֹמְכֶם? חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם מַה הָיָה הַחֵטְא שֶׁגָּרַם לְכָל הַסִּפּוּר שֶׁל הַמַּבּוּל? מַהוּ הַדָּבָר הֶחָמוּר שֶׁבִּגְלָלוֹ נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה שֶׁל הַחְרָבַת הָעוֹלָם בְּמֵי הַמַּבּוּל? אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל הִתְנַהֲגוּ בְּצוּרָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה, בְּהַרְבֵּה דְּבָרִים. אֲבָל חֲכָמֵינוּ מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ שֶׁהַדָּבָר שֶׁעָלָיו נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה הָיָה הַגֶּזֶל. כַּאֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים לֹא נִזְהֲרוּ בַּמָּמוֹן שֶׁל חַבְרֵיהֶם וְגָזְלוּ זֶה מִזֶּה – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחְלִיט לְהַעֲנִישׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְרַק נֹחַ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נִצְּלוּ. מִכָּאן אֲנַחְנוּ לְמֵדִים עַד כַּמָּה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר בִּרְכוּשׁ הַזּוּלַת. כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁאָסוּר לִגְזוֹל, אֲבָל עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר גַּם בַּדְּבָרִים הַקְּטַנִּים שֶׁלִּפְעָמִים אֲנַחְנוּ לֹא שָׂמִים לֵב אֲלֵיהֶם. לְמָשָׁל, לֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּלֹא רְשׁוּת בַּחֲפָצִים שֶׁל הֶחָבֵר וְלֹא לִגְרוֹם שׁוּם נֵזֶק לִדְבָרִים שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל הַצִּבּוּר. עַל יְדֵי שֶׁנִּנְהַג בְּצוּרָה נְכוֹנָה זֶה עִם זֶה, נוּכַל לִשְׁמוֹר אֶת הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ שֶׁיִּהְיֶה טוֹב וְנָעִים לִחְיוֹת בּוֹ! שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבוֹרָךְ!
ואחשב עוברים, לפינה הבאה 5. תקציר הפרשה תקציר פרשת נח: פרשתנו מספרת על נח הצדיק התמים, שחי בדור שבו האנשים פנו אל הגזל ואל מעשים רעים אחרים. על פי ציווי ה', נח בונה תיבה גדולה, ומכניס אליה את כל סוגי החיות, הבהמות, העופות והרמשים, וכן אוכל שמתאים לכולם ומספיק לתקופה ארוכה. כשמגיע היום נכנס נח אל התיבה יחד עם אשתו, שלושת בניו – שם, חם ויפת ונשותיהם של בניו.
המבול מתחיל לרדת במשך ארבעים יום וארבעים לילה, ולאחר מכן המים יורדים לאט-לאט, במשך 150 יום. נוח שולח את העורב מן התיבה כדי לראות אם כבר אפשר לצאת ממנה, אך העורב אינו מתרחק מן התיבה. נח שולח את היונה במקומו 3 פעמים – פעם אחת היא חוזרת, בפעם השנייה היא מביאה עלה זית, ובפעם השלישית היא אינה חוזרת, ונוח מבין שהמבול הסתיים ואפשר לצאת.
הקב"ה כורת ברית עם נח שלא יביא עוד מבול, ומראה לו את הקשת בענן כאות.
בסוף הפרשה מפורטים הדורות מנח ועד אברהם אבינו.
קדימה הפינה הבאה 6. סיפור לשבת פשוט מהתחלה בכפר הקטן, השקט והפסטורלי שעל חוף הים, התגורר בחור צעיר וכריזמטי בשם דביר. הוא היה צעיר שקט, שיש לו חלומות גדולים וחזון יוצא דופן, והיה אמיץ ונחוש. אבל בכל זאת היה לו חיסרון אחד שעליו איש לא ידע מעולם: הוא מעולם לא הצליח להשלים שום דבר שהתחיל. במשך כל חייו ניסה לעסוק במקצועות שונים – חקלאות, דיג, נגרות, אפילו מוזיקה – אך בכל פעם שהתמודד עם הכישלון הראשון, הוא התייאש והפסיק. באחד הימים, אחרי עוד ניסיון כושל ללמוד לנגן בכינור, ישב דביר על גדות הנהר, הביט במים השקטים ואמר לעצמו: "הפעם לא אוותר. אמצא מטרה אחת ואסיים אותה, לא משנה כמה זה יהיה קשה בשבילי!" דביר החליט לבנות סירה במו ידיו ולהפליג ברחבי הים כדי להוכיח לעצמו ולכפר כולו שהוא יכול להשלים מטרה. במשך חודשים שלמים הוא עבד קשה: חטב עצים, בנה את גוף הסירה ולמד את רזי הימאות. בימים חמים ובלילות קרים הוא לא ויתר, גם כשהיה נראה שהכול הולך לאיבוד – הקרשים לא התאימו, החבלים נקרעו. אנשים בכפר צחקו עליו ואמרו לו בלגלוג: "למה לך להתאמץ? עדיף להמשיך ולנגן!" אבל הוא לא הקשיב, רק המשיך הלאה בעקשנות. שישה חודשים חלפו, אבל בסופו של דבר, אחרי אין־ספור ניסיונות וכישלונות, הסירה הייתה מוכנה. היא לא הייתה יפה במיוחד, אבל היא הייתה חזקה ויציבה, ודביר עמד גאה מול היצירה שלו. מבחינתו הגיע הרגע הגדול: ההפלגה הראשונה ברחבי הים. ביום ההפלגה התאסף הכפר כולו על חוף הים לצפות בו מתחיל לנסוע עם הסירה. דביר קשר את מפרשי הסירה והחל להתרחק מהחוף, הוא החל לגלוש עם הזרם. וככל שהתרחק, הרוח גברה והסירה הפליגה מהר יותר ויותר. אנשים צעקו מאחור בהתרגשות, הריעו לו בהתלהבות – והוא הרגיש תחושת סיפוק הולכת וגוברת, הוא הצליח! אבל אז, לפתע, הגלים שינו גוון והים התחיל לגעוש. גל ענק התקרב לעברו במהירות, הטיל את הסירה לצד והפיל את דביר למים הסוערים. הוא היה מבועת, נלחם בגלים בכל כוחו והתאמץ לשחות לעבר הסירה שלו. מחשבה אחת לא עזבה אותו: "אני לא איכנע, הפעם זה לא יקרה!" הוא נאבק במים באומץ, אבל הגלים היו חזקים ממנו, והוא הרגיש את עצמו נשאב לתוך המעמקים האפלים של הים. הוא נלחם בשארית כוחותיו עד שהם אזלו והוא שמע דממה מסביבו. דביר פקח את עיניו ומצא את עצמו על חוף שהוא אינו מכיר. הוא הביט סביבו ולא זיהה דבר בחוף השומם. השמיים מעליו היו עמוסים בעננים, והוא ניסה להתיישב ולבחון מה מתרחש סביבו. "איפה אני?" שאל בקול רם. לפתע התקרבה לעברו דמות עטויה בבגדים עתיקים. היא הייתה זקנה מוזרה, ומבטה נצנץ בחוכמה. "ברוך הבא", אמרה הזקנה, "הגעת לסוף הדרך שלך." דביר הביט בה בתדהמה. "לסוף? אבל בקושי התחלתי! בניתי סירה, נאבקתי בכל הכוח… איך הגעתי לסוף הדרך?" הזקנה חייכה חיוך קטן. "הסוף שאתה מחפש אינו נמצא כאן, כל ההתחלות קשות, אבל יש דרכים רבות להגיע לסוף. כוח רצון והתמדה הם חשובים, אבל יש דבר נוסף שלמדת במסע שלך!" "והוא?" שאל דביר. הזקנה התקרבה אליו ולחשה: "למדת לקבל את מה שאינו נמצא בשליטתך. לא כל מאמץ יוביל לתוצאה שתכננת, ולעיתים רק היכולת לקבל ולהמשיך הלאה היא הניצחון האמיתי." באותו רגע הבין דביר, שהניצחון שלו לא היה בהפלגה או בהשלמת המטרה, אלא בכך שהמשיך לנסות, שאסף כוחות גם ברגעים שבהם נכשל, ושכעת, לאחר כל מה שעבר, הוא למד את הערך של השלמה וקבלה. הוא כעת יודע להתמודד ולעמוד ביעדים שהציב לעצמו גם במציאות הקשה ביותר. הוא התרומם ממקומו, הודה לזקנה בניע ראשו והחל לעשות את דרכו חזרה לכפר. הוא ידע שהדרך הייתה ארוכה, אבל הוא כבר לא צריך להוכיח דבר. אנחנו חיים בעולם מלא כל טוב, ומשתמשים באין־ספור כלים ותשתיות המבוססים על המצאות של דורות קודמים ועתיקים. כששום דבר לא היה ידוע, ובני האדם היו צריכים לגלות ולהמציא את הכלים הכי בסיסיים, ולמצוא את הדרכים הפשוטות ביותר לקיומם. כל ההתחלות קשות, אך הן מלמדות אותנו שהתמדה ורצון הם הכוח האמיתי שיכול לקדם אותנו בעולם.
7. מיקמקים מספרים והפעם המיקמקית היא? תנחשו... 2שתים1 מה את אוהבת לעשות בשבת? לקרוא ולישון
פינה הבאה, עכשיו. 8. דבר תורה של אורייה (חד פעמי) שלום לכולם, השבת אנחנו קוראים את פרשת נח. נח הצדיק מאמין בהשם ועושה מעשים טובים, בזמן של נח האנשים עושים מעשים פחות טובים ואז השם החליט להחריב את העולם והוא אומר לנוח אני מתכוון להחריב את העולם אתה צריך לבנות תיבה גדולה ובה להכניס את כל החיות ואת כל המשפחה שלך במשך מאה עשרים שנה תבנה וכך יכולו אנשים לראות וישאלו אותך למה זה? ותענה כי השם עתיד להוריד מבול לעולם וכך יחזרו בתשובה. לעגו האנשים לנוח ואמרו: לא ניתן לך להיכנס לתיבה שלח השם חיות ראות וטרפו את כל האנשים שלא נתנו לנוח להיכנס לתיבה בתחילה ירד גשם האנשים לא הבינו ואז ירד מבול ובסוף המים ירדו והתיבה עצרה בשלום. ולמה רציתי לספר לכם את הסיפור הזה? אני חושב שלסיפור אז יש מסר גדול ככול שאנשים יעשו טוב היה טוב אבל ככל שאנשים יעשו פחות טוב אז באמת היה פחות טוב ואפשר לראות את זה בסיפור בהתחלה השם אמר לנוח על תזדרז אם התיבה ואחר כך הוא הוריד גשם ורק בסוף הוא הרס את העולם תמיד צריך לראות גם את הטוב וגם את הרע
שבת שלום ❤️
|
|