|
חיים חדשים פרק 22
|
לפני 13 ימים |
בבוקר שאחרי אמילי קמה עם תחושת חוסר ודאות. השמש עשתה את דרכה בשמיים, והאור רך וקל, אך היא חשה את העומס בחזה שלה. "מה הצעד הבא שלי?" היא שאלה את עצמה, מתבוננת בנוף סביב. "איך אני יכולה להילחם באופל הזה?"
היא ישבה על שפת הנהר, המים זורמים במהירות, והצליל שלהם היה כמו מנגינה מרגיעה. אך המחשבות שלה היו רחוקות, מתמקדות במטרה שהציבה לעצמה - לעצור את האופל שגדל בתודעתה כמו סיוט בלתי נגמר. היא ידעה שהיא חייבת למצוא תשובות, ועם כל רגע שעבר, הכאב והדאגה גברו.
לפתע, זיכרון של הדרקון עלה במוחה. "אני חייבת לשאול אותו," היא אמרה בקול רם, מתמלאת בתקווה. "הוא אולי יודע מה לעשות." היא קמה ממקום מושבה והחלה להתקדם לעבר המקום שבו פגשה את הדרקון בפעם הקודמת.
כשהיא הגיעה אל הנקודה שבה היא זכרה את המפגש, היא עמדה שם, מחכה שהדרקון יופיע. היא חשה את הרוח נושבת, ועם כל נשימה, היא התרגשה יותר. "אני צריכה תשובות," היא לחששה, ממתינה.
פתאום, מתוך הערפל, הופיע הדרקון. הוא היה גדול ומרשים, עם כנפיים נוצצות כמו אבני חן, ועיניו היו מלאות חוכמה טהורה. "אמילי," הוא קרא בקול חזק, "את כאן."
"אני חייבת לדעת מה לעשות," היא אמרה, קולה רועד מהתרגשות. "האופל מתגבר, ואני לא יודעת איך לעצור אותו."
הדרקון הביט בה בעיניים חודרות. "האופל הוא כוח קדום," הוא הסביר. "הוא קיים מאז ומעולם, ניזון מהפחדים והדאגות של בני האדם. הוא זקוק למישהו שינחה אותו, מישהו שייתן לו צורה."
אמילי חשה את הלב שלה פועם במהירות. "אני לא מבינה," היא אמרה, "איך אני יכולה להילחם באופל אם הוא כל כך חזק?"
"את לא צריכה להבין את כל הפרטים," הדרקון השיב, "אבל את חייבת לדעת שהאופל מחפש אותך מכמה סיבות."
"מהן הסיבות?" היא שאלה, מתרגשת. "למה הוא מחפש אותי?"
"את מחזיקה בכוח ייחודי," הוא אמר, "כוח שאפשרי רק לך. כוח שיכול לשחרר את האופל או להילחם בו. אך זה לא תלוי רק בך. יש קשר עמוק בין האור לאופל, קשר שאת לא יכולה להבין עד הסוף."
"אני לא מבינה," היא אמרה, מתוסכלת. "זה כל כך מעורפל."
"עלייך לחקור את עצמך," הדרקון הסביר. "כשהאופל פוגע, הוא מתאר את הפחדים הכי עמוקים שלך. הוא רוצה שתראי את החולשות שלך, את הפגיעות שלך, כדי שתהיי חלשה יותר."
אמילי חשה את הקשרים בין המילים של הדרקון לבין רגשותיה. "אבל למה זה קורה?" היא שאלה. "למה האופל קיים מלכתחילה?"
הדרקון עצר לרגע, מנסה לבחור את המילים שלו בקפידה. "האופל הוא תוצאה של חוסר איזון בין האור והחושך. הוא נוצר כשיש פחדים לא מפורקים, כשיש רגשות שלא נתנים להם ביטוי. הוא מחפש אותך כי את יכולת לשנות את המצב הזה."
"אני יכולה לשנות את האופל?" אמילי שאלה, קולה מתמלא באופטימיות. "אבל איך? איך אני יכולה להילחם במשהו כל כך חזק?"
"הדרכים שלך ייחודיות," הדרקון ענה. "את צריכה להמשיך להתאמן, להתחבר לאלמנט שלך, ולגלות את הכוח הפנימי שבך."
לפתע, רעיון עלה במוחה. "האם אפשר להפסיק את האופל לחלוטין?" היא שאלה, מתרגשת מהמחשבה. "או שהוא תמיד יהיה שם?"
"לא, האופל לא יכול להפסיק להתקיים," הוא השיב, "אבל את יכולה ללמוד לשלוט בו, להפוך אותו לכוח חיובי. זה יהיה מסע קשה, אך זה מה שאת צריכה לעשות."
אמילי חשה את האופטימיות גואה בתוכה, אך אז נזכרה במשהו נוסף. "מה החיה של האופל?" היא שאלה, ורצון לדעת את התשובה התעצם בתוכה.
הדרקון שתק, כאילו שקל את המילים לפני שיצא מהפה. אמילי חשה את הלב שלה פועם במהירות, והמתינה לתשובה.
לבסוף, הוא אמר, "הדרקון השחור."
לרגע, אמילי לא האמינה לאוזניה. "דרקון שחור?" היא שאלה, מבולבלת. "מה זה אומר?"
"זה לא סתם דרקון," הדרקון הסביר. "הוא מייצג את כל הכוחות האפלים. הוא חזק מאוד, ויש לו את היכולת לחדור לתודעתך. הוא ישתמש בכל פחדייך כדי לנסות לשבור אותך."
אמילי חשה את הלב שלה מתכווץ. "אני לא יכולה להתמודד עם זה," היא אמרה, פחד חודר לתוכה. "איך אני יכולה להילחם במישהו כל כך חזק?"
"הכוח שלך טמון בך," הדרקון ענה. "את צריכה להתחבר לאלמנט שלך, להבין את עצמך, ולגלות את הכוח שיכול לנצח את האופל."
אמילי חשה את הלחץ גובר, אך גם את הנחישות. "אני חייבת להמשיך להתאמן," היא אמרה בקול חזק, "אני לא אתן לאופל להנחיל אותי."
עם כל מילה, היא הבינה את הדרך שלה. "אני חייבת להילחם," היא אמרה, והרגישה את הכוח מתפתל בתוכה. "אני לא יכולה לתת לו לנצח."
הדרקון הביט בה בגאווה. "את בדרך הנכונה, אמילי. אך זכרי, הדרך לא תהיה קלה. יהיו רגעים של ספק, של פחד, אך עלייך להילחם ברגשות הללו."
אמילי קיבלה את המילים שלו, והרגישה את האור מתחיל להאיר בתוכה. "אני אעשה את זה," היא אמרה, "אני אהיה חזקה."
ואז, בתוך כל הכאב והחשש, היא חשה את האסימון נופל. "למה אני?" היא שאלה, הפעם עם תובנה חדשה. "למה אני נבחרתי?"
"כי את לא רק חזקה," הדרקון השיב, "את גם רכה. יש לך את היכולת לרפא את הפגיעות של אחרים, ולשחרר את האופל."
עם המילים הללו, אמילי הבינה שהמסע שלה לא רק כדי לעצור את האופל, אלא גם כדי לחקור את עצמה, את הכוחות והפגיעות שלה. "אני לא לבד," היא אמרה, "אני לא יכולה להיכנע."
ובאותו רגע, היא קיבלה את ההחלטה להמשיך. "אני אמשיך להתאמן, אני אמצא את הכוח שלי," היא אמרה, ובזמן שהדרקון הביט בה, היא ידעה שהיא בדרך הנכונה.
"הדרקון השחור," היא לחששה לעצמה, "אני אמצא אותך ואני אעמוד מולם."
הדרקון השפיל את עיניו, כאילו מתכוון להוסיף משהו, אך אז שתק. אמילי ידעה שהדבר הבא היא צריכה לעשות זה להתאמן ולהתכונן למאבק הגדול שיבוא.
ולבסוף, היא פנתה חזרה אל היער, עם הלב מלא בכוונה, אך גם עם פחד מהעתיד. "אני לא יכולה להיכנע," היא חזרה על עצמה, בעוד היא צועדת קדימה, מוכנה להתמודד עם כל אתגר שיגיע. |
|
סבבוש38
