קהילה - ציורים וצילומים
|
|
|
|
המשך לכתב אורח-ילדות לא ילדות האמת הסודית שלי
|
25/10/2020 |
שלום חברים מה קורה ?
ראיתי שהיה ביקוש להמשיך הסיפור שלי ילדות לא ילדות האמת הסודית שלי אז החלטתי לכתוב המשך אחרי הרבה התלבטויות של מה בדיוק היה ההמשך וזה מה שיצא מקווה שתאהבו את התוצר הסופי
לפני שנתחיל רציתי לציין שהסיפור שלי תומך בלקבל את האחר והשונה, בהרבות הדדית ולא לאלימות לא משנה מאיזה סוג !!!
___________________________________________________________________
הקדמה להמשך הסיפור:
אימא אמרה לי פעם שיש לה סוד הקשור אלי שהיא תספר לי כשהגיע לגיל שתים עשרה אז הזמן הגיע והיא ספרה לי את הסוד שבעצם אני לא בדיוק כמו כל הילדים האחרים מפני שיש לי משהו שונה..
סוד גדול עבורי שבעצם אמר שכל חיי חייתי בשקר אחד גדול או לפחות לא כל האמת כולה !!!
___________________________________________________________________
פרק 6- האמת כולה
אד זה היה עוד יום רגיל שבוע לאחר יום הולדתי ה-12 שלי ושל אחותי התאומה קטי הלכתי לבית הספר אחרי חופשת פורים לא היה משהו מיוחד כרגיל למדתי חשבון כי זה המקצוע היחידי שבאמת ידעתי בבית הספר מורים לא ממש רצו ללמד אותי (אז עוד לא ידעתי למה בדיוק שמורה לא תרצה ללמד תלמידה שכל כך רוצה ללמוד) אחרי הלימודים חזרתי הביתה לארוחת צהרים עם כל המשפחה יותר מאוחר עליתי לחדרי להכין שיעורי בית ולראות טלוויזיה בסלון ואז אימא קרה לי לבואו אליה באתי אליה והיא התחילה להגיד לי בטי זוכרת שלפני כמה שנים אמרתי שאספר לך כשתגדלי משהו עליך אז הגיעה הרגה ואני חושבת שאת מספיק גדולה כדי לדעת את האמת בנושא זה.
לפעמים הרגשת שאת לא בדיוק רואה או סמה לב לדברים כמו רוב התלמידים? לא אימא, מה ההכוונה? מאפו להתחיל להסביר זה קצת מסובך אז הנסה להתחיל בהתחלה את לקוית ראיה זה בעצם אומר שאת לא רואה כמו כולם שזה בעצם אומר שיש דברים שלא תוכלי לעשות כמו כולם תמיד אמרו לי לדאוג לך לכל דבר ואפילו הציעו לי לשם אותך בבית ספר מיוחד לילדים עם אותו בעיית ראיה אבל כפי ששמתי לב החלטתי לא לעשות את מה שאומרים לי והחלטתי שאת תגדלי כמו כולם לא משנה מה זה מצריך ואת רואה שלא היית צריכה שיעשו הכול בשבילך, ברור אימא לימדת אותי להסתדר לבד בחלק מהדברים כמו לסדר את החדר להכין ארוחת בוקר לבד וכוו... נכון כי זה לא משנה עם יש לך מגבלה כל שיהי זה לא אמור לקבוע איזה בן אדם את אלה מה שאת מחליטה לעשות עם עצמך לא משנה מה אומרים לך אחרים , רגע מה זה אומר בדיוק?, זה אומר שלא לכולם יש לדוגמה משקפים על העיניים ולא כולם רואים טלוויזיה קרוב כמו שאת רואה , אבל אימא קטי לדוגמה גם רואה קרוב כמוני, כן אבל הצלה זה לא מלידה כמו אצלך אצלה זה בגלל צפייה ממושכת במסכים, טוב אימא ולמה רק עכשיו דווקא לספר לי?, כי עכשיו את מתחילה להיות בוגרת יותר ואליך לדעת לאיזה אולם את נכנסת ואדיף שתדעי מול מה תצטרכי להתמודד בעתיד...
___________________________________________________________________
פרק 7- ההבנה של המצב הנוכחי
עובר יום ועוד יום וככה שבוע וחודש ואני לא מצליחה לשכוח מהשיחה שלי עם אימא מה זה אומר על חיי ואך זה ישפיע על עתידי אוף אדוארד למה הכול חייב להיות מסובך כול כך הרי הינה לדוגמה אני מצליחה לכתוב ביומן משלי אז למה יש דברים שכל כך נראים פשוטים ולי חייבים להיות מסובכים לדוגמה אימא אמרה שעם הרצה לעבוד בעתיד בעבודה טובה הצטרך להוכיח את עצמי הרבה יותר מהחרים, טוב אולי כי אני טובה יותר מהחרים?.. (הומור תמיד עוזר לחשוב בצורה חיובית יותר) וכך חלפה לה שנה והגיע החטיבה והצוות אמרו שלא יוכלו לקל אותי ללימודים בגלל שלא יוכו ללמד מישהו שלא יודע את החומר (למורות שבעיה זו אינה הייתה באשמתי כמובן שמורים התעלמו מדב זה) והורי ואני הגענו להחלתה שאני צריכה למצוא בית ספר אחר ללמוד בו וככול הנראה שאני לא הלמד יותר עם התאומה שלי היו לנו שתי אפשרויות ללכת אליהם אחת הייתה בית ספר מיוחד (כמובן זה לא שאוהבים לשלב כל כך תלמידים מכול סוג שהם) והשנייה הייתה ללכת ללמוד בפנימייה בצפון הערץ האפשרות הראשונה נפסלה על ידי מנהלת המקום מכיוון שלי יש סיכוי להצליח ושלא טוב עם הכנס לחינוך מיוחד כי זה יכול לסגור לי הרבה דלתות בעתיד אז הלכתי לפנימייה ובא קיבלתי את העזרה הנחוצה לי כמו לדוגמה מחשב נייד בשיעורים וסייעת שעוזרת לי להעתיק מהלוח דברים פשוטים נכון (אבל עבורי הם לא אפשריים בכזאת כלות וללא מאמץ שכמובן זמן השיעור לא מאפשר זאת) ..
___________________________________________________________________
פרק 8- החיים החדשים בידיעת המצב
אז הלימודים בפנימייה היו קשיים כמו שחשבתי וכמעט נגמר לי המקום בך אדוארד וכנירה שהצטרך להיפרד ממך בקרוב אבל שתדע שבסוף הצלחתי להוציא בגרות מלאה והייתי ספורטאית נבחרת בחוץ לארץ שמייצגת את המדינה שלנו והגיע הזמן לשרת למען המדינה או לפחות עבור אנשים שעזרו לי בחיי ואשמח לעזור להם בחזרה (עין תחת עין)
___________________________________________________________________
פרק 9- כעבור עשרים שנה
שלום אדוארד כמה זמן לא רשמתי בכך וואו שחושבים על זה היום אני עובדת בחברת הייטק עם המשפחה שלי עם בעלי וילדי ולמרות כל הקשיים הצלחתי לעמוד ביעדים שהצלחתי להציב לעצמי וכול זאת בגלל שלא ויתרתי לא משנה כמה צחקו עלי בילדות וכמה בהתחלה לא היה קל להתקבל לעבודה כל שהיא וחשוב מזאת למדתי שלא משנה מה אומרים עם עובדים קשה ומאמינים במה שעושים הכול אפשרי פשוט ממשיכים לנסות כל פעם מחד כי לא משנה כמה ניפול העיקר כמה פעמים נעמוד שוב על הרגלים ולא נוותר כי אחרי זה התוצאה הסופית היא מה שחשוב ועם מוותרים פשוט לא מגלים מה היה יכול לקראות עם לא הינו מוותרים מההתחלה !!!!
___________________________________________________________________
סורי על החלק השני יצא לי קצת צולע אבל זה סיפור שאני מכירה מקרוב בצורה שונה מזאת שסיפרתי כמובן כי יש דברים שלא תמיד אפשר לספר או לראות כמו שהם קוראים, שימו לב תמיד עם יש מישהו בצד שלחים שמקבל יחס שלא מכבד אותו ותעזרו לו !!!
הסיפור הוא על בסיס אמתי עם המון שינוים במידע המסופר אבל המטרה של הסיפור היא פשוט לא משנה מי לידנו ומה מבדיל בנינו זה לא אומר שאנחנו לא בני אדם ושאם כולנו נלמד לקבל את האחר העולם יכול להיות טוב יותר הכול תמיד בשליטה שלנו לא משנה מה קורה בסופו של דבר הכוח בידנו ומה שיקרא הוא מה שנחליט לעשות אתו בסופו של דבר
הסיפור שסיפרתי או דוגמה קטנה מעולם שנתקלתי בוא ביום אחד בבית הספר שלי (הגיעו אילנו קבוצת כדורסל נכים) וכמו שסיפרתי לכם את זה נכון שזה רק סיפור אבל דברים כאלו באמת קורים לאנשים בין עם זה קושי בראיה ואו ברגלים ועוד מלא סוגים שונים של מוגבלויות ונכון שקורים לזה מוגבלות אבל בעצם לפחות מה שאני למדתי שבעצם הם אינם מוגבלים בדבר אלה אנחנו אלו שמוגבלים במה שאנחנו רואים וכדי שנתחיל להיפתח למציות שסובבת אותנו יום יום ואנחנו לא סמים לב זה יכול להופיע בעזרה למישהו ברחוב בין עם זה למבוגרים מאתנו ובין עם לאנשים עם מוגבלויות וזה גם יכול להיות משהו שיותר קרוב אילנו לא משנה עם אנחנו בבית הספר או בזום עם חבר טוב שלנו או מישהו שלידנו עובר חרם ואו דבר מסוג זה תמיד להגיש עזרה לא לפחד ממה שיומרו לנו או מה יעשו כי לא משנה מה יומרו, משנה מה אנחנו נעשה!
מקווה שאהבתם את הסיפור שלי החלטתי לפעם ראשונה לגעת בסוגיה יותר מציאותית אבל פעם הבעה הביא סיפור כמו שאני אוהבת בסגנונות הקריאה שלי עצמי
נ.ב. אוהבת BETTY1234
|
|
|
|
|
|
81
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17/11/2020 12:25 |
איציגו23 |
6 |
|
וואו איזה מרגש! |
|
|
|
|
|
27/10/2020 09:41 |
הודיה2669 |
5 |
ואוווווווווווווו איזה מושלמתת רק ראיתי אותך ביוטיוב וראיתי שיש לך קהילה אז ישר ניכנסתי לקהילה שלךךךךך את מהממת פליז תציעי לי חברות פוט אני לא ממש טוב באנגלית חחח אני גם אנסה את יכולה פליז להקדיש לי?
גם אני אקדים לך חחח ביוששששששששששש |
|
|
|
|
|
25/10/2020 17:44 |
שתיחברות |
4
|
וואי חייבת לפרגן.
את כותבת מהמם וברור ומקסיםםםם❤️ |
|
|
|
|
|
25/10/2020 16:47 |
6271שיראל |
3
|
יואווווווו זה מושלםםםםםם
בטי את סופרת חיחי
חד משמעית!!!!!!
ותודה על ההקדשה❤ |
|
|
|
|
|
25/10/2020 16:34 |
hadar2009 |
2 |
|
ממש אהבתי את שני החלקים את זוכה בכתב אורח בדוק! |
|
|
|
|
|
25/10/2020 16:26 |
betty1234 |
1 |
|
מי שלא קרה את הפרקעם הראשונים גשו לקהילה שלי עמוד אחד אחורה לתחילת הקריאה, קריאה נהימה ותודה לכל מי שמגיב אתם עושים לי את היום לאב יו |
|
|
|
|
|
|
|
