המסע של רוז ואביב פרק 2: המאמת
|
13/02/2022 |
את ההורים שלהן?! מה איך זה אפשר הרי הן היו איתם כל ה13 וה11 שנים בכל שנות חייהן!!! רוז ניגשה לאמא שלה, ואמרה לה: "אמא, זאת את?, אבל, אבל, איך זה אפשרי?" סברינה [אבל של רוז ואביב] אמרה לה: "רוז תקשיבי יש משהו שלא סיפרנו7 לך ולאביב במשך5 שנים..." "אז תספרי לנו עכשיו!!!" אמרה לה רוז בעצבים. "בסדר רוז, אבל תקראי גם לאביב" "טוב!, אביב בואי אמא רוצה לספר לנו משהו" אביב באה וישבה על אמא שלה ורוז ישבה ממולה בישיבה מזרחית. "בנות, אתן זוכרות שאביב הייתה בת 6, ואת רוז היית בת 8, בדיוק היה גנב ילדים חדש" "אוקיי? אבל איך אתם באתם לכאן" רוז שאלה את אימה "אז באמצע הלילה, אבא שלכן, פיטר, שמע דפיקות בדלת וישר חשב שזה גנב הילדים, אז הוא לא רצה לפתוח. לאחר כמה דקות הוא דפק שוב וקצת יותר חזק, ואבא שלכן לא פתח אז הגנב דפק יותר חזק עד שאבא שלכן פתח, וזה לא היה גנב הילדים אלא, אישה זקנה שרק רצתה תפוח." "תפוח?! למה שבאמצע הלילה משהו ירצה תפוח?!" שאלה אביב "אביב אני לא יודעת, אבל אם את רוצה לדעת איך הגענו לכאן אז כדאי שתקשיבי" "אבא שלכן היה עייף, ועצבני", אז הוא אמר לה: "תקשיבי זקנה, אני עייף ועצבני עזבי אותי בשקט ולי לשכנים שיביאו לך תפוח!" "לא, לא, אני רוצה רק את התפוחים שיש לכם בבית" "נו באמת, את לא רצינית, את כאלו עושה לנו בכוונה?!" "אוקיי, אז אני רואה שאתה לא בדיוק תיפוס נחמד, אז אני אלך" "מה שלא ידענו שזו לא הייתה רק זקנה אלא, גם מכשפה ומדענית מתקדמת" אמרה להן סברינה. "אמא אל תעלבי אבל זה לא מסביר לי כלום...." אמרה רוז "בבוקר למחרת פיטר אירגן את אביב לגן, ואני את רוז לכיתה בי"ת, ואחרי שהגעתן לבית ספר חזרנו הביתה. לפתע הזקנה חזרה שוב ודפקה לנו שוב בדלת. אבא פתח והיא אמרה לו: "אם לא תביא לי תפוח כמו שביקשתי, אתה תתחרט על זה כל שנות חייך..." פיטר ישר סגר לה את הדלת מרוב שהוא חשב שהיא משוגעת! לאחר שעתיים אני ואבא באנו לקחת אתכן מהגן והבית ספר אבל ישר איך שישבנו על הכיסאות באוטו, פשוט עברנו לממד אחר, הממד המוזר שפה" לאביב הייתה שאלה מאוד חשובה בנוגע לנושא הזה. אז היא שאלה את אמא שלה: "אבל, אמא איך זה הגיוני שאתם הייתם איתנו בכדור הארץ 5 שנים אם אתם הייתם פה? "אזז זוכרות שאמרתי שהיא הייתה גם מדענית?". "כן" אמרו שני הבנות באותו הזמן. ".אזז מסתבר שהיא בין המעדנים הטובים בכל העולם, שיכולים לבנות רובוטים שזהים לבני האדם ב96%, וזה אומר שזה מה שהיא עשתה לנו.... "מה?!!!!! אני לא מאמינה שאמא שלי ואבא שלי היו רובוטים במשך 5 שנים שלמים!!!!!" אמרה רוז. "כנראה שהזקנה צדקה, אבא באמת מתחרט על מה שהוא עשה..." אמרה אביב "טוב אבל אנחנו חייבים לצאת מפה!" נזכרה רוז "צודקת, אבל איך?" שאלה סברינה "אמא את רצינית, את פה 5 שנים ולא יצא לך לחפש את היציאה?" "לא...." רוז הסתכלה לבחוץ לחפש קצת את היציאה וראתה משהו שהיא ראתה כבר בעבר...... היא הסתכלה... וזה היה..
|
|