קהילה - ציורים וצילומים
|
|
|
|
השבת שלנו פרשת ויקהל + שקלים
|
07/03/2024 |
טוב אז היי חברים מה קורה היום נדבר על שבת ויקהל + שקלים רק שאשאלה אחשב תהיה קשה יותר
אני אתחיל בלהעתיק את הלוח מה עושים מה הלוח אז ייאלה באמת מה הלוח
1. משימה לשבת (חברתית שקשורה לשם של הפרשה)
2. זמן כניסה ויציאת השבת (כולל רבנו תם)
3. לוח המצוות שלי
4. שו"ת לשבת (שאלה לשבת)
5. דבר תורה לשבת
6. סיפור לשבת
7. שאלה על הדבר תורה
8. תשובות לשאלות משבת קודמת
9. עשו את המשימות
אז אחרי שיש לכם את הלוח נתחיל
משימה לשבת חברתית אז מה בעצם שם הפרשה אז שם הפרשה הוא ויקהל איפה מתקהלים בסניף אז המשימה שלכם היא ללכת לסניף (בני עקיבא, עוז, אריאל)
ואחשב נעבור לפינה הבאה לוח המצוות שלי אז (אני הפינה הכי שווה) אז ייאלה בואו נתחיל כבר את הפינה
בפינה אני מוסיף בעלום הקודם לא היה לנו לוח של הפרשה הקודמת אז לא לקחנו אבל של הפרשה יש ליו לכן אפשר לקיים אותו כמו שצריך אז הלוח הקודם היה
1. להגיד דבר תורה ולשאול שאלה (שו"ת) (הדבר תורה והשאלה ממליץ לכם לקחת ממני!)
2. להתפלל תפילת ערבית
3. לקרוא ששי של הפרשה
אז זה הלוח הקודם אני רוצה לדעת מי עשה זה המזן שלכם לתהילה מי שרוצה שיכתוב ביצירה תמיד יצירה אחר כך אני מפרסם לכן מי שעשה שיכתוב לי מה הוא עשה ואכתוב אותו ייאלה אז אחשב ללוח המצוות החדש
3 מצוות של צדיקות
1. להתפלל במנין תפילת שבת 1 ובסוף שמונה עשרה לפני עושה שלום... להוסיף את כל הבקשות שיש לכם ולהתכוון אליהם נגיד אם יש לכם איזה משהו שקרה למשהו שאתם מכירים לא יודעים מי איתו בקשו לדבר איתו אבל לא באמיתי ותכוונו חברים אני אומר לכם זה פשוט יעזור לכם מה שבקשתם תקבלו אותו אבל לא סתם תקבלו אותו באמת אתם תראו שזה קורה ואתו בן אדם במקרה שהעלתי פה תדעו הרבה יותר מה איתו
אבל נקודה חשובה לפעמים במקרה שהעלתי שהוא לא אמיתי תצטרכו אומץ ולפעמים השם לא יתן לכם להרגיש שהוא קיבל את הבקשה זה בגלל שאת תצטרכו משהו במקרה הזה זה אומץ לבוא ולגשת על אותו הילד הקטן הגדול לא משנה אפילו מבוגרים טוב עזבו זה 1
2. אהבתי נתתי במשימה זו היא לא לשמור תורה ומצוות עלה לעשות משהו לכן לאיזה משהו שאתה מקירים ילד קטן שיש לכם קשר איתו אמא אבא מישהו שמתפלל בבית כנסת תנו לו חיבוק לכול מי שתראו
(אבל חובה מי שעושה חיבוק חם ואוהב!)
אם זה לא חיבוק חם ואוהב אני לא מקבל!
3. אהבה למצוות במשימה זו אתם תצטרכו לעשות מצוות ופשוט לעשות אותם מתוך רצון ואהבה
ואחשב נעבור לפינה הבאה
שו"ת לשבת הפעם השאלה תהיה ברמה
למה בפרשת ויקהל מוכרים דברים שכבר נאמרו בפרשת תרומה?
תיאורי פרטי הכלים שבפרשיות תרומה וויקהל אמנם זהים, אולם סדר כתיבתם בתורה שונה. הסיבה להבדל זה פשוטה: פרשת תרומה מתעדת את ציווי המשכן מפי הקב"ה למשה, בעוד שפרשת ויקהל מתעדת את הדרך שבה מסר משה את הציווי לבני ישראל! הבדל זה משפיע על סדר הפרטים.
ואחשב נעבור לדבר תורה על השבת
קְדֻשָּׁה בַּמִּשְׁכַּן וּבַכֵּלִים
בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל מְסֻפָּר עַל תְּחִלַּת בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן. מִי הָיָה הַמְּמֻנֶּה הָרָאשִׁי עַל הֲכָנַת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו? הַמְּמֻנֶּה הָיָה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי. מֹשֶׁה אָמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: "רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה, וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה". מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ לְהַשְׁרוֹת עַל בְּצַלְאֵל "רוּחַ אֱלֹקִים"? יֵשׁ שֶׁמַּסְבִּירִים כָּךְ: בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן הִיא לֹא כְּמוֹ בְּנִיַּת סְתָם בָּיִת. לַמְרוֹת שֶׁהַמִּשְׁכָּן וְהַכֵּלִים עֲשׂוּיִים מֵחֳמָרִים רְגִילִים, כְּמוֹ כָּל הַבָּתִּים וְהָרְהִיטִים שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים, בִּבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן הָיָה צֹרֶךְ גַּם בְּכַוָּנָה מְיֻחֶדֶת. כִּי הֲרֵי בַּמִשְׁכָּן יֵשׁ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה! זֶה דָּבָר מְאֹד רוּחָנִי וְנִשְׂגָּב! לָכֵן, מִלְּבַד הַמִּקְצוֹעִיּוּת שֶׁל בְּצַלְאֵל, נִצְרְכָה גַּם רוּחַ אֱלֹקִים, שֶׁתַּעֲזוֹר לוֹ לְהִתְכַּוֵּן הֵיטֵב בְּכַוָּנוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה לְשֵׁם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. וְכָךְ גַּם בַּחֳמָרִים שֶׁל הַמִּשְׁכָּן וּבַכֵּלִים תִּהְיֶה קְדֻשָּׁה מְיֻחֶדֶת.
אחרי הדבר תורה נעבור קצת לשאול על הדבר תורה
על מה פרשת ויקהל מספרת?
מה היה הממנה הראשי על הכנת השכן וכליו?
מה משה אמר לבני ישראל?
מדוע היה צורך להשרות על בצלאל "רוח אלקים"?
ואחשב לסיפור לשבת שברור שהסיפור הכי טוב הוא של שלום לעם ולכן גם משם אני לוקח תמיד את הסיפור
השבת יש שתי ספורים
הסיפור הראשון נקרא אחים
שָׁלוֹם לָכֶם, חֲבֵרִים. אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע. אֲבָל אֹמַר עָלָיו כַּמָּה מִלִּים קֹדֶם: אֱלִישָׁע הוּא יֶלֶד נֶהֱדָר. חַבְרוּתִי, שָׁנוּן, חָכָם וּבַעַל פּוֹטֶנְצְיָאל גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת יֶלֶד אָהוּד. אֲבָל…
אֱלִישָׁע לֹא רוֹאֶה בָּעוֹלָם אַף אָדָם מִלְּבַד אֶת אֱלִישָׁע. זֹאת אוֹמֶרֶת, אַף אֶחָד חוּץ מִמֶּנּוּ. פָּשׁוּט לֹא אִכְפַּת לוֹ מֵאֲחֵרִים, הוּא לֹא סוֹפֵר אוֹתָם. הוּא לֹא שָׂם לֵב כְּשֶׁהוּא פּוֹגֵעַ, הוּא לֹא שָׂם לֵב כְּשֶׁהוּא עוֹקֵץ, הוּא לֹא שָׂם לֵב כְּשֶׁהוּא מְנַצֵּל אֲחֵרִים, וְהוּא גַּם לֹא שָׂם לֵב כֵּיצַד הַיְּלָדִים בְּכִתָּתוֹ פָּשׁוּט רוֹעֲדִים מִפָּנָיו וּמִפְּנֵי שְׁנִינוּתוֹ. הָיָה לוֹ מַעֲמָד טוֹב בַּכִּתָּה, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת אָהַב אוֹתוֹ. אַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת רָצָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יוֹתֵר מִדַּי. וְהוּא, כָּאָמוּר, לֹא שָׂם לֵב לִכְלוּם.
בַּבִּנְיָן שֶׁלּוֹ הִתְגּוֹרֵר בַּחוּר רַוָּק בְּשֵׁם אֵייבִּי שֶׁעָלָה מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית וְנִמְשַׁךְ לְאַחַת הַיְּשִׁיבוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. הוּא שָׂכַר יְחִידַת דִּיּוּר קְטַנָּה קָרוֹב לַיְּשִׁיבָה שֶׁלּוֹ, וְהַיְּחִידָה הַזּוֹ, נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן, הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְהוֹרָיו שֶׁל אֱלִישָׁע.
וּבְכֵן, אֵייבִּי הָיָה בּוֹדֵד. הוֹרָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שָׁהוּ בְּחוּ"ל, וְרַק בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה וְהָרַבָּנִים הָיוּ קְרוֹבָיו. לֹא פַּעַם נִסָּה אָבִיו שֶׁל אֱלִישָׁע לְשַׁדְּלוֹ לְשׂוֹחֵחַ עִם הַבַּחוּר הַמְּבֻגָּר. "אֵין לוֹ כְּלוּם כָּאן, תֵּן לוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁהוּא חָשׁוּב לְךָ, שֶׁאִכְפַּת לְךָ מִמֶּנּוּ!"
"אֲבָל הוּא לֹא חָשׁוּב לִי וְלֹא אִכְפַּת לִי מִמֶּנּוּ", אָמַר אֱלִישָׁע בְּחֹסֶר הֲבָנָה. "אֲנִי צָרִיךְ לְשַׁקֵּר?" וְאַבָּא רַק שָׁתַק, הִבִּיט בּוֹ בְּעֶצֶב וְהִמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּק. בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה, לְאַחַר שֶׁכֻּלָּם שָׁמְעוּ אֶת הַחֲדָשׁוֹת הַמְּזַעְזְעוֹת, יָשַׁב אֱלִישָׁע עַל הַמִּטָּה שֶׁלּוֹ מְאֻבָּן. הוּא הָיָה הָמוּם וְלֹא הִצְלִיחַ אֲפִלּוּ לִבְכּוֹת. אַבָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה מְזֻעְזָע לֹא פָּחוֹת מִמֶּנּוּ, עָבַר עַל פֶּתַח הַחֶדֶר כְּשֶׁדְּמָעוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת מֵעֵינָיו, וֶאֱלִישָׁע לֹא שָׂם לֵב. הוּא הָיָה שָׁקוּעַ בִּתְחוּשׁוֹתָיו הַקָּשׁוֹת.
אַחַר כָּךְ נִרְדַּם אֱלִישָׁע בִּבְגָדָיו בַּלַּיְלָה. כְּשֶׁהוּא קָם בַּבֹּקֶר הַמָּחֳרָת, הוּא קִוָּה בְּכָל לִבּוֹ שֶׁשְּׁמוּעוֹת הַזְּוָעָה הָיוּ רַק חֲלוֹם, אֲבָל הִתְבַּדָּה. וְלֹא רַק שֶׁהִתְבַּדָּה, אֶלָּא הַמְּצִיאוּת הָלְכָה וְהָפְכָה מָרָה יוֹתֵר כְּכָל שֶׁחָלְפוּ הַשָּׁעוֹת וְהִתְבָּרְרוּ מְמַדֵּי הָאָסוֹן.
כְּשֶׁיָּרַד לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת מִנְחָה, הוּא שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ בְּמָה הוּא יוּכַל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר, מָה עָלָיו לְשַׁפֵּר בְּהִתְנַהֲלוּתוֹ כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ טוֹב עַל הַמַּצָּב, עַל הַחֲטוּפִים, עַל הַנִּרְצָחִים הַשֵּׁם יִקֹּם דָּמָם. וְאָז הוּא הִבְחִין בְּאֵייבִּי שֶׁהָיָה נִרְאֶה נוֹרָא. פָּנָיו אֲפֹרוֹת, עִגּוּלִים שְׁחֹרִים סְבִיב עֵינָיו, שְׂעָרוֹ פָּרוּעַ. "אֵייבִּי?" הוּא שָׁאַל. אֵייבִּי הֵרִים אֶת פָּנָיו, זִיק מֻפְתָּע חָלַף בְּעֵינָיו מִשֶּׁהִבְחִין בּוֹ.
"אַתָּה בְּסֵדֶר?" נִתְקַע אֱלִישָׁע, לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ מִכָּאן וָהָלְאָה. מֵעוֹלָם לֹא זָכוּר לוֹ שֶׁהִתְעַנְיֵן בְּמִישֶׁהוּ לְשֵׁם הִתְעַנְיְנוּת. אֵיךְ עוֹשִׂים אֶת זֶה? "אַתָּה מַרְגִּישׁ טוֹב?"
אֵייבִּי גִּחֵךְ בְּעֶצֶב. "הוֹ נוֹאוֹ", הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ. "מִי יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ טוֹב הַיּוֹם? רַק – – – חָשַׁבְתִּי עַל הַחֲתֻנָּה…" וְאָז אֱלִישָׁע נִזְכַּר שֶׁהָיָה מַשֶּׁהוּ. נָכוֹן, אֵייבִּי הִתְאָרֵס.
"הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ לֹא יוּכְלוּ לְהַגִּיעַ", הוּא אָמַר בְּתִסְכּוּל. "הַמֶּרְחָב הָאֲוִירִי סָגוּר!" הוּא נִעְנַע רֹאשׁוֹ בְּחָזְקָה: "מִי יִהְיֶה בַּחֲתֻנָּה?"
אֱלִישָׁע יָדַע: זוֹ הַמְּשִׂימָה שֶׁלּוֹ! הוּא הוֹלֵךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת אֵייבִּי בַּחֲתֻנָּתוֹ כְּאִלּוּ הוֹרָיו נִמְצָאִים כָּאן!
הוּא הֵחֵל לַעֲבֹד בְּמֶרֶץ – הוּא בָּדַק כֵּיצַד נִתָּן לְהַעֲבִיר אֶת הַחֲתֻנָּה אוֹ חֲלָקִים מִמֶּנָּה בְּשִׁדּוּר יָשִׁיר לְחוּ"ל כְּדֵי שֶׁהוֹרֵיהֶם שֶׁל הֶחָתָן וְהַכַּלָּה יוּכְלוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂמְחָה לְפָחוֹת מֵרָחוֹק. הוּא הֵחֵל לֶאֱסֹף חֲבֵרִים וַאֲנָשִׁים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁיָּעֵזּוּ לָצֵאת מִבָּתֵּיהֶם לַמְרוֹת הָאַזְעָקוֹת וְהַתְּחוּשׁוֹת הַקָּשׁוֹת וּלְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.
לֹא הָיָה לוֹ קַל לַעֲשׂוֹת זֹאת. בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁנּוֹתְרוּ עַד הַחֲתֻנָּה הוּא הִתְרוֹצֵץ לְהַשִּׂיג אֲנָשִׁים וְלֹא מָצָא מָנוֹחַ לְרַגְלָיו. אֲבָל כְּשֶׁאֵייבִּי הִגִּיעַ לָאוּלָם וּמָצָא אוֹתוֹ זוֹהֵר בְּאוֹר יְקָרוֹת וּמָלֵא בַּאֲנָשִׁים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַמְּחִצָּה, הוּא מִצְמֵץ בְּעֵינָיו וְאָז אָמַר: "בּוֹרֵא עוֹלָם! תִּרְאֶה אֶת כָּל הָאַחִים הָאֵלֶּה, שֶׁהֵם אַחִים שֶׁלִּי! אִם רָצִיתָ אַחְדוּת – קִבַּלְתָּ. תִּרְאֶה אֵיזֶה עַם יֵשׁ לְךָ!"
אֱלִישָׁע עָמַד בַּצַּד, מֵאֲחוֹרֵי עַמּוּד אֶבֶן גָּדוֹל, וְדָמַע בִּדְמָמָה. זוֹ הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא הֵבִין אֵיךְ נְתִינָה יְכוֹלָה לְמַלֵּא בּוֹ אֶת הַחֶסֶר.
וְכֵן, דָּבָר אֶחָד שָׁכַחְתִּי לְהוֹסִיף: אֱלִישָׁע הוּא אֲנִי. וְאֶת הַנְּתִינָה שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם.
והסיפור השני נקרא האיש על המשמר
במדינת ג'יבוטי שביבשת אפריקה שוכן הבסיס הימי הצבאי של סין. מהבסיס יוצאות דרך קבע אוניות ומשחתות צבאיות, שמפטרלות באזור כדי לשמור על השלום והסדר האזוריים.
מפקד הבסיס, צ'ו האן, היה מתרה באורח קבע בפקודיו לשמור בקפדנות על הנחיות הבטיחות, ולקיימן בצורה מלאה; הראשונה שבהן מזהירה על תקינות המכשירים – לפני שאנשי הצוות יוצאים לשיט, ולו הקצר ביותר, הם אמורים לוודא את תקינות מכשירי המכ"ם והניווט, וגם לבצע בדיקה שמכשירי הקשר והרדיו פועלים כראוי.
ההנחיה השנייה והחשובה מכול: להכין את חגורות ההצלה שנמצאות על הסיפון, לכל המלחים הקצינים והנווטים, לכל צרה שלא תבוא.
סינג הול היה רב החובל של המשחתת הענקית 'מלכת השממה'. מאז ומעולם הוא חלם להיות מפקד בחיל הים, לפקד על חובלים ומלחים, שממש כמוהו מרגישים שנולדו אל הגלים ומגשימים את ייעודם בעודם משרתים במקום שהם הכי אוהבים: הים.
באותו בוקר הוא פקד על הצוות שלו להתכונן לסיור אזורי מקיף של כשבועיים. על אנשי הצוות להכין את הספינה עבור ההפלגה, לאגור אוכל יבש וטרי, מכלים של מים ודלק בכמות מספקת, לבדוק את כלל המנועים, התותחים והתחמושת וכמובן לא לדלג על ההנחיות הקבועות באשר למכשירי ניווט וחגורות הצלה בכמות מספקת לכלל אנשי הצוות.
כמעט יום שלם עסק הצוות בהתארגנות, ורק בערב הם היו מוכנים ויצאו לסיור. במשך שבוע וחצי הפליגה המשחתת בשלווה. המלחים ביצעו את תפקידם, צוות הנווטים התווה את הדרך, וסינג הול, מפקד המשחתת, היה שבע רצון.
ביום האחד עשר, באישון ליל, שכב סינג הול על המיטה בתאו הקטן, שקוע בשינה עמוקה, בזמן שנשמעו דפיקות מהירות וקצביות על דלת תאו.
הוא הזדקף במיטתו במהירות. הול ידע היטב, שאף איש צוות לא יעז להפריע לשנתו אם הדבר אינו דחוף מספיק. הוא החליף במהירות למדי רב החובל שלו ופתח את הדלת בפרצוף דרוך וזועף, מתכונן להוציא את זעמו על האיש חסר המזל שבא להעיר אותו בשנתו.
מולו עמד סגנו, פרצופו אותת על מקרה חירום.
סינג הול נזעק: "מה קרה? מדוע אתה חיוור ומזיע?" והלה השיב: "הנווטים עדכנו אותי שבימים הבאים אמורה להיות סערה רצינית, סופת הוריקן שכמוה לא ידענו כבר שנים רבות!"
הול הבין את חשיבות הדברים והורה להעיר במהירות את כל רבי החובלים, הנווטים והקצינים, ולכנס אותם בתא הגדול שבקומה השנייה. הסגן רץ למסור את פקודותיו לשאר הקצינים. בכינוס הלילי החפוז הם גיבשו דרך פעולה והתוו אמצעי זהירות שיש לנקוט בימים הקרובים.
כעבור שלושה ימים נראה שהסערה עומדת להסתיים. סינג הול כבר ביקש לנשום לרווחה והרשה לעצמו לעלות על מיטתו.
ושוב הייתה זאת שעת לילה, כשמלח מבוהל התדפק על דלת תאו. "אדוני, הנווט מבקש למסור לך שהוא קולט אותות מצוקה שמשודרים ברדיו. לפי התדר, כנראה האותות משודרים ממקום קרוב!"
סינג הול השלים עם העובדה שלא זכה לצבור יותר מכמה שעות שינה מועטות בלילות האחרונים.
הוא ניגש לחדר המצב וביקש לקבל דיווח מפורט על אופן קבלת קריאת המצוקה, מיקומה ועוד פרטים שאולי יבהירו יותר את התמונה המלאה.
הול הבין שמדובר ככל הנראה בכמה נווטים בעלי דרגות זוטרות, ששמעו על הסערה הצפויה, אך עקב ביטחונם ביכולות הניווט שלהם יצאו לשיט בכל זאת. הוא קיבל מיקומים מדויקים של כלי השיט שמתחנן להצלה ושמע את רמת הסיכון הגבוהה עבורם, אם יתקרבו כדי לנסות ולהציל את הקוראים לעזרה.
סינג הול התמלא זעם. מדוע שיסכן את המשחתת שלו ואת אנשי הצוות שלו עבור כמה אנשים חסרי זהירות, שלא הקפידו על כללי הזהירות הנדרשים? למה שינסה לקרב את המשחתת שלהם לזירת הסערה? הרי הסיכויים להצלחת החילוץ נמוכים מאוד. הוא החליט לא להישמע לקריאות המצוקה ולהמשיך בסדר ההפלגה המתוכנן.
בתום שבועיים מלאי תהפוכות חזרה המשחתת לבסיס שממנו יצאה. אנשי הצוות המותשים החלו לרדת מהאנייה, משתוקקים לשים את רגליהם על פיסת קרקע מוצקה. ברגע שרגליו של סינג הול דרכו על הקרקע, הוא הלך לחתום במשרד המפקדה על הסיור שבוצע ולדווח על קריאת המצוקה וכלי השיט שהם לא הצליחו להציל.
במשרד הוא פגש את מפקד הבסיס, צ'ו ג'ין. עיניו הביעו קשיחות ואטימות עת שננעצו בפניו של סינג הול. "מה קרה?" גמגם סינג הול חרישית, והמפקד השיב לו במבט חמור סבר: "בשבוע האחרון הגיעו חברי ממשלה בכירים לבסיס זה לביקור סודי. הם ביקשו להתרשם מהבסיס באורח בלתי אמצעי, ולמרות הפצרותיי שלא יעזו לצאת לשיט, הם התעקשו על כך. לאחר שהם יצאו לשיט, אותות הקשר עימם אבדו, ואני חושב שהם היו אלו ששידרו אותות מצוקה לספינתך וקיוו שיבואו לחלץ אותם. אתה קיבלת החלטה להימנע מהצלתם. ברור לי שבעוד ימים ספורים תיפתח נגדך חקירה צבאית, ואני מקווה בשבילך שרק תודח מהתפקיד ולא תשב בכלא…"
סינג הול שתק. הוא ידע שנהג כיאות במעשיו. הוא התחייב להחזיר את אנשי צוותו בשלום לבתיהם ועמד בכך, ואף שתוצאות ההחלטה יגרמו לכאורה להדחתו, הוא עשה את שהיה צריך לעשות מתוקף תפקידו, והוא עומד על כך בגאון.
ועכשיו לתשובות לחידות
אל איזה חאט מסופר בפרשה? חאט העגל
מה עישנו בחאט? בני ישראל טעו בספירה ואם ראו שמשה לא חזר ומה שקרה אם חטאו ועשו עגל מזהב
מה משה ראה שהוא חזר מהר סיני? עם ורקד מסביב לעגל מזהב
כשהוא ראה את זה מה הוא עשה? שבר את הלוחות
אבל המדרש מספר שמשה לא היה ראשי לעשות את זה אז מה הוא עשה או עזב את הלוחות ואז תפס אותם ושבר ואז הוא היה ראשי
ועוד מדרש אומר זה לא שהוא רצה הוא לא הצליח עוד להחזיק אותם
אם הוא היה רשי לעשות את זה? אם כן איך? (זה כבר ספרתי לכם למלעה את התשובה אבל גם פה אכתוב)
כן על ידי זה שהוא יעזוב אותם ויתפוס אותם
האם משה ביקש מהשם שיסלח לעם? כן
האם השם סלח? בסוך כן
אם קיבלנו בסוף מה שלא קיבלנו בפעם הראשונה? כן
ואחשב לפינה האחרונה
עשו את המשימות אז חברים אף אחד לא כתב ביצירה הקודמת שהוא עשה ואין אף אחד ולכן אין את מי לשבח ולכתוב
ואחשב חברים נסיים את היצירה
ניפרד בשבת שלום שבת פרשת ויקהל + שקלים שמחה
|
|
מוקדש
ל כל, עוקבי, ❤️ | |
|
|
|
|
|
|
85
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10/03/2024 14:20 |
אוריה1569 |
8
|
שירה58222 צודקת!
וטחינה1234 תודה את תקבלי תשובה בכול מקרה אלופה ❤️
מלאכי224 תודה רבה הרבה אומרים לי את זה תודה רבה! ❤️ |
|
|
|
|
|
10/03/2024 05:52 |
מלאכי224 |
7
|
|
וואו איזה צדיק תזכה למצוות ושיהיה לכם רק נחת רוח תמיד חזק ואמץ |
|
|
|
|
|
08/03/2024 07:52 |
אוריה1569 |
6
|
מרינט66 תודה רבה יאלופה אין לי מילים
ת יודעת שהקהילה שלך הרבה יותר טובה!
2שתים1 תודה רבה אם את חושבת ככה אז כחי עזרה תקראי חצי חצי תודה רבה שוב ❤️ |
|
|
|
|
|
07/03/2024 18:09 |
אוריה1569 |
5
|
מרינט66 הרבה אומרים לי את זה במיוחד בפינת כמו השבת אני מעתיק אני אגיד את זה (הכוונה שלי במעתיק לוח מאתרים אחרים) שכמובן לא כתוב למטה זכויות יוצרים אבל גם אני כותב שתדעי לך
2שתים1 תודה רבה איזה תודה רבה גם לך את פשוט אלופה! |
|
|
|
|
|
07/03/2024 17:28 |
וטחינה1234 |
4
|
ואואה
לא קראתי הכל חחח
כי זה לוקח שנה!!
אבל מאיפה כל הידע הזה?!
אני לא מצפה לתשובה כי אתה יודע הכל חחח |
|
|
|
|
|
07/03/2024 16:49 |
שירה58222 |
3
|
זכות להיות יהודייה
גאווה לעם שלנו! |
|
|
|
|
|
07/03/2024 16:46 |
2שתים1 |
2
|
ואואה
לא קראתי הכול, כי אם הייתי קוראת הכול...
לא בטוח שהייתי גומרת היום..
אבל כל הכבוד שאתה משקיע בתיאורים כלכך! |
|
|
|
|
|
07/03/2024 16:41 |
מרינט66 |
1
|
ואווו אתה משקיע כל כך בתיאורים!
כל הכבוד לך, כמה מסר! |
|
|
|
|
|
|
|
