|
חשיפת הפרוייקט "אלה ברכב ואלה בסוסים"
|
היום |
היי חברים
אז היום חשפנו את האתגר
אז קצת הסבר
האתגר הזה
הוא סיפור אמיתי שאני יעלה פעם בכמה ימים (הסיפור בהמשכים
ובסוף הסיפור אתם תצתרכו לתת מסר מהסיפור
מי שייתן מסר יכנס להגרלה
בסיפור הזה ספציפית אני לא מצאתי מסר
כל מי שימצא יקבל פריט
(הסיפור הזה הוא באיזה חמש או ארבע חלקים)
אז יאלה לסיפור
אלה ברכב ואלה בסוסים
"פרומו"
הם היו חברים מילדות בלב ובנפש
אחד מהם אהב סוסים והשני קרקטרונים
ושניהם אהבו להיתווכח מה חשבו יותר
קרקטרונים או סוסים
ויום אחד הם נקלאו לאסון נורא שזעזע את כל המדינה
אך דרכו יגיע אל התשובה
לאיזה אסון הם יקאלו?
איך הם יצא מימנו?
ומה באמת יותר חשוב טרקטורן או סוס ?
כל זה בסיפור שליפניכם
הסיפור בחלקים!!!!!
תחילת הסיפור
נולדתי למשפחה חילונית במושב קטן בצפון הארץ. כשלושה קילומטרים מרכס הר הכרמל.
כל נושא היהדות והדת מעולם לא תפס אצלי מקום רב. יהודית מבחינתי, הייתה רימון בראש השנה ומצות בפסח.
ביום כיפור אבי נהג לצום והורה לכולנו לעשות כך, אחותי טענה כי אינה רואה סיבה שלא לאכול יום שלם לשם הפגנת לאומניות,
אימי הצהירה שהיא צמה (ואחותי ואני פקפקנו באמינות ההצרה) ואני - השתדלתי שלא יראו...
בבעלות משפחתנו חוות סוסים שאבי רכש וגידל, ובעוד חבריי למושב היו רוכבים על אופניים, אני תמיד הופעתי בחברת סוס פוני.
כשגדלתי מאט עברתי לרכיבה על סוסים גדולים יותר כמו "ליפיצאנר" כשהיתגייסתי לחטיבת גולני קנה לי אבי סוסת "קוואטר סוראל"
צהירה וגבוהה בימיוחד, שממנה כמאט ולא ירדתי ומטעמים לא נהירים קראנו את שמה "גלוריה".
במושב שבו אני גר, מתגוררים גם אחותה של אימי ובעלה. יגאל בנם נולד כשלושה חודשים אחריי, ומטבע הדברים נעשנו חברים טובים ביותר
ומגיל קטן ועד הצבא כמאט ולא נפרדנו זה מזה הבדל אחד היה ביננו
אני חיבבתי -סוסים יגאל -קרקטרונים
מגיל קטן החזקנו בויכוח שלא נגמר
מה יותר טוב סוס או קרקטוקון
מעולם לא היתווכחנו בירצינות על כך
אבל בכל פעם כשאחד מאתנו עבר לדגם או זן מתקדם יותר
עמד השני והיתחנן לאביו שישדרג את הישן בחדש,
בדיוק שלושה חודשים אחרי שהגאתי לגיל שמונה 18 זכיתי בסוסת הקוואטר -הגיע גם יגאל לגיל הזה
וקיבל מאביו את חלומו הגדול טרקטרון 850 POLARIS XP שהושק ממש בהותם ימים .
וביום שישי אחד לוהט של אמצע הקיץ בשובנו מטיול תחרותי שבו התאמצנו בימיוחד להוכיח את יכולות הכלים שברשותנו,
רכבנו לאטנו תוך גלגול שיחה עליזה, ושוב העלתי את ויכוח הישן
ליגאל כבר נימאס הוייכוח הזה הוא אמר "בחייך אורן מה זה משנה בכלל"
אבל כאבור שניה הוא הוכיח שילד שנשאר עמוק עמוק בבטן שלו זה קצת כן משנה
ואמר "בוא נסגור דיל נשאל את הבן אדם הראשון שאנחנו רואים והוא יחליט מה יותר טוב"
"סגרנו" השבתי בחיוך מרוצה, והמשכנו ברכיבה איטית תוך החלפת בדיחות והקיצות קלאסיות שהתרגלנו אליהם.
כעבור מספר דקות הגענו אל השביל המקיף את המושב,
חיפשנו אדם כל שהוא, אך בחום ששרר בחוץ האדיפו בני האנוש תחת קורת גג מלהיצלות בשמש השורפת,
לאחר חצי דקה ראינו כמה מאות מטרים לפנינו אדם דתי אם כובע שחור וג'קט ארוך, מלווה בכמה ילדים קטנים שבאו לטייל בהר הכרמל.
"הנה בן אדם" צהק יגאל בהתרגשות כביחול נחת זה אתא מהמאדים
"עזוב הוא נראה איזה רב" נרתאתי
"רב או לא רב - הוא בן אדם וסגרנו דיל" צעק יגאל, תוך שהוא מראיש אם דוושת הגז פעמיים.
קרצנו אחד לשני, ופצחנו בדהירה מטורפת לכיונו.
עצרנו לידו בחריקת צמגים ופרסות,
ובעוד ילדיו םוערים את פיהם לרווחה למראה הסוסה הגובהה והקרקטרון הענק שנחתו ממש לידם,
ניגש אילו יגאל והושיט לו יד
"שלום כבוד הרב יש לנו שאלה : מה יותר טוב סוס או קרקטורון???
אתם במתח נכון
אז תעקבו לעוד
יהיה המשך זה סיפור ענק ומותח ברמות
יש מצב שביום ראשון כבר יהיה החלק השני
אז ביי
|
|
