קהילה - ציורים וצילומים
תותי12524
383
1256

שנה ל - 7.10.23 אתמול

6:30
שבת שמחת תורה - 7.10.23

מטח טילים כבד לעבר אזורים רבים בישראל
ישראל קמה לאזעקות
רציתי לקחת אותכם לסיפור שלי,
כן הסיפור שלי ב7.10.23
בוקר שמחת תורה
שומעים המון מטוסים בומים בלי סוף,
כנראה זה סתם אמרתי לעצמי..
אולי יש אימונים של צה"ל?
טוב בוא נתארגן לתפילה
לקחתי שלוק מהקפה ויצאתי לתפילה
מתחילים תפילה כרגיל.
עדיין בתפילה..
**לפתע אזעקה**
כולם יוצאים למקלטים
"מה קורה כאן?"
שאלתי את עצמי
"זה חלום?"
ועדיין לא מבינה מה גודל האסון
מנסה להיות אופטימית
"אני סתם לחוצה הכל בסדר.."
נגמרה האזעקה חוזרים לבית הכנסת
לא עובר 5 דקות
וניכנס חייל לבוש במדים לבית הכנסת
כולם בשקט
עומד על הבימה ואומר את המשפט הבא:
כל הנשים הזקנים והתינוקים מתבקשים לחזור לבית מייד אנחנו במצב חירום אנחנו במלחמה
כאן חשכו עיניי
הייתי בלחץ, הדפיקות לב מגבירות קצב
חזרתי הביתה בבהלה ומיד ניכנסתי לחדר
לא הבנתי מה קורה
התחלתי לשמוע בומים 
אני יוצאת החוצה רואה מלא יירוטים בכמיות
זה לא נתפס
חוזרת הביתה הולכת למיטה ומרוב לחץ ועייפות
נרדמתי
קמתי במוצאי החג והשבת ויישר מתקשרת לאחותי איך היא?
מה שלומה?
היא הייתה סופר רגועה ברוך השם
היא סיפרה שהייתה במשך 4 שעות רצוף בממ"ד מאזעקות צבע אדום בלי אפשרות לצאת לשום דבר
החדשות ששמעתי מהטלוויזיה כמובן לא נתפסות..
במעמד זה אני רוצה להזכיר את החללים
משה ואליעד אוחיון הי״ד
שניסו לסייע לאזרחים באופקים - בדיוק בדרך שבה חיו, תוך שהם שמים את טובת האחר לפני טובתם ופועלים למען עם ישראל
אח של שכנה שלי...♥
כואב הלב על כולם
נזכור ולא נשכח.
אז מכאן אני נותנת לכם לספר את הסיפור שלכם
שתפו בתגובות איך היה ה7 לאוקטובר שלכם♥
לא נשכח את התאריך
ואת החטופים שלנו
101 חטופים שעדיין שם כבר שנה
לא נתפס...

אוהבת אותכם בטירוף
ומקווה לימים טובים יותר

שנה לאסון - 7.10.24

אוהבת
תהילה

מוקדש ל 7.10.23
1
5
15


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
היום   08:21 רזברווז85  5
נזכור ולא נשכח
היום   08:08 אייקוניתת  4
עצוב כל כך... לדעתי צריך לעשות יום צום או צפירה... זה אפילו לא יכול לתאר את הכאב שהם חוו וחווים שם (לב שבור)
היום   08:04 ןליאלן  3
ואי אני בהלם....
איך עברה כבר שנה?! זה לא נתפס...
אני הייתי בכלל בחול שזה קרה...
אמא שלי שומעת צלצול מאחותי הגדולה
והיא אומרת לה "הייי מה נשמע? עושים משהו?"
ואז היא ענתה לה "אמא אנחנו בממד ישראל במלחמה"
מהרגע הזה, ההורים משלי חיפשו בכל דרך
אפשרית לחזור. הדרך היחידה הייתה לטוס לאתונה ומשם
לחזור לישראל. מי היה מאמין שגם בשביעי הזה אני אטוס
לא לחול, אבל עדיין
היום   07:35 0965שירה  2
ואו...
איזה סיפור><
באמת שנה אני לא מאמינה
היום   07:19 אור5040  1
אתה צודק .
זה קשה וכואב ככ

נ.ב איפה אתה עורך והאם אפשר מדריך *מלא *