"הר הגעש עומד להתפרץ!! כולם מהר לעלות על המשאיות ולברוח!" צעק ראש העיר "לא! אסור לנו לברוח. מיקמק סיטי היא שלנו ולא ניתן ללבה הגעשתית הזאת לקחת לנו אותה!" אמר מקס "מקס, אנחנו לא רוצים שיקרה..." כמעט בלע את לשונו ראש העיר "אתה יודע מה..." "נכון! אני לא רוצה, אבל אסור לנו להיכנע! ביחד נוכל לעצור את הר הגעש מלהתפרץ ולגרום למיקמק סיטי לחזור להיות כמו תמיד!" מקס חשב מחשבה קצרה ואז אמר בגאוותיות " מי איתי?!" כל המיקמקים התרחקו ופחדו... הם לא העזו להתקרב להר הגעש וכבר כל אחד מהם חיכה לרגע בו יוכל לנסוע במשאית ולברוח מהזוועה שבעוד דקות ספורות תתרחש לביתם, לחפצם ולכל שאר הדברים שאהבו... מקס ראה שכולם מתרחקים ואמר "בסדר! אני ילך לשם ולבדי אני יעצור את הר הגעש!" כשהוא התחיל ללכת אמרה זואי "כל עוד אתה הולך... אני איתך!" כך אמרו גם סאני גימבו ועוד חבר שלהם שהחליט להצטרף. "מקס, בבקשה אל תלך אני לא יודעת מה אני יעשה אם..." אמרה ריני בפנים עצובות " אם לא תחזור" "אל תדאגי לי. אני יהיה בסדר" אמר מקס עם תחושות מעורפלות. "אז אני יבוא איתך!" "לא! אני רוצה שתשארי בטוחה. תלכי עם כל המיקמקים למקום בטוח!" "אולי לא אמרתי לך את זה הרבה אבל... אני אוהבת אותך הכי בעולם מקס!" אמרה ריני והחלה לבכות "אני אוהב אותך גם! אל תבכי... ואל תדאגי לי אני יהיה בסדר גמור!" החבורה החלה לרדת במורד השביל הטלול המוביל להר הגעש המסוכן שהלבה כבר גועשת ובוערת בפסגה. ראש העיר, רייני והרבה מיקמקים אחרים הסתכלו עליהם בעיינים דאגניות וחוששות. ראש העיר נראה כאילו הוא לא מאמין שישרדו בהר הגעש והרכין ראשו. החבורה המשיכה ללכת וללכת עד שנעלמה מעייניהם של שאר המיקמקים הנותרים. הם הלכו עד שראו פתאום שער מוזר ומסתורי. הם החליטו להכנס עליו ולפתע, הם נעלמו! מקס הבחין מסביב ואמר "העולם שלנו בסכנה. אנחנו היחידים שיכולים להציל אותו!" ואז הסתכל שוב והבין " וכל מה שיש לנו, זה אחד את השני" סוף!
