ביום הראשון של הלימודים כשכל אחד בחר לעצמו מקום זה הדבר הלא לא יאומן.
ביום הזה כולם היו בחבורות שונות היו שתיים אחת של אלכסיס ואחת של זואי,מקס,גימבו וסאני.
כל הכיתה הייתה צריכה להכין דגם והסבר הכיתה עבדה בזוגות שהמורה בחרה. זואי ואלכסיס,סאניודולי ומקס וגימבו. לאלכסיס וזואי לא הייתה עבודה אלכסיס נזקרה ביום שצריח להכין והכינה מהר חפיף זואי זכרה והעבודה הייתה מעולה רק שהיא שחכה אותה במעבדה בסוף הם הגישו את העבודה של אלכסיס וקיבלו 60 אלכסיס האשימה את זואי:"זה הכל בגלל שחשכת את את העבודה במעבדה". "אני! זאת את ששכחה!".ענתה זואי וכך התווכחו "זאת את שלא הזכרת לי!" אני לא צריכה להזכיר לך מה אני אמא שלך!" "לא אבל אנחנו צריכות לעבוד ביחד ביחד!" טוב אם כל כך חשוב לך ביחד הזה אז למה את לא עונה לטלפונים!" "כי,כי כי"גמגמה אלכסיס יופי זה מה שחשבתי" זעקה זואי. כל הכיתה שמעה את הריב וכולם היו בצד של זואי. באותו יום בלילה אלכסיס התפללה לירח "הלוואי שכולם היין בצד שלי שיעשו חרם על זואי ושתעבד את האהבה שלה אמן!
למחרת כל אחת התעוררה בחדר של השנייה אלכסיס אמרה: " או מיי גד מה אני מה אין פה שמלה טוב אם אני בגוף של זואי אני התלבש כאליו אני זואי אני מקווה שף אחד לא ישים לב, לפחות אני מקווה". וזואי אמרה:" מה רק שמלות אין לה ראש לילדה הזאת טוב נו אני אקח מי ישים לב?"
באותו יום בלימודים הם נפגשו כלאחת נראתה כמו השנייה אבל התנהגה כמו עצמה הבנות נפגשו ביניהם ורבו בסוף כל אחת הייתה בסדר יום של השנייה ככה זה נמשך יומיים ואז הם התייאשו הן פנו לסאני ואמרו לא שהם התחלפו סאני שאל:"איך זה קרא?" "אנחנו לא יודעות"אנו הבנות" סאני בדק ועשה כל דבר אפשרי וגילה שאפשר להחזיר אותם אבל בשביל זה צריך את פנסי ואלביס. "אממ בסדר". סאני עשה את הבדיקות והחזיר כל אחת להיות מי שהיא. והבנות כבר לא רבו. הסוף
