|
היערות של מיקמק
|
08/05/2015 |
פרק 1-ל"ג בעומר
יום אחד, שעשיתי את משימת ל"ג בעומר של רייני, מצאתי את אחד המרשמלו ביער של מיקמק. לאחר שסיימתי את המשימה, החלטתי לבוא לעשות מדורה ביער עם החברות שלי:
טותח2
לקטXמנהלת
וסגולXמהממת.
פתאום, אחרי שבחרנו מקום מחנה, הרגשתי שנשאבנו לתוך עץ!!!!
פרק 2-מקום מוזר
אחרי שחזרנו לאדמה,היינו באותו מקום. הרגשתי מוזר.לאחר שסיימנו את הפיקניק של ל"ג בעומר,יצאנו מהיער...ומה אני רואה????כל הבתים נעלמו!!כל מה שנשאר היו צמחים, מים ואוויר כמובן. לא הבנתי כלל מה קרה!!!!
פרק 3- תקופת הדינוזאורים
שתקנו קצת כדי להרהר בדבר. פתאום,טותח שברה את השתיקה, ואמרה:"הבנתי איפה אנחנו!!! אנחנו חזרנו בזמן,לתקופה פרה הסטורית!!!
אני, סגול ולקט הסכמנו עם הדבר.אבל אז לקט שאלה:"מה נעשה עכשיו??" וסגול ענתה:"יש לי רעיון,אבל הוא מאוד מסוכן..."
פרק 4- הדינוזאור
לפני שהספיקה אפילו להגיד מה הרעיון, ישר התגלגלה אלינו מין ביצה משונה בגובה שלנו. אני פרצתי בזעקה:"מה זהההה?!?!?!...." והביצה התחילה לבקוע. לקט אמרה:"יכול להיות שזאת....ביצת דינוזאור??..." בקול מפוחד. הביצה בקעה, ונתגלה לפנינו סוג של מונדו-זאור.
פרק 5-סיור בעולם
לאחר שבקע, הבטנו בו בפה פעור, וטותח אמרה:"הוא כלכך חמוד!!!" ואני שאלתי:"איך נקרא לו? אני אפילו לא מאמינה שפחדתי ממנו..." סגול הציעה:"מונדי" ולקט הציעה:"מונדולה" והם התחילו לריב על איזה שם יותר יפה. עד אז, כבר התחיל המונדו-זאור ללכת, ונעצר כאשר מצביע אל שביל. אמרתי:"הוא רוצה שנלך אחריו! ואם אתם לא תבחרו עכשיו שם,אני כבר אבחר..." ובסוף סיכמו השתיים על השם "מונדילה". הלכנו אחריו, וראינו דברים שעין איש לעולם לא ראתה. ראינו אגמים קסומים, מפלים,צמחים בגודל עיר, יערות,פרחים ומה שהכי אהבתי: שדה הפרחים והיהלומים. ראינו עוד חיות אגדיות מופלאות בדרך, עד שהגענו לתהום...
פרק 6- התהום
פתאום,נפלטה זעקה מפי סגול:"אוי..לא לא לא לא לא!!אני לא עוברת מעל תהום!!אין מצב שבעולם!!!!" ואמרתי:"גם ככה זה לא ממש עולם...זה סוג של יער ענק."
טותח ולקט צחקו בקולי קולות,אפילו מונדילה הקטן צחקק.אבל הבנו שלא נעבור בתהום גם ככה,אני עשינו סיור,יאללה צריך לחזור.פתאום, מונדו-זאורית ענקית התקרבה אלינו, וזעקה לעבר מונדילה.הבנו כולנו שזו אמא שלו.אך פתאום, היא החזירה לנו את מונדילה, כנראה הסביר לה בשפתיהם שטיפלנו בו ודאגנו לו,אין בנו שום סכנה.אבל אז, לקט הזכירה משהו לא ממש טוב בתקופה זו,למרות כל הפלאות...
פרק 7-רעידת האדמה
היא הסבירה:"אתם...זוכרות...שבשיעור מדע הסבירו לנו שהדינוזאורים נכחדו בגלל רעידת אדמה עצומה ששינתה את העולם...??" אמרנו שלושתינו פה אחד בחשש:"כן!..." וטותח צווחה:"נעוף מפה כמה שיותר מהר!!" אמרתי לה:"אי אפשר להשאיר לבד את מונדילה...בואו ניקח אותו איתנו! ואם אמא שלו לא תסכים,ניקח אותה גם..הרי ככה הדינוזאורים יחזרו!!" שלוש החברות שלי הסכימו,אך הינו צריכים להסביר לאמא של מונדילה. לאחר שעה ארוכה, שמונדילה, למזלנו, ידע גם מיקמקית,היא הסכימה ורצנו במהירות הכוח אל העץ.כבר הרגשנו מעט את האדמה רועדת,עד שהגענו לגשר...
פרק 8-רק עוד קצת!
הבנו,שאם נעבור כולנו, הגשר יפול. אז הצענו ללכת אחד אחד. קודם המונדו-זאורים כמובן.הם עברו,לאחר מכן טותח,לקט וסגול.אבל אני,היה לי פחד גבהים...לקט זעקה לי מעבר לגשר:"נילי,לא נורא!זה גם ככה קצר,עוד קצת ואת עוברת!!אנחנו נחזור לל"ג בעומר עם המונדו-זאורים! בבקשה..." אחריה ניסתה לשכנע אותי סגול:"נילי בישבילנו! נראלי ההורים שלנו חושדים! הם בטח הפכו את כל העולם בישביל לחפש אותנו!בבקשה נילי!" ואחריה מונדילה ניסה לדבר "עודס קסת!ניסי תעבאי!" וטותח תירגמה:"הוא אמר 'עוד קצת!נילי תעברי' והוא צודק..." לא הייתה לי ברירה.עברתי במהרה,עד שלא הבנתי למה הלכתי על גשר שמתחתיו עומק של ביניין בן 50 קומות.רצנו אל העץ,והגענו בזמן.המונדו-זאורים קפצו לתוכו, ואז אני עם חברותי. גילינו את עצמנו שוב בעולמנו עם המונדו-זאורים,מטיילים בעולם,שלנו.קודם הלכנו לבייתי. ההורים שלי,שלמזלי מאוד אהבו מונדו-זאורים,הסכימו לאמץ את מונדילה ואמא שלו.וכל אחת חזרה לביתה.
הסוף!!! |
|
