|
ממש כמו קסם!
|
08/05/2015 |
פרק 1 – הפתעה בלתי צפוייה
שיחקתי לי בעולם של מיקמק; היה לי כיף וממש שמחתי כיף כזה אף פעם לא היה! הסתובבתי להביא את כרטיס המיקראד שלי והרגשתי סחרחורת קלה, נפלתי על רצפת החדר שלי וממש הרגשתי שאני בתוך אבקת הפלו כמו הארי פוטר בשנתו השנייה בלימודים בבית הספר לכישוף ולקוסמות!
"וואו!" גירדתי את ראשי "איפה אני"?!
"ברוכה הבאה לבית הספר לכישוף ולקוסמות – מיק-הוגוורטס"! שמעתי קול רגוע מאחורי
פרק 2 - מסיבת קווידיץ'
הסתכלתי סביבי ועיניי נחתו על איש זקן עם משקפי חרמש וזקן כסוף ארוך, מיד זיהיתי אותו – זהו פרופסור אלבוס דמבלדור! מנהל מיק – הוגוורטס!
"שלום מיכל, את נמצאת במיק – הוגוורטס ו...." קטעתי אותו באמצע וקראתי בהתלהבות אך בסקרנות: " אתה יודע איך קוראים לי?"
"הו כן! הגעת לכאן ואת נמצאת כאן בתור המיקמקית שלך – זואי3087!
"וואו, רגע רגע מה קורה בחוץ?"
"תפסת אותי בזמן דרכי למסיבת הקוויציץ' השנתית, את מוזמנת לבוא איתי.
הוא ירד בגרם המדרגות הלולייני ומיהרתי לצאת אחריו.
יצאתי אחריו למקום מלא מהומה וראיתי את איצטדיון הקווידיץ'. התקרבתי ופגשתי את מדאגם הוץ' – אחראית הקווידיץ'. "מטאטא?" היא שאלה אותי בשמחה; לקחתי את המטאטא ועליתי לשחק עם תלמידי בית הספר.
פרק 3 – איך שהזמן טס
לאחר מסיבת הקווידיץ' נכנסתי דרך השער וראיתי את האולם הגדול שבו היה שולחנות הבתים. המשכתי בדרכי והכרתי את המורים השונים. פרופסור מקגונגל ליוותה אותי לחדר הבית של גריפינדור והכרתי שם את התלמידים. אפילו ראיתי את הארי! הארי פוטר!
הסמקתי ואחר כך דיברתי איתו ולא שמתי לב איך שהזמן טס! הצטלמתי איתו וקיבלתי רשימת כישופים ושרביט שמותאם לי אישית! "ביי כולם" נפנפתי לכולם לשלום והלכתי אל משרדו של דמבלדור
"נהנת?" הוא שאל אותי מיד . "מאוד" קפצתי ברחבי החדר
"אנחנו מזמינים אותך לבקר; גם בתור מיקמקית וגם בתור מכשפה (קוסמת) רק הגידי "מיקמוקלימפוס בטח
"בטח שאבוא לבקר" עניתי בשמחה
"חוץ מהשרביט ומהרשימה אני נותן לך עוד מזכרת: ספרון מכושף שבו תוכלי לראות מה קורה בהוגוורטס! נתראה בפעם הבאה" אמר דמבלדור ולקח שיקוי ושפך אותו על הרצפה.
עמדתי ליד הנוזל ומסרתי לו להתראות. התקדמתי ושוב הרגשתי שאני במערבולת אבקת פלו.
במהרה חזרתי הביתה ונחתתי על המיטה ומיד התחלתי למלמל כישופים ולהסתכל בספרון.
ביקור אחד נסעתי ברכבת שמובילה לבית הספר וגם חזרתי; עברתי יום שלם במיק – הווגורטס והורי לא שאלו איפה הייתי; הם ידעו שהייתי במקום קסום ממש! כל הסיפור על בית ספר לכישוף ולקוסמות קרה ביום אחד ממש כמו קסם! |
|
