קהילה - סיפורים ושירים
shaked2345

הישרדות יתומה 19/05/2015

פרק 1: הסוד של אבא
יומני היקר. יש סיפורים הנגמרים בסוף טוב, אבל הסיפור שלי התחיל בדיוק ההפך. אני מרלין דוס, נולדתי בברלין, בתוך עיירה קטנה ששמה-"מיקמק סיטי" זה היה יום כיף ונעים במיקמק סיטי, סליחה ששכחתי לספר לך את חוויותיי כבר איזה 10 שנים, אך לא יכולתי, הייתי חייבת לשרוד כילדה יתומה ובודדה בעולם, בכל מקרה, כך התחיל סיפור חיי, נראה לי שזה התחיל מל"ג בעומר:
היה מאוד כיף בל"ג בעומר! כל חבריי לכיתה רקדו ושרו, היה כיף גדול! שרנו קריוקי ובישלנו תפוחי אדמה, אבל רק ההורים הכינו את העל האש, בקיצור כיף של החיים! אבל זה לא עיקר הסיפור.
כשהגעתי הביתה הכל היה חושך, כולם הלכו לישון, כבר היה מאוד מאוחר! אבל ראיתי את אבא שלי מתעסק במשהו בפינה בצד, הוא נראה מדוכדך ולחוץ, שאלתי אותו:"מה קרה אבא?", אבי הסתכל בפתאומיות מוחלטת! הוא לא ידע שחזרתי הביתה, והחל לגמגם כל מיני דברים כמו-"אממ זה עניין קטן, חופשה אממ", הסתכלתי אליו בעיניים דומעות ושאלתי:"אבא קרה משהו רע?", והוא ענה לי:"תקשיבי חמודה, לא רציתי לערב אותך בזה אבל אנחנו חייבים לברוח מהר מאוד!".
הופתעתי מאוד! היתי עצבנית על שלא סיפרו לי! הרגשתי בגידה, ההורים שלי תכננו לעזוב מבלי לומר לי!
שאלתי אותו בעיניים דומעות ובכיווץ שפתיים:"למה?", אבי סיפר לי שהוא הימר על-15.000 שקלים במשחק כדורגל והפסיד, ועכשיו הוא חייב להחזיר אותם למנהלי מיקמק, אך סיפר לי שהיה לו את הסכום במדויק בחשבון שלו, אבל מישהו לקח את הכל מימנו!
ואם הוא לא יחזיר את הכסף בקרוב הוא יקבל עונש-גזר דין מוות. הוא סיפר לי שחייבים לברוח בכל המהירות! הנהנתי בראשי להסכמה.
פרק 2: ילדה לבדה בעולם
למחרת בבוקר עשינו כדבר אבי, והכנו את המזוודות הינו מוכנים לטיסה, אבל מנהלי מקמק ידעו על כך, הם עצרו את הוריי ליד הכניסה למטוס, אימי הכניסה אותי לתוך מזוודה וזרקה אותי למטוס, לא יכלתי לראות מה קרה לה או לאבי, אך ידעתי שזה היה רע, ישבתי ובכיתי ובכיתי ובכיתי, וככה כילדה יחידה בת 8 התחילה הרפתקאת חיי, המטוס היה אמור לנחות בניו אורלינס וכך קרה, כשנחתי בניו אורלינס, הכל היה אורות ומועדונים! בקיצור "הדבר הבא", כבר ידעתי שבלי אוכל או מים אי אפשר לשרוד, ולצערי היתי חייבת לגנוב אוכל, בבית קומותים היתי עולה על הגג ופשוט "דגה" את האוכל בחכה, חחח... לא היה לי בית לישון, אך במהרה מצאתי לי פינה נוחה עם מזרן והכל, אבל הדבר שהכי השפיע במסע שלי
זה שתפסו אותי באחת הפעמים שניסיתי לגנוב האוכל,
הייתה מסעדת פיצה טעימה ויפה בקומה השנייה במיקניון, כל כך רציתי! אך היא לא הייתה בעלת קומותיים! אוף! אז החלטתי להשתמש בתוכנית ב'-הסחת דעת, בזמן שהאנשים יקנו את הפיצות אני אגנוב לי חתיכה קטנה,התקרבתי לחנות לא הצלחתי לראות מה יש מעל הדלפק, אך הרגשתי את החום של הפיצה, התקרבתי מעט ומעט ואז... תפסה אותי נערה צעירה על שניסיתי לגנוב פיצה היא צרחה עליי:"מה את עושה פה?, אם את רוצה פיצה תקני! את לא צריכה לגנוב!", הצטערתי על כך והסברתי שהיתי חייבת, שלא הייתה לי ברירה, היא לא הסכימה לסלוח לי, והייתי חייבת לעבוד אצלה בניקיונות כדי לשלם על הפשע שעשיתי! כל היום-שטפתי, ניקיתי, ארגנתי, הכנתי, רחצתי, שפשפתי, הברקתי, הברשתי, ובקיצור עבדתי כל היום כמו חמור!
פרק 3:איחוד משפחתי:
לא יכולתי לדבר בכלל עם נערה צעירה זו בשעת העבודה, כל דקה הייתה שעת עומס! אבל יום אחד תפסתי את הנערה הצעירה הזאת באמצע הרחוב בלילה הייתי אחרי 10 שעות עבודה חמומת מוח, מיוזעת, ומעוצבנת, התקרבתי אליה ואז צרחתי לה :"מי את בכלל?, אני עובדת כל יום במשך שבוע כמו חמור ועוד בחינם! נראה לי שכבר שילמתי על העונש!", הנערה צרחה עליי:"את זאת שהחלטת לגנוב מה הבעיה שלך!? מה את לא יכולה לבקש מהורייך כסף?!" כבר התעצבנתי עוד יותר וצעקתי לה בתקיפות אחרי שסיימה:"אין לי הורים! הם נהרגו". הנערה הסתכלה בדיכאון על הרצפה וענתה:"גם לי אין הורים, באותו היום שעזבתי אמא שלי הייתה צריכה ללדת ילדה, ילדה יפה מאוד, כולנו החלטנו לקרוא לה-מרלין", באותו הזמן הרגשתי כאילו האדמה רועדת, שניפצו לי את הלב, ושעוד שנייה אני עומדת להתעלף! לא יכלתי לדבר! והיא המשיכה להסביר:"אך הייתי חייבת לאסוף מספיק כסף,הרופאים אמרו שהם חייבים להשתמש בניתוח קיסרי, כדי להציל את הילדה! אך להוריי לא היה מספיק כסף! למזלי זה היה רק החודש הראשון אצל אימי, הבטחתי לה שאשיג מספיק כסף, וזה הצליח! לאחר הלידה, אימי הסבירה לי שלא נשאר לה ולאבא מספיק כסף ושאולי כדאי לי לטוס לניו אורלינס לעבוד שם בפיצרייה כי שם מקבלים הרבה יותר כסף, למזלנו נשאר מספיק כסף לטיסה ולפני שעזבתי, אימי אמרה לי:" אני גאה בך קורל, קורל דוס," באותו הרגע הרגשתי את הלב שלי הופך לאבן ונופל למטה ומתנפץ למליון חתיכות! עניתי לה:"שמי הוא מרלין דוס" כשאמרתי את משפט זה, קורל, כלומר, אחותי הייתה בתדהמה בדיוק כמוני בהתחלה היא לא הצליחה לדבר, ראיתי את המבט מהמופתע שלה, וגיליתי שאנחנו דומות, שאנחנו באמת אחיות! סיפרתי לה על הוריי שכנראה נהרגו, היא ואני בכינו יחד, לאחר מכן היא הראתה לי את הבית שלה, זה היה בית יפה וגדול מאוד, דיי טוב יחסית לעבודה שלה, חח.. אני מקווה שהיא לא תראה שכתבתי את זה חח.. אבל לאחר שגילינו שאנחנו אחיות נקשרנו זה לזו מאוד, הכרנו את את השנייה טוב יותר, אני והיא גם תמיד חשבנו שאנחנו אחיות יחידות אבל שמחנו מאוד שזה לא נכון.
היה לי מאוד כיף להכיר אותה, כבר חשבתי לעצמי שאני אחיה בעולם לגמרי לבד.
פרק 4:ניסיון וזריקת עבודה:
שתינו החלטנו שאני חייבת עבודה חדשה, הייתי גרועה, אבל ממש גרועה בהכנת פיצות, ולמזלנו הייתה חנות פלאפלים ושווארמות, לא רחוק כל כך מאזור העבודה של אחותי, הייתי מעולה בזה! כבר במהרה התחלתי לגדול, כבר כולם הכירו אותי ואת שמי והפכתי למנהלת של המסעדה! עד ש....
מבקר מסעדות הגיעה בכדי לשפוט את רמת המסעדה שלי, ושל אחותי ולצערי שתינו זה לא היה טוב מספיק, הוא סגר לשתינו את המסעדה! אך היה לנו מספיק כסף, ישבנו וחשבנו ימים ולילה, ואז עלה לנו רעיון!-למכור את הבית ולחזור לבית שלנו במיקמק סיטי שבברלין.
פרק 5:האמת כולה
הגענו אני ואחותי חזרה למיקמק סיטי, הלכנו לבית וראינו שם.... את אמא ואבא, אני ואחותי צרחנו, קפצנו, בכינו, התרגשנו!! בקצרה: הייתה לנו סערה של רגשות!
מסתבר בעצם שאבא שלי ניצח ומנהלי מיקמק רצו להראות לו שבעצם אחד המתמודדים רימה! ושזה מכפיל את הכסף! וכך אנחנו אחרי 10 שנים משטסתי לניו אורלינס גרים בפנטהאוז בברלין, כל היום פינוקים.. ספא, מסיבות, וכל מה שרוצים.
אז הנה עצה-אם יש לך מטרה ואתה תתאמץ מאוד בשבילה אבל מאוד מאוד, אתה תצליח! כמו שאני ואחותי הצלחנו לשרוד, וגם לזכות לראות את הורינו!
16
9
330


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
23/09/2015   14:24 שוקולד4726  9
סיפור מהמם
26/08/2015   15:36 shaked2345  8
אוווווווו!
תודה מאודדד!:)♥
17/08/2015   00:08 יחלע7552  7
יפה מאוד
17/08/2015   00:07 קאטרה2343  6
מהמם
17/08/2015   00:07 ליטל4258  5
מהמם
17/08/2015   00:07 יחול1441  4
יפה
16/08/2015   13:48 לילאן  3
יפה
13/08/2015   21:07 אלקסנדה  2
איזה הרפתקה הייתה לה
12/08/2015   16:08 ארנטל22  1
זה סיפור מאוד יפה