×

   
קהילה - סיפורים ושירים
יעליY
37
1

כתב אורח - להציל את שוף ינשוף. 19/05/2015

כמו בכל יום רגיל נכנסתי למיקמק לשרת קקטוס והלכתי לחנות הקסמים כדי לענות על השאלה של שוף ינשוף.
אבל הפעם זה היה קצת מוזר: כשלחצתי על הינשוף לא קרה כלום. לחצתי איזה חמישים פעם וכשעדיין זה נשאר ככה, הסתכלתי טוב- טוב על הינשוף. תמיד ידעתי שמאחוריו יש כלוב ריק ולידו יש כלוב עם תוכים, אבל עכשיו הכלוב הריק הכיל את שוף ינשוף!
על השולחן שמתחת לכלוב הייתה מונחת מגילת קלף. לחצתי עליה והיא גדלה וגדלה ככה שיכולתי לקרוא מה שכתוב בה:

"אני מיקיאוולי כלאתי את שוף ינשוף בתוך הכלוב. נמאס לי שהמיקמקים מקבלים מטבעות על זה שהם עונים על שאלות! מעכשיו הדרך להרוויח מטבעות היא לקנות בובה שלי ולקבל 10000 מטבעות. ואז לכל הילדים בעולם תהיה בובה שלי!
אם אתם רוצים להציל את שוף ינשוף תצטרכו לצאת למסע ארוך ומסוכן. אבל בטוח לא תצליחו. בכל זאת אני רושמת כאן רמזים למציאת המפתח של הכלוב.

לכו למקום בו קריאת הצלה נמצאת דרך קבע".

המגילה חזרה למקומה על השולחן ואני תהיתי: איפה יש קריאת הצלה תמיד? איך קריאת הצלה צריכה להיראות? בטח על פתק. ואיך שולחים?
כבר נהיה לי חם. אני אף פעם לא אצליח למצוא את המפתח! שלחתי את ידי לבקבוק שהיה מונח ליד המחשב, וצצה לי התשובה.
לג'ונגל!!
מיהרתי לג'ונגל שם, צף על פני הנהר היה בקבוק ובתוכו דף - ככה היו קוראים להצלה האנשים שטבעו בספינה!!
לחצי על הבקבוק ופיסת הקלף שהייתה בו גדלה והופיעו עליה מילים
"סתם מזל של מתחילים.
הרמז הבא נמצא במקום בו משחק ילדים מול יריבים."

חשבתי וחשבתי והגעתי למסקנה - זה בטח המשחק ארבע בשורה! הלכתי לקלאב וחיפשתי איזו פיסת קלף או משהו, אבל הכל היה כל כך צבעוני שלא יכותי למצוא שם כלום.
צבעוני!!! איזה קל!!!
המשחק תפוס ת'צבע!! זה משחק ילדים שאתה משחק מול קבוצה יריבה!!
הלכתי מהר לאיזור של תפוס ת'צבע, נכנסתי לתוכו ובדיוק הופיעה שם שאלה:

"הרמז הבא נמצא במקום בו הברווזים שוחים - ולא על אגם"

בצבע האדום הופיעה התשובה - בקניון.
בצהוב הייתה התשובה - ברחבת הריקודים.
בירוק - בקרחת היער.
ובחול - בחנות הממתקים.

כמובן - בחנות הממתקים הברווזים שוחים על שוקולד..
נעמדתי על הכחול ומיד הופעתי מחדש בחנות הממתקים.
חיפשתי רמז ומצאתי:
המפתח לדלת המפעל!!
אספתי אותו וחזרתי לחנות הקסמים. ניסיתי לפתוח בעזרתו את הכלוב אבל לא הצלחתי...

'המפתח הוא רק של דלת המפעל' ההבנתי וחזרתי לחנות הממתקים ונכנסתי למפעל.
לא היה שם כלום, אבל היה כיף לזרוק ממתקים לתוך המכונה עם שאר המיקמקים.
מיקמק אחד לחץ על הכפתור האדום ולפתע במקום בו היה אמור להופיע יהלום הופיעה מגילת קלף!!
אבל לא יכולתי לעבור. השער היה נעול - אף אחד לא עמד על הכפתור המתאים.
אבל אז מישהו לקח את המגילה. קראו לו Xדוד100
ביקשתי ממנו "דוד אתה יכול לומר לי מה כתוב בה? זה דחוף!".

הוא ענה "בטח!!".
אבל אז קצת נבהלתי "לא פה" ביקשתי "בפרטיות."

"בואי לעולם שלי" הוא אמר לי.
נכנסתי לעולם שלו - קודם כל נציין שהוא מהמם.
כמובן שעשיתי לו לייק.
הוא הקריא לי את תוכן המגילה.
"הרמז הבא נמצא במקום בו הזמן לא זז".

"אה זה מין חפש את המטמון?" הוא שאל אותי.
"משהו כזה" עניתי.
"אני גם רוצה להשתתף!" הכריז " אני מת על חפש ת'מטמון.. מה המטמון?"
סיפרתי לו על שוף ינשוף ועל הכלוב.
"מגניב! זה סוג של משימה!! אני בפנים".

"במקום בו הזמן לא זז..." שיחזרתי את החידה "איפה זה לדעתך?".
הוא חשב לרגע וענה "בשעון מקולקל". ציחקקתי "ואיפה יש שעון מקולקל?" שאלתי אותו.

"במערב העיר!!". מיד עברנו למערב העיר, שם על הספסל הייתה מונחת מגילת קלף.
"הרמז הבא נמצא במקום בו אני דמיון, ונהיה מציאות". הקראתי מן המגילה.
"איפה יש דמיון? בסיפורים. ואיך מספרים סיפורים? בעזרת ספרים! לספריה!".
מיהרנו לספריה, אבל היו שם מלא ספרים. נחפש עכשיו בכולם??
"תחפשי רק באדומים" אמר לי דוד. "איך אתה יודע?" התפלאתי.
"זה קל- תסתכלי על ראשי התיבות של החידה - אני דמיון, ונהיה מציאות: אדום!".
"אתה גאון" החמאתי לו ופניתי לבדוק בספרים האדומים. מהספר השלישי שבדקתי נפלה פיסת קלף קטנה.
"הגעתם לשיא, איזה הישג מרשים" היה כתוב בה.
"והרמז הוא?" שאל דוד במבוכה.
שיא... הישג מרשים... "מה זה שיא?"
שאלתי את דוד.
"מקום גבוה, או הישג גבוה" הוא ענה לי.
"הר ההישגים!!" צעקתי ודהרנו לעבר הר ההישגים .
חיפשנו שם הרבה זמן, בפנים ובחוץ. ואז חשבנו שהצצה בספר לא תזיק.
אז הצצנו בספר ההישגים הגדול. דפדפנו עמוד או שניים, ולפתע ראינו ציור של ארבעה מפתחות.
מתחתיהם היה כתוב " אחד יוביל לחיים, והשאר לאבדון".
"מה זה אומר?" נבהלתי. "לדעתי אם ניקח את המפתח המתאים נוכל להציל את שוף ינשוף. אך אם ניקח את המפתח הלא מתאים זה יוביל למותו" לחש דוד.
"איך נדע מה המפתח המתאים?" נשכתי את שפתי.
בחנו את העמוד שבספר, וראינו מפה קטנה עם קווי מתאר דקים. "את רואה מה שאני רואה?" שאל דוד בהתרגשות. "אם אתה רואה ציור קטן של מפתח מעל המפה, אז כן בהחלט!".
מעל המפה היה ציור של מפתח. בחנתי אותו טוב- טוב.
הוא היה זהה לאחד המפתחות שהיו מצויירים למעלה. הוא היה זהה למפתח השני מימין.
"על החיים ועל המוות" לחשתי, ולחצתי על המפתח השני מימין.
מייד נעלמנו שנינו מהר ההישגים. הייתה מערבולת של צבעים והופענו מחדש בחנות הקסמים.
"קח" הגשתי את המפתח לדוד "אתה עזרת המון".
"אבל את התחלת את זה" הוא אמר לי "מגיע לך לשחרר אותו".
"שנינו ביחד" הצעתי. החזקנו את המפתח, כל אחד ביד אחת וניגשנו לכלוב של שוף ינשוף.
הכנסנו את המפתח לחור המנעול ומייד נשמע קליק קטן.
דלת הכלוב נפתחה לרווחה וממנה יצא שוף ינשוף שמיד חד לנו חידה "מי המיקמקים הכי נפלאים בעולם?"
זו הייתה השאלה.
בהתחלה רציתי להקליד "יעלי ודוד" אבל ראיתי שיש שם רק ארבע אותיות.
"כולם" הקלדתי, וקיבלתי מיד 30 מטבעות:)
56
9
823


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
10/01/2016   17:02 600anna  9
סיפור מושקע מרגש ומותח
19/09/2015   07:25 מיקמקאו2  8
מיקצוין
31/08/2015   20:50 66מינו  7
איזה סיפור יפיפה
23/08/2015   15:04 מיקמקאו2  6
מיקצוין
20/08/2015   12:04 דובשנים  5
מגניב
17/08/2015   09:21 פינג110  4
ואו איזה סיפור,הסיפור הכי טוב שקראתי
13/08/2015   22:42 המיקמק161  3
הסיפור מושקע ומלא דמיון.
לייק
13/08/2015   02:04 6לאוניד55  2
הסיפור הכי יפה בעולם
04/06/2015   14:40 פארטיכיף  1
סיפוריפה המון דימיון והשקעה
אודות החברה           נגישות מדיניות פרטיות תנאי שימוש צור קשר