היה זה עוד יום ממקמק ומקסים במיקמק סיטי. טיילתי עם חברתי במיקניון. כרגיל אם ראינו משהו חדש בחנות הבגדים או חנות התכשיטים- רצות לקנות. נשמע קול מדבר מהרמקול. כמובן שחשבנו שזה מבצע אבל טעינו למרבה הפתעתנו. הרי חברתי ואני תמיד יודעות מתי זה מה. אמרו ברמקול: "לפני כמספר רגעים ספורים נפתחה הקומה השניה של החנות MIK-fasion. הנכם מוזמנים להיכנס ולראות את הקומה השניה ולהנות מהמותגים למכירה. תודה." נכנסנו לשם וקנינו לפחות את כל הקומה השניה. המשכנו לשאר החנויות במיקניון. קנינו את כל מה שהיה שם לפחות...
פרק שתים- כמה זמן לא היינו ביער.
לפתע כאשר הלכנו הביתה נזכרתי שרציתי לקנות משחת מיקלורה נגד פצעים. אמרתי:"למיקי (זה שם חיבה של חברתי נויה מתוקה2)אולי נלך ליער? אנחנו הרי צריכות לקנות כמה משחות..." אמרתי. למיקי הנפלאה אמרה:"רגע אנחנו הרי אוהבות קסמים לא? אולי נלך למיקכשפה ונבקש לעשות כל מיני שיקוים וקסמים?" "למה לא?" אמרתי.
פרק שלוש- בית הספר לקוסמות...
הגענו ליער ונכנסנו לחנות הקסמים. ראינו שם פתק ועליו היה רשום: שלום אני המיקכשפה שלכם שתו מהשיקוי שלי ותוכלו להיות חסינים מפני קסמים שמפעילים עליכם זכרו השיקוי פעיל לכמה דקות בלבד. הבנו שהיה מותר לשתות מהשיקוי ושתינו. לפתע נשמע קול של המיקכשפה:"שלום בנות. שתיתן מהשיקוי שלי? אם כן אז הוא פעיל רק לכמה דקות." בהתחלה נבהלנו אולם אחר כך הבנו שזאת רק המיקכשפה הנחמדה שלנו. אני ולמיקי אמרנו:" שלום. אנחנו שתינו מהשיקוי וגם הגענו כדי לבקש שתלמדי אותנו לפחות מעט קסמים. האם את יכולה ללמד אותנו?" "כמובן שהנני יכולה בנות. אך כדי להתחיל ללמוד קסמים עליכן קודם לעשות כמה משימות ונחליט אם ללמד אותכן או לא." אמרה המיקכשפה. חששתי שזה יהיה סוג של משהו לא טוב אך המיקכשפה חייכה חיוך נחמד בכדי לעודד אותנו שלא נחשוש מהמשימות.
פרק ארבע- אוזני הזהב שלנו
אמרתי גם שאני צריכה משחות והיא נתנה לי אותן ואמרה:"ראשית, עליכן לגלות את רמז המשימה הבאה." דמיינתי שאני שומעת תופים שמתופפים כאילו רגע מותח עומד לקרות. המיקכשפה אמרה:" אנו אוהבים לשמוע מוזיקה. יש כאלה אשר אוהבים לשמוע "מוזיקת זהב". נראה לי שהם שומעים את המוזיקה באזני הזהב שלהם."
פרק חמש- טכנו-מוזיקה
המיקכשפה נעלמה. לדימיוני כמו ששמעתי במיקסיפורים אחרים היא נעלמה למקום התשובה. הממ... אוזני זהב? מונדו! אמרתי:" למיקי יש מצב שזה בעריה או בביוב!" רצנו לעריה. לא שם... רצנו לביוב. לא שם... אמרתי:"רגע מוזיקה בסלולר או באייפון?" "כן" אמרה למיקי. "אני יודעת איפה!" אמרתי. נראה שגם למיקי ניחשה. שתינו אמרנו:"מיקניון!" רצנו לחנות מיק-פון ואכן צדקנו. ראניו אותה שם בודקת את האזניות. היא הבחינה בנו ואמרה:"יפה מאוד בנות. הרמז הבא הוא...". הרגשתי שוב את התופים האלה.
פרק שש- זהב, חצים.
המשיכה המיקכשפה:" צריך להיזהר כדי לקחת אותי" ושוב כמובן, נעלמה. למיקי ואני חשבנו. זה קשור איכשהו לזהב נראה לי... או נפט... לא לא נפט כי במיקמק סיטי אין נפט. הקשתי באצבע ואמרתי:" לגונגל!" רצנו לגונגל וראינו את המיקכשפה יושבת על המדרגות בכניסה למקדש הציטוס. ואמרה לנו:"טוב מאוד! כנראה אתן יודעות איפה יש זהב ואיפה יש חצים. הרמז הבא הוא:..." נראה לי שאיני יכולה להוציא את התופים מראשי.
פרק שבע- מסיבת מינימיקים בקטנה
המשיכה המיקכשפה:" כאן תחגגו למינימיקים שלכם היום." וכמובן איך שלא לדעת נעלמה. למיקי שאלה:" אפשר להכניס מינימיקים לקלאב?" "לא" הייתה תשובתי. "אז לפארק מינימיקים" אמרה. רצנו לשם ובדיוק על המקום עמדה המיקכשפה ליד המגלשה של המיקמקים. "בנות אתן ככה בציק עוברות את המשימות. המשימה הבאה היא: החזר בזמן." ונעלמה.
פרק שמונה- הקל ביותר
אמרתי:" למיקי, זה השאלה הקלה.בואי לספרייה." אני ולמיקי רצנו לספרייה. אבל כמובן שעצרנו לקנות מהיר שני בקבוקי קולה קטנים וחזרנו לספרייה. המיקכשפה עמדה על הסולם שם וחיפשה לה ספר קסמים. היא ראתה אותנו ואמרה בלחש (כיוון שבספריה אסור לדבר בקול):"בנות, זה הרמז האחד והיחיד: אמרו שבע מילים ואופיע בפניכם" וכהרגלנו נעלמה.
פרק תשע- אופס רק אני נכנסת?
חשבנו... למיקי אמרה:" דווקא לא נראה לי שיש מראה במיקמק סיטי..." "כן הרי אין מקום עם מראה... רק עם בדולח." אמרתי. בזמן שישבנו על ספה קטנה בספריה לידנו עבר מיקמק עם זקן אורך וגלימה כחולה עם כובע מכשפים. אמרתי: "אדוני מדוע אתה ממהר ולאן?" ענה האדון:"הנני מאחר לישיבת הקוסמים בהר ההישגים בדרגה שלוש בקשר למראה שתמצא לנו את האדם המנסה לעזור לנו" ונעלם. אמרה למיקי:"יוא איך שכחנו? המראה שבדרגה שלוש!" אני מודה ששכחתי ממנה אך ידעתי לתת מחמאה ברגע הנכון:" למיקי תשמעי את גאון מושלם! מה הייתי עושה בלעדייך?" ורצנו לדרגה שלוש.
פרק עשר- איזה כדור?
הגעתי לדרגה שלוש. ראיתי את המיקכשפה יושבת ליד המיקמק הזקן שפגשנו אני ולמיקי. אמרה המיקכשפה:" יפה מאוד. עכשיו עצמי ענייך ופקחי אותן." סגרתי את עיני ופקחתי אותן. היינו שוב בחנות הקסמים וגם למיקי. המיקכשפה אמרה:" הנה שני מיקכדורי קסם. אם תבחרו במיקכדור ההצלחה- תוכלו ללמוד קסמים. ואם לא- כל כשרונותיכם יעלמו ותצטרכו ללמוד אותם מהתחלה." לקחתי את כדור הזהב. בחנתי אותו והיה עליו שני כוכבים. שאלתי את המיקכשפה:"אם יש על זה שני כוכבי זהב והכדור צהוב אז זה סימן שאני ולמיקי לומדות?" "כמובן!" היא הדריכה לנו באיזה חדרים לומדים.לומדים בחדר דרגה שלוש ולפעמים לומדים בחנות הקסמים ליד השולחן עם כדור הבדולח. אני ולמיקי אמרנו ביחד:"קול!" ולפתע היו לנו בידינו בגדי מכשפות. לאחר מכן הלכנו לביתי ולמיקי הוזמנה לישון אצלי ולמחרת היה יום חופשי בבית ספרנו והלכנו לחדר דרגה שלוש. לפני שנכנסנו אמרה למיקי:" טוב אני אחכה לך כיון שאינני יכולה להיכנס. הנני בדרגה שניה." "אין מצב. בואי נבדוק. הוצאתי מכיס המכנס של הגינס של למיקי (הגלימה לא הייתה שמלה) והוצאתי כתר קטן קטן שטוח ועליו היה רשום שלוש. שתינו נכנסנו וככה עשינו בכל יום חופשי ואחרי לימודים. סוף
44
7
923
אנא המתן..
תודה, תגובתך התקבלה ותפורסם בהתאם לשיקולי המערכת
22/07/2015 16:46
גיני640
7
היוש:)
הסיפור ממש מעניין!
(וביכלל,אני משוגעת על ספרים וכול זה...)
וכמו שקראתם כבר למעלה...
על כול סיפור שתיכתבו,
תיראו תגובה מאת גיני640...
אוהבת3>...
גיניD:
