קהילה - סיפורים ושירים
HILA6400

גניבת המאפים 20/07/2015

הסיפור של תומר מתחיל בחיוך,
ממשיך לתוך יום טיפה הפוך,
ממש נקווה שלא יהיה סיבוך,
וייגמר בגיחוך.

תומר ישב במיקפה,
כי חשב שהוא ממש יפה,
הוא הביט על כל המאפים ואמר-
"אוי ואבוי, הכל כמעט נגמר!"
הוא הביט מסביב,
העונה אז הייתה אביב,
ולמרות שחיפש המון-המון,
הוא לא מצא לאן נאבד המטמון!

"מישהו גנב את המאפים, זוהי גנבה!
הגנב חייב להיות קרוב, או לפחות בסביבה!"
הוא קם משולחנו טיפה עצוב,
ואז ראה את המלצר באמצע ניגוב,
המלצר המבוגר ניקה את הרצפה,
מלמל "לילדים של היום יש חוצפה!"
תומר עקב אחרי שובל הפירורים שהמלצר ניקה,
שמח שהיה בראשו כזאת הברקה,
ואז לפתע הוא פתר את התעלומה,
הרי המראה מול עיניו גרמה לדממה!
הוא הביט בערימת המאפים הגנובים וראה,
את המינימיקית בשם לילי עליהן ישנה!
הפירורים על פניה הסגירו על הפתרון,
לילי אכלה את הכל והלכה לישון.

המוכר לא כעס כמובן,
אחרי הכל זהו מעשה מובן,
גם מינימיקים אוהבים לאכול במיקפה,
וזה מה שהופך את המקום לכל כך יפהפה.
4
62


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה