|
נשאבת לעולם אחר. סיפור לכתב אורח
|
22/07/2015 |
נשאבת לעולם אחר.
פרק 1 - הטלפון
התעוררתי לאור בשמש הזורחת וציוץ הציפורים.
זה יהיה עוד יום רגיל... חשבתי לעצמי.
פתחתי את המחשב ונכנסתי למיקמק.
נכנסתי לקניון, לקנות לי שיער חדש, ובדרך עברתי גם במיק-פון לקנות לי טלפון.
לפתע, טלפון ורוד לכד את עיניי.
התקדמתי באיטיות לקראתו עד שהגעתי.
שמתי אותו בסל והתקדמתי לעבר הקופה.
כשניסיתי לקנות אותו היה איזשהו באג מוזר.
פתאום, כבר לא הייתי בחדרי. בחדר האמיתי שלי. וגם לא בביתי.
פרק 2 - בעולם המיקמק
נבהלתי נורא עד שלא שמתי לב שאני עם עיניים עצומות.
פתחתי בזהירות את עיניי וגיליתי שאני אכן בחדרי.
בחדר של המיקמקית שלי?!
איך זה ייתכן?!
הסתכלתי על גופי ונראיתי עכשיו כמו מיקמקית.
צבע גופי היה נורמלי, ולבשתי שמלת סטרפלס סגולה.
שערי היה ארוך ובלונדיני עם קוקו.
זה ממש מוזר... חשבתי.
הלכתי למעבדה, אולי סאני יכול לעזור לי לחזור הביתה.
אוי לא!
מה אם ידאגו לי? מה אעשה?
פרק 3 - זואי וסאני
הגעתי אל המעבדה ורק סאני וזואי היו שם.
"סאני, אני לא מיקמקית אמיתית. קוראים לי מיקה ואני מהעולם האמיתי ונתקעתי כאן. אני לא יודעת מה לעשות! אתה יכול לעזור לי?" סיפרתי לו.
סאני וזואי היו המומים. לא ידעו שזה בכלל אפשרי.
"א...א...את באמת מהעולם ה...אמיתי?" בלע את רוקו, "כן." השבתי.
"אז אנחנו ננסה לעזור לך ולהחזיר אותך אל ביתך. בינתיים ייקח לי זמן לבנות ולהמציא את המכונה. לכי עם זואי למיקפה לפגוש את ג'ימבו, מקס ואלוויס." אמר.
"תודה!" צרחתי מאושר, "תודה רבה!".
"בבקשה." השיב.
פרק 4 - במיקפה
הלכתי עם זואי למיקפה ופגשנו שם את הבנים.
"בנים, תכירו זאת מיקה, והיא נתקעה בעולם שלנו." הציגה אותי זואי.
אלוויס קיפץ משמחה שזואי חזרה והוא קפץ לזרועותיה.
"מה זאת אומרת נתקעה בעולם שלנו?" שאל מקס, מבולבל.
"כלומר, ששיחקתי במיקמק במחשב שלי ורציתי לקנות טלפון. היה איזה באג והגעתי לפה, לעולם המיקמק." הסברתי.
ג'ימבו ומקס עדיין נראו מבולבלים אבל פחות. נראה לי שהם הבינו חלק.
"תני לי להזמין אותך למילקשייק." אמר מקס וניגש להזמין.
הסמקתי מעט ושיחקתי עם אלוויס.
"זואי, כדאי לי לאמץ מינימיק משלי? אלוויס ממש חמוד." שאלתי אותה, "אם את רוצה, בחירה שלך." אמרה במתיקות.
"אז אחרי זה אפשר ללכת לאמץ?" שאלתי, "כן." ענתה.
מקס חזר עם המילקשייק שלי, מילקשייק שוקו-וניל.
"תודה." הודיתי לו עם חיוך והתחלתי לשתות.
פרק 5 - מרשמלו
הגענו ארבעתינו למטאור כדי לאמץ לי מינימיק.
היו שם כל מיני ביצים מגניבות אבל אני בחרתי את הביצה הזוהרת הורודה.
חזרנו למעבדה ושמתי את הביצה לנוח על הספה.
"אולי תספרי לנו קצת על העולם שלך?" שאל ג'ימבו, "בשמחה." עניתי.
סיפרתי להם על העולם שלי, על כלי התחבורה והאנשים, החנויות והמסעדות, הפארקים והמשחקים ועל כל הדברים הנהדרים שקיימים.
סאני גם הקשיב וארבעתם התפעלו מהכיף והיופי שבעולמנו. לא רציתי לספר להם על כל הדברים הרעים כי אולי הם לא ירצו להחזיר אותי, שהם ירצו שאשאר איתם, בעולם המהנה והמושלם.
הביצה התחילה להיסדק והביתה הייתה כולה שבורה.
"הביצה! המינימיק מגיע!" קראתי בשמחה.
"אלוויס!" קראה זואי, שיראה כיצד הוא הגיע אליהם.
אלוויס הגיע מקפץ כרגיל ונדהם למראה הביצה הזוהרת הסדוקה.
לפתע, השברים נפלו ארצה והמינימיקית עמדה מקשקשת בזנבה.
"יואו! המינימיקית הזאת ממש חמודה!" קראתי באהבה.
המינימיקית קפצה לידיי, חמודה שאפשר לאכול אותה.
המינימיקית הקטנה הייתה ורודה עם פרווה והיא הייתה כזאת קטנטונת.
"אז איך תקראי לה?" שאל מקס.
"אני חושבת שאני אקרא לה... מרשמלו!" צעקתי בהתלהבות,
"שם יפה." החמיא לי ג'ימבו, "תודה." הודיתי.
"אז... זואי, יש משהו שצריך לעשות קודם?" שאלתי,
"כן, אולי כדאי שנביא אותה לפארק שתפגוש חברים חדשים." ענתה.
"אז אולי אלוויס ישחק איתה?" הציע סאני, "רעיון מעולה!" השבתי.
"אלוויס!" קראה לו זואי והגיע תוך שנייה.
אלוויס התאהב במרשמלו ומרשמלו בו.
זה היה ממש "אהבה ממבט ראשון"...
ג'ימבו זרק להם כדור והם רצו לתפוס אותו.
פרק 6 - המזימה
"עוד לא קניתי למרשמלו אביזרים!" צעקתי כשנזכרתי בזה כמרשמלו הייתה עייפה מלהתרוצץ.
"אין לי מיטה שתישן עליה ואין לה בגדים..." נאנחתי.
"אז בינתיים מרשמלו תישן על המיטה של אלוויס כשמקס יוציא אותו לטיול, ואני ואת נלך לקנות לה בגדים ואביזרים. גם אלוויס צריך." קרצה לי.
"טוב." השבתי.
הלכנו לקניון לקנות למרשמלו, אלוויס ולנו בגדים חדשים. בגדיי עומדים לאזול כי יש ברשותי רק את אלו שאני לובשת כרגע.
לקחתי לי שמלה שחורה ואוברול כחול ונכנסתי לתוך תא המדידה.
שמעתי קולות מתוך תא המדידה השני.
הקול של מיקיאוולי.
"כן... כן, התוכנית מוכנה... כן... עד סוף השבוע על מיקמק סיטי תהיה לרשותי..." אמרה.
אוי לא! חייבים להזהיר את החבורה!
יצאתי מתא ההלבשה בריצה ישר לכיוונה של זואי.
"זואי, זואי!" אמרתי לה בלחץ, "גברת מיקיאוולי זוממת להשתלט על מיקמק סיטי!"
זואי נראתה המומה.
"אין זמן לקניות, בואי!" אמרה ומשכה אותי אחריה.
חזרנו למעבדה.
"מיקיאוולי... זוממת... להשתלט... מיקמק סיטי... לעצור..." גמגמתי מהתנשפות, "מה?" שאל ג'ימבו.
"מיקיאוולי זוממת להשתלט על מיקמק סיטי ואנחנו חייבים לעצור אותה." תיקנה אותי זואי.
"מה שהיא אמרה." אמרתי והצבעתי עליה.
"אז זואי ומיקה צודקות! חיייבים לעצור אותה!" צעק מקס.
"אבל מה עם סאני? אנחנו צריכים אותו." שאלתי,
"אז אני מוכנה לעצור את התכנונים למכונה. חייבים לעצור אותה." אמרתי בקור רוח.
פרק 7 - לעצור אותה
"עצרי!" חמשתנו התפרצנו לבניין העירייה, שבו הגברת מיקיאוולי מחזיקה את ראש העיר, חטוף.
"הגעתם מאוחר מדי..." אמרה וצחקה צחוק מרושע, "בפעם הזאתי לא תוכלו לעצור אותי! מונדו!" מונדו נכנס ובידיו רובה פיינטבול. "תעצרו או שאני יורה!" צעק לעברנו מונדו.
בלית ברירה נכנענו לדרשותיו ומהר מאוד מצאנו את עצמנו מוחזקים בצינוק. כלואים.
"סליחה." הצטערה בפניי זואי.
"על מה?" לא הבנתי,
"שבגללנו נתקעת בעולם הזה, ועכשיו את כלואה בצינוק איתנו." השפילה מבטה.
"את לא צריכה להצטער על זה, זו לא אשמתכם... ודווקא אני שמחה שנתקעתי פה, היה לי ממש כיף איתכם." אמרתי בחיוך.
זואי הסמיקה.
פתאום שמענו נביחות.
"אלוויס?", "מרשמלו?" קראנו אני וזואי יחדיו.
אלוויס וזואי פתחו את הדלת של הצינוק ובעזרת שיניהם, הם שיחררו אותנו מכאן.
"מרשמלו ואלוויס! איך מצאתם אותנו?" שאלה בתמיהה זואי.
ברור שהם לא יכולים לענות...
פרק 8 - בחזרה הביתה
חזרנו כולנו למעבדה וברור שהשארנו למיקיאוולי ומונדו מתנה. השרשראות שהם כלאו אותנו איתם מחוברים להם עכשיו לרגליים שהם לא יכולו לזוז. שיחררנו את ראש העיר ומחר בבוקר נקבל אות גיבורים עם מדליות. השלמנו את הקניות שלנו וחיינו חיים נורמליים ליום אחד.
בבוקר, הלכנו לעירייה לטקס קבלת אות הגיבורים והמדליות.
ראש העיר העניק לנו אותם כשכל תושבי מיקמק סיטי מביטים בנו, וגם מיקיאוולי ומונדו בתור עינוי.
לאחר מכן, הלכנו עם המדליות ואות הגיבורים למיקפה ושתינו מילקשייק, וסאני חזר למעבדה להביא לי הפתעה.
כאשר סאני חזר ההפתעה הייתה לא אחר מאשר המכונה שאיתה אני אמורה לחזור הביתה.
"אני לא יודעת אם אני רוצה בכלל לחזור הביתה, אני רוצה להישאר פה איתכם, חבר'ה..." נאנחתי.
"אני יכול לשנות כמה דברים כדי שתוכלי לחזור אלינו כשתרצי." ניסה לעודד אותי סאני.
"תודה. אני עוד אחזור." אמרתי בחיוך.
"ביי!" אמרתי לכולם.
"זואי, אני סומכת עלייך שתשמרי לי על מרשמלו!" קולי התעמם עד שחזרתי לחדרי עם המיקמק כשהוא פתוח על מיקפה.
ראיתי את זואי קורצת לי וקרצתי לה בחזרה. כיביתי את המחשב ויצאתי החוצה, אל העולם שבחוץ.
אחרי כל היום המטורף הזה שעברתי, אפשר לומר שנשאבתי לעולם אחר. |
|
