|
שיקוי מציל חיים
|
03/08/2015 |
זה היה בוקר יפה במיוחד. השמש זרחה והשמים הכחולים חייכו, חלקים וללא עננים. החבורה שבמעבדה התעוררה.
"עבודה." קפץ סאני. "לפי החישובים שלי ושל חוקי הפיזיקה אוכל לצפות ש.."
"ובמיקמקית מדוברת?" קרא מקס הישנוני.
"צריך לעבוד." קרא סאני והתיישב מול המחשב שלו, מתחיל לחשב דברים מסובכים. הוא הוציא מבחנות בזהירות מארון השיקויים שלו.
"עכשיו תזהרו." התריע סאני את חבריו מקס,ג'ימבו וזואי שעוד שכבו במיטותיהם, מפהקים. "אני עושה עכשיו ניסוי מסוכן עם חומרים מסוכנים, שלא טובים לבריאות. בואו ותשימו חלוקים וכפפות על הידיים, וכן מסכת רופא לפנים."
"סאני." קרא ג'ימבו מהספה האדומה שעליה ישן. "אבל למה זה חייב להיות מיד בבוקר? רק התעוררנו! ובכלל, בשביל מה הניסוי הזה טוב?"
"השיקוי שלי יוצר גלי הלם אלקטרומגנטיים שמייצרים מולקולות..."
"ובמיקמקית מדוברת?" קראו מקס, זואי וג'ימבו יחדיו.
"הניסוי הזה יציל חיים." אמר סאני בשביעות רצון. "בעוד כמה שנים, כולם ידברו על החומר מציל החיים הזה. אבל כיוון שהכנתו מסוכנת אני מבקש ממכם לשים חלוקי רפואה." אמר והושיט להם חלוקים, מסיכות לפנים וכפפות.
"אז מה השיקוי הזה בעצם יעשה?" שאל מקס בזמן שחגר את החלוק לבטנו. "איזה מחלות הוא ירפא?"
"לפי גלי האלקטרוניקה גיליתי שבאוויר של מיקמק סיטי יש הרבה מאוד זיהום, והאוויר כאן אינו נקי, דבר שמסוכן לריאות. כשהניסוי שלי יהיה מוכן, נפזר אותו באזורים הכי מזוהמים, כמו בסביבת המיקניון, שם התחבורה הכי רועשת. אנשים ינצלו! זואי, רוצה לעזור לי?"
"אני מעדיפה לצאת החוצה." אמרה זואי. "כמה שפחות להתקרב לחומרים המסוכנים שלך." אמרה. "אלביס, נראה לי שגם לך זה לא טוב במיוחד. אתה בא איתי?"
"מקס?" שאל סאני, אבל מקס כבר ברח החוצה עם הסקייטבורד.
"ג'ימבו?" שאל סאני. "תעזור לי? העבודה הזאת דורשת ארבעה ידיים."
"אה..." גמגם ג'ימבו. "מזמן כבר לא ביקרתי את אקסל, אני הולך לים." אמר, לקח את הגיטרה ויצא. עכשיו רק סאני נשאר במעבדה.
הוא נאנח. זאת היתה עבודה זהירה מאוד שדרשה ריכוז רב. היה לו ברור שלבדו זה יהיה כמעט בלתי אפשרי, אבל אף אחד מחבריו לא רצה לעזור לו. אבל השיקוי הזה מציל חיים, אין טעם להתמהמה. הוא שפך כמה חומרים לתוך מבחנה וערבב. עשן התחיל לעלות מהשיקוי. לאט לאט, בהדרגה, העשן הפך להיות כבד יותר ויותר ומילא את כל המעבדה.
סאני היה מבוהל. מה השתבש? היה לו קשה לנשום... המעבדה הקטנה התמלאה בעשן אפור וכבד. מצחו של סאני הגיר זיעה... הוא הסתחרר... ונחת מחוסר הכרה על הרצפה, כשהחומרים המסוכנים יוצאים מבמבחנות ומתקדמים אליו... עשן אפף אותו...
במשך יבוא בקרוב.
אנא תנו לייק וכתבו תגובה. |
|
