קהילה - סיפורים ושירים
סיבסוב

הנשף 18/08/2015

זה היה יום רגיל, זואי טיילה להנאתה ברחובות מיקמק סיטי יחד עם אלביס כשלפתע שמעה מישהו קורא בשמה "זואי!" הסתובבה ומאוחריה ראתה את מנהל בית הספר מר מיקנון כולו מתנשף מהריצה אחריה. היא ניגשה אליו ושאלה " מר מיקנון! מה אתה עושה פה באמצע החופש הגדול??" והמנהל החביב ענה " שלום זואי! טוב לראות את התלמידה הכי טובה בבית הספר באמצע החופש... בכל מקרה זואי רציתי להציע לך לקחת אחריות על נשף תחילת השנה... את מעוניינת להיות יושבת הראש בוועדת הנשף?"
מייד זואי התלהבה ואמרה "ברור!!"

" יופי" המנהל עצר את התפרצות השמחה שגאתה בה,"אבל יש כללים!"

" בוודאי" אמרה זואי.

"מיקצוין! אז זה מוסכם!"

הם נפרדו לשלום וזואי רצה לספר זאת למקס, שכבר לא התבייש להודות באהבתו אליה אחרי כל הסיפור עם הכוכב למסע המינימיקים ועכשיו הוא כבר החבר שלה...
היא רצה לביתו ודפקה בדלת. אימו של מקס פתחה את הדלת וזואי שאלה " שלום! אפשר בבקשה לדבר עם מקס??"

"בוודאי זואי מתוקה"

"תודה!" הודתה זואי לאימו של מקס ונכנסה לחדרו. היא מצאה אותו מול המחשב, משחק משחקי רשת. מיד היא רצה אליו וסובבה את הכיסא כך שהפנים של מקס היו מולה. " זואי!" קרא מקס ומיד התחיל לסדר את בגדיו ואת שיערו
" היי מקס, אתה לא מבין מה קרה הרגע"
מה קרה??" נבהל מקס " שום דבר רע! מה אתה נבהל?? בקיצור אני הולכת להיות יושבת הראש של וועדת הנשף של תחלת השנה!"

" שהיה במזל... אני שמח בשבילך..." אמר מקס מעמיד פני נלהב.

" אתה צריך לשמוח!" אמרה זואי

"מה למה?"

" כי אתה חלק מהוועדה מהיום!"

" מה??? זואי אני לא רוצה לאכזב אבל אני לא המיקמק שאת מחפשת..."
זואי התאכזבה ופנתה לצאת מהחדר. מקס שראה אותה ככה אמר "טוב נו בסדר!" מיד קפצה זואי ונתנה לו חיבוק אוהב ואמרה " בוא הולכים"

לאן" שאל מקס

"לגימבו! צריכים עוד מיקמקים! וגם לסאני... ובעצם אפשר להציע גם לאלכסיס..."

מקס קם מכיסאו בעצלנות ושתיהם יצאו מהבית.
אחרי שעה כבר הייתה וועדה מאורגנת: גימבו על המוזיקה,
,אלכסיס עיצוב , סאני על האוכל, ומקס וזואי היו על מציאת מקום והכנת הזמנות ופוסטרים וכל מה שנשאר.
כאשר ישבו זואי ומקס על שפת הים להכין את ההזמנות הכל היה שקט ונחמד וזואי החלה לנקוב בשמות המוזמנים: "אוקיי אז צריכים להכין הזמנות לאקסל, גימבו, סאני אלכסיס, אפשר גם אחת להלנה ונדר מיק... אולי אם אקסל יציע לה היא תבוא... לדולי.. ו... לקיפ!"

" קיפ???" מקס שלא ממש הקשיב עד עכשיו ויותר שקע בהירהורים מול הגלים התעורר למשמע השם ובעיניו מבט כועס.
" מה קורה לך?" שאלה זואי
" אני לא אוהב את הבחור הזה" אמר מקס בשקט

" למה?" שאלה זואי
"סתם עזבי אני רק מבקש שלא תזמיני אותו..."

" אבל הוא בחור נחמד!" מכאן העניין רק הידרדר ובסופו של דבר שניהם עזבו את החוף בסערה ופנו כל אחד לביתו. בעוד מקס הולך לביתו לבדו עם מבט עגום נתקל בו חברו לכיתה דין מיקמוק , הוא ראה את פניו העצובים ושאל " מה קרה מקס?"

ומקס ענה " אני וזואי רבנו"
" מה??" התפלא דין "על מה?"
" היא ראש וועדת הנשף..."

"ו..." שאל החבר

"והיא רצתה להזמין את קיפ"

"ומה כל כך רע בזה??"

"אתה לא מבין?"

"לא האמת לא ממש" גירד דין בפדחתו בניסיון להבין.

"הוא מההתחלה מנע ממני להזמין אותה לצאת איתי! כשהוא בא היא תמיד מסביבו"

"כמו כל הבנות אחי" אמר דין

" כן אבל הבעיה היא... שהוא דלוק עליה!"

" עוד לא הבנתי מה גרם לריב פה"

"זה שאני לא סובל אותו! והעיקר שהיא לא מבינה את הסיבה!"

" אהה טוב אתה חייב לגרום לה להבין את זה..."

"תודה על העצה.." אמר מקס כאילו לא ידע את זה כבר... 'אבל בכל מקרה איך גורמים לה להבין את זה' חשב מקס לעצמו ' היא אפילו לא מוכנה להסתכל עלי! רגע... ניצנץ רעיון במוחו אני יודע איך!' ופנה לרוץ אל הפארק שם קיווה שימצא את אלביס לבדו. הוא אכן מצא את אלביס לבדו ושם בפיו מכתב ואמר "רוץ אלביס כך

קח את זה לזואי!" הוא ראה ממחבואו מאחורי השיחים איך אלביס ניגש לזואי מביא לה את המכתב ואיך שהיא זורקת אותו בלי להעיף מבט. הוא עשה המון נסיונות לדבר עם זואי ובאף אחת מהן הוא לא הצליח. עד שהגיע ליל הנשף הוא התגנדר שם חליפה והכול אבל עדיין שררה בו תחושת עגומומיות. הוא הגיע לנשף, ואז הוא ראה אותה, את זואי בשמלת הערב הכסופה והוא פשוט עמד והביט עליה המום מכדי להוציא מילה מפיו. פתאום נדמה לו שהיא מביטה עליו אבל מיד הסירה את מבטה והמשיכה לפטפט עם חברותיה. הנשף התחיל וכולם רקדו חוץ ממקס וזואי שישבו בשתי פינות מרוחקות לבדם. ואז מקס החליט לעשות מעשה. הוא קם ועלה לבמה, ביקש מגימבו ששר וניגן להפסיק, ולקח את המיקרופון לידיו ואמר כשכל האולם שמע:" יש פה נערה מיוחדת מאוד, שברוב הטיפשות שלי איבדתי..." הוא הפסיק מדבריו וראה שכולם מסתכלים וזואי מתקרבת, הוא המשיך:"עשיתי דבר טיפשי ואני יודע את זה... אני יודע שלא מגיע לי אבל אני אשמח לתקן את הטעות" בשלב הזה כבר היו דמעות על פניה של זואי. ומקס נטש את המיקרופון וירד מהבמה ואמר לזואי: " אני מצטער זואי בבקשה תסלחי לי!" וזואי אמרה:" אבל אני לא מבינה!"

"לא מבינה מה?" אמר מקס

"למה לא רצית שאני יזמין את קיפ!" קיפ לא שמע אותם בשלב הזה כבר כולם התפזרו וחזרו לריקודים.

" אני, אני הרגשתי שהוא מאיים עלי"

" באיזה מובן?"

" פחדתי שהוא ייקח אותך ממני... אחרי כל הסיפור של המסע..."

" אתה חשבת מה?? מקס אני מצטערת שאיכשהו גרמתי לך לחשוב את זה! אני בחיים אבל בחיים לא אפגע בך!"

זואי ומקס התחבקו חיבוק ארוך ואוהב. ומאז ועד היום הם חיים באושר ועושר!
6
3
105


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
29/08/2015   20:03 עליסקל2  3
חמוד מוזמן לקרוא את היצירות שלי:)
19/08/2015   15:34 מירישי  2
סיפור ממש מקורי ומגניב אהבתי רואים את הכישרון
19/08/2015   15:04 הילה1714  1
סיפור יפה מאד! אתה מוזמן לקרוא את הסיפורים שלי