|
אבן גדולה ואבנים קטנות
|
09/11/2015 |
לפני שנים רבות, חיי לו בבקתה קטנה, מיקמק זקן וצדיק. לו קראו, מיקורילי הגדול. כל תושבי מיקמק סיטי היו באים לבקר אותו ולהודות במעשיהם הרעים. יום אחד, באה מיקמקית בשם מיקלורה, וחברתה שבאה ללוות אותה, מיקלירי. "למה באת לכאן?" שאל הצדיק את מיקלורה. "עשיתי מעשה גדול, איום ונורא. אני רוצה להודות בו." אמרה מיקלורה לצדיק לפניו וכמעט ובכתה. "גם את רוצה להודות במעשה?" שאל הצדיק את מיקלירי. "לא, מיקורילי הגדול. וגם אם עשיתי מעשים רעים, אלו מעשים קטנים מאוד, שלא שמים לב אליהם." הסבירה מיקלירי בחיוך. "הבנתי אתכן. אני צריך טובה קטנה, תוכלו לעשות אותה בשבילי?" שאל הצדיק הטוב. "בטח! נעשה הכל בשבילך" ענו השניים בחיוך רחב. "אני מבקש ממיקלורה שתביא לי אבן אחת גדולה, וממך מיקלירי, אני מבקש שתביאי לי הרבה אבנים קטנות." אמר הצדיק והבנות עשו את משימתם. מיקלורה הביאה בן גדולה בידה ומיקלירי הביאה אבנים קטנות בשק. כאשר חזרו, הצדיק נתן להן עוד משימה. "עכשיו, אני רוצה שתחזירו את האבנים שאספתן, למקום שממנו לקחתן אותן. כל אבן, בדיוק לאותו המקום שבו לקחתן אותה." הסביר הצדיק., והשניים יצאו לדרך. מיקלורה, החזירה את האבן במהירות. למיקלירי, לקח יותר זמן, כאשר חזרה, הצדיק אמר: "עכשיו, אסביר למה נתתי לכן את משימתי. האבן הגדולה, מסמלת את המעשה הגדול והנורא שעשתה מיקלורה. האבנים הקטנות מסמלות את המעשים הקטנים שעשתה מיקלירי. למיקלורה היה קל להחזיר את האבן שלה, זה אומר שהיא כיפרה על מעשה. מיקלירי לא הצליחה להחזיר את אבניה למקומם, אז היא לא כיפרה על מעשיה. יותר טוב לכפר על מעשה גדול אחד מאשר לא להתייחס להרבה מעשים רעים קטנים. לא משנה אם בקושי שמים לב אליהם." הסביר הצדיק, והבנות אמרו תודה, והלכו לביתן. |
|
