|
דור העתיד
|
20/11/2015 |
פרק 1:'המיק צ'יף'
יום בוקר עלה על עיירת מיקמק הקטנה. פקחתי לאט לאט את העיניים, פתאום, נזכרתי למה כל כך התרגשתי אתמול! בקרוב אני דרגה 6! רצתי מהר, שיחקתי משחקים, עליתי השגים ובסופו של דבר... הגעתי לדרגה 6!!!! עליתי במדרגות העננים ברגש רב! אני מלאכית עכשיו! פתאום... עוד לפני שהספקתי לפתוח את הדלת ולראות את הדרגה המרשימה, חבטו בי בכוח רב במחבת ו... התעלפתי.
פקחתי לאט לאט את העיניים, הייתי מבולבלת. פתאום, ראיתי את עצמי בחדר של המיק - צ'יף "אבל אין לי את השדרוג הזה..." חשבתי לעצמי מנסה להתחמק מהעובדה שחבטו בי קודם במחבת. פתאום, המיק - צ'יף דחף אותי לאמצע מעגל הדרבוקות. כל כפר המיק - צ'יפים התחיל לתופף. עמדתי שם דוממת כמו אבן.למה לא ברחתי? אין לי מושג... כנראה סוג של כישוף. הדמעות כבר התחילו לעלות כשהם המשיכו לתופף בקצב מהיר יותר. רעדתי מהראש עד הרגלים ורציתי ללכת הביתה. פתאום, ראיתי גל עשן מסתובב סביבי! "הצילו!!! שמישהו יעזור לי!!!" צעקתי בכל הכוח הקלוש שהיה לי. עצמתי עיניים חזק ו... מצאתי את עצמי במקום שונה לגמרי.
פרק 2:'דור העתיד'
ראיתי את עצמי במקום עתידני ומרשים. עד כמה שהוא היה מרשים נחרדתי! אני לא שייכת לפה! התחלתי לפרוץ בבכי מר. "את חייבת לעזור לנו, הנבחרת" אמרה מיקמקית אחת. חשבתי לעצמי - א-נ-י??? איך אני יכולה בדיוק לעזור להם כשא-נ-י צריכה עזרה??? הובילה אותי נערה אחת אל ביתה. היא הייתה נראית כמו זואי, כנראה שזו ביתה. "שלום" היא אמרה "שמי ענן, ואת קשת" הייתי קצת בשוק, לא רק שזו פעם ראשונה שמישהו זר מציג אותי בשבילי, שמי הוא לא קשת. "שמי הוא לא קשת, אני מיקחבדית. אני חושבת שעשיתם טעות" אבל ענן הייתה נחושב ואמרה שוב "את קשת!" הייתי קצת עצבנית באותה שנייה "לידיעתך, אני יודעת את שמי וזה מיקחבדית, לא קשת." ענן שאלה "וואו, באמת לא ספרו לך?" גבותי היו מורמות. "לא סיפרו לי מה?" ענן הסבירה "כשהיית תינוקת, שלחו אותך לעולם המיקמק ושם כיסוייך היה מיקחבדית למרות ששמך היה קשת."
המשך יבוא |
|
