בארץ רחוקה מוקפת ערים ירוקים גר לו עם של ענקים גרו שם גלית וארז אריכא וגדליה שחק שגיא תורן ורחביה. תמיר שימשון עמרם וגבריאל עצמון חסון בריון ועזיאל . כל הענקים הגיעו כמעת עד השמים רק ענק אחד הגיע להם בקשי לברכים . במישחק מחבואים הוא היה טוב מכולם כי הוא היה הענק הנמוך בעולם . יום אחד התעוררו הענקים רעבים ונרגזים . הם שתו נהר ואכלו פרדס תפוזים . שימשון ועצמון נגסו בשמש הכתמה שהיתה טעימה כמו לחמניה חמה . הענק הנמוך לקט לו עלי תרד ואז גילה בדשה טפה קטנה זוהרת . זו לא טפת טל זהו יהלום נדיר מהכתר של מלכנו עוג האדיר הוא עבד לפני שנים החלו הענקים לשאג . קדימה נחזיר את האבן לארמון המלך עוג . ממרחקים נשמעו אז שעטות ונהמות . מכל עבר הגיחו חיות פרא עצומות: גמבו פיל גירנוף והיפופור מצויץ מגמל מקסמותה וסופרנף משובץ . עלו הענקים על החיות ויצאו לדרך בדהרה פראית אל ארמון המלך . והענק הנמוך -הוא נתלה על קצה זנב ואת אבן היהלום חבק ולא עזב . הסתערה השירה ברב מהומה . רעדו השמים הזדעזעה האדמה . התנשפו ודחפו ודהרו כל היום [מרב קרנים וקנפים כמעת אבד היהלום]. עם ערב הענקים לארמון המלך עוג שצוה על כולם לשתות ולחגוג . הוא הודה לאמיר לכביר ולכל היתר שהחזירו את האבן היקרה לכתר . מלמטה הביט בהם הענק הנמוך . אני מצאתי את האבן הוא חשב בדיכדוך . שכחו אותי שוב כי אני קטן כמו זבוב . אולי אלך לי מכאן אולי אף פעם לא אשוב . יצא הענק הנמוך מהארמון וחצה את ההרים הירוקים . הוא רצה לגלות בעצמו איפה נגמרת ארץ הענקים . הוא צעד ולא פחד כי כשהיה לבד הענק הנמוך כבר לא הרגיש קטן במיוחד . השבילים התקצרו והשמים נמכו ככל שרגליו הלכו והלכו . הוא חצה גיאיות וגבעות מדבר ונוה ובלילה בלילההגיע לעמק השוה . בעמק השבה עלה ירח אדמדם . הענק הנמוך הצם עינים ונירדם . כשהתעורר בבוקר ראה מולו חבר חדש בדיוק בגודל שלו מי אתה - הגמד הגבוה ומי אתה - הענק הנמוך שניהם הביתו זה בזה בחיוך
