קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
מקס וסאני
|
07/12/2015 |
יום אחד מקס התלמיד מכיתה ט' היה בדרכו הביתה מבית הספר. לפתע ראה ילד מהשכבה, שגם היה בדרכו מבית הספר, שמו היה סאני. נראה היה שהוא סוחב את כל הספרים שלו. "מוזר" חשב מקס "למה ילד יקח את כל הספרים שלו הביתה? הוא בטח סתם איזה חנון".
למקס היה שבוע עמוס במיוחד, אז הוא משך בכתפיו והמשיך ללכת, בשעה שהלך, ראה חמורה של מיקמקים רצים לכיוון עידו, מעיפים לו את כל הספרים מהיד ומפילים אותו לאדמה. המשקפיים שלו עפו וצנחו על הדשא במרחק שלוש מטרים ממנו, די קרוב למקס, מקס ראה את העצב בעיניו של סאני, ליבו יצא אליו, מקס רץ אליו כשסאני זוחל מסביב כדי לחפש את משקפיו. מקס ראה דמעות בעיני סאני. מקס הגיש לסאני את המשקפיים ואמר "החבר'ה האלה סתם מגעילים" סאני הסתכל אל מקס, וחייך. זה היה אחד מאותם חיוכים המראים הכרת תודה שיוצאת הישר מהלב.
מקס עזר לסאני לקום ולהרים את ספריו, ושאל את סאני איפה הוא גר. הסתבר שהוא גר ליד מקס, מקס שאל אותו איך קרה שלא ראה אותו, וסאני ענה שהוא הלך לבית ספר פרטי לפני זמן קצר, מקס בחיים לא היה מתחבר עם מיקמק שהולך לבית ספר פרטי לפני כן.
הם דברו כל הדרך ומקס עזר לסאני לסחוב חלק מהספרים. הסתבר למקס שסאני די "קול", מקס שאל את סאני אם הוא רוצה לשחק איתו ועם חבריו כדורגל, והוא ענה שכן. הם בילו כל אותו שבוע וככל שמקס הכיר את סאני, כך יותר חיבב אותו, וכך גם חבריו של מקס.
במהלך 4 השנים הבאות, סאני ומקס נעשו חברים טובים. כשסיימו את התיכון, התחילו לחוב על אוניברסיטה וצבא. מקס ידע שיישארו חברים.
בסוף השנה, סאני נבחר לשאת את הנאום בטקס סיום התיכון. מקס ראה את סאני באותו יום וחשב לעצמו "הוא אחד מאותם נערים שבאמת מוצאים את עצמם במהלך החיים" סאני היה נראה ממש טוב, הוא היה נרגש מהנאום, מקס טפח לו על השכם ואמר "אל תדאג - אתה תהייה גדול!" הוא הסתכל על מקס במבט מלא הכרת תודה וחייך.
כשהוא התחיל לנאום, הוא כחכח בגרונו ואמר "סיום התיכון הוא זמן להודות לאלה שעזרו לך לעבור את שנות הנוער בשפיות - הם ההורים שלך, המורים שלך,, אבל יותר מכל - לחברים שלך. אני פה כדי לספר לכם, שלהיות חבר של מישהו, זוהי המתנה הטובה ביותר שיש. אני עומד לספר לכם סיפור..."
מקס הסתכל על סאני, לא מאמיןלמשמע אוזניו, כששמע שסאני מספר את הסיפור של היום בו הכירו. סאני סיפר שתכנן לעזוב את בית הספר, כדי להתרחק מאלה שמציקים לו. הוא הסתכל אל מקס, חייך חיוך קטן והמשיך "למזלי לא עברתי בזכות חבר שעזר לי גם להכיר חברים חדשים".
מקס ראה את ההורים של סאני מסתכלים ומחייכים אליו את אותו חיוך מכיר התודה, עם דמעות בעיניהם. עד לאותו רגע, לא הבין מקס את המשמעות של הכרת תודה.
|
|
מוקדש
ל מוקדשל, כל המיקמקים ,! | |
|
|
|
|
|
|
253
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22/04/2016 11:40 |
ליידי10045 |
6 |
תודה לכל מי שמפרגן!
ברגע זה אני חושבת על עוד סיפורים לשלוח לקהילה...
תמשיכו לעקוב♥ |
|
|
|
|
|
08/12/2015 19:28 |
צחי130 |
5 |
זה היה מושלם.
ממש טוב ונהדר. |
|
|
|
|
|
08/12/2015 16:42 |
מורניקי |
4 |
|
את מוכשרת! סיפור חמוד מאד! תעשי עוד! : |
|
|
|
|
|
08/12/2015 12:12 |
הילה1714 |
3
|
את מוכשרת! סיפור חמוד מאד! תעשי עוד! :)
מוזמנת לקרוא את היצירות שלי :) |
|
|
|
|
|
08/12/2015 11:22 |
הילה1714 |
2
|
|
יפה מאד! כל הכבוד! :) |
|
|
|
|
|
08/12/2015 10:27 |
ליידי10045 |
1 |
שלום!
פעם ראשונה שאני עושה סיפור.
ובמקום שכתוב לחוב, אני התבלבלתי וזה לחשוב...
קריאה מהנה! |
|
|
|
|
|
|
|
