|
מעשה בחברות הכי טובות - לכתב אורח
|
20/12/2015 |
מעשה בחברות הכי טובות
פרק 1 להפרד ממיקפולקו
היה אז מאוחר. חלמתי על המון חלומות מיקסומים עד שאמא שלי החליטה להעיר אותי מהחלומות. היא קראה לי "מיקתמרות מיקתמרות" עניתי לה: מה?
השיבה לי אמא בחזרה: היום נוסעים למיקמק סיטי, נפרדים ממיקפולקו. מצטערת על ההפרעה אבל את חייבת לקום, להתלבש ולהתארגן לטיסה.
עניתי לה בעייפות: אוף נו...
ענתה לי אמא: אני מבטיחה שיהיה לך כיף ויהיה לך המון חברות. אמרתי: אי אפשר לקוות... במילא אין לי חברות...
ואולי כן יהיה לי?!
פרק 2 לחשוב ולחשוב מה לעשות?!
אחרי הטיסה היה לי חשק להקיא!
הייתי בבית מלון כמה ימים ולא היה לי מה לעשות חוץ מלשמור על אחותי הקטנה שכל שנייה בוכה ואני צריכה להרגיע אותה...
אמא שלי הציעה לי ואמרה לי: רוצה אולי מחר לנסות ללכת לבית הספר הקרוב?
עניתי לה: לא. אני בטוחה שלא יהיו לי חברות! אמא שלי ענתה לי בחזרה: דיי, דיי אל תיהי כזאתי לא בטוחה בעצמך. רק תנסי!
עניתי לה: טוב...
פרק 3 ביישנית שכמוני!
היה לי סיוטים הלילה! כי היום זה היום הראשון שלי לבית הספר הקרוב לבית מלון.
כמובן שזכרתי את מה שאמא שלי אמרה לפני השינה: "כל עוד תנסי כל עוד תצליחי"
ברגע שנכנסתי לבית הספר הרגליים שלי רעדו, היידים שלי רעדו, קיצר גופי רעד!
נכנסתי לכיתה שלי ולא זזתי. עמדתי דום ליד דלת הכיתה. כל התלמידים הסתכלו עליי. בלעתי את רוקי! אבל אז המורה של הכיתה שדיברה עם אמא שלי אמרה: תלמידים יקרים, תכירו את מיקתמרות ילדה חדשה בכיתה.
ושוב בלעתי את רוקי...
פרק 4 לא ייאמן!! חלומי התגשם :))
בהפסקת האוכל כשאכלתי את ארוחת הבוקר שאמא שלי הכינה לי שאלו אותי כמה ילדות שאני לא מכירה: רוצה להיות חברה שלנו?
לא עניתי להן.
הם אמרו: אם כן, פגשי אותנו ליד מגרש הכדורגל איפה שבית העץ.
עניתי בעדינות ובביישנות: טוב...
ואז אמרתי בליבי: זאת הבעיה! לא היה לי חברות במיקפולקו כי הייתי ביישנית מדיי! הבנתי את הבעיה! מעכשיו אני לא ביישנית בכלל!
דילגתי בשמחה אל בית העץ ואז החברות החדשות שלי אמרו לי: היי מיקתמרות!אנחנו: יאנה, תאיר, עדן, מיקה ולינוי החברות החדשות שלך :) ועניתי להם: רוצות קלאס?
החברות החדשות שלי ענו לי: כןן ברור :)
היה לי היום יום ממש כיף! :)
פרק 5 שקרים !
הרגשתי מאוד שמחה אתמול בזכות החברות החדשות שלי :) !
אמרתי לאמא שלי שאני כבר לא ביישנית יותר ושיש לי המון חברות!
היא השיבה לי בחזרה: רואה קטנטנה שלי. אמרתי לך "כל עוד תנסי כל עוד תצליחי"
חייכתי אליה וחיבקתי אותה ואמרתי לה שתרשום אותי לבית הספר הזה :)
בלי ששמתי לב וגם בלי שאמא שלי לא שמה לב הציצה מהחלון ילדה מהכיתה שלי...
אחר כך הלכתי אל בית הספר אמרתי היי לחברות החדשות שלי והם לא ענו לי. הם פשוט התעלמו ממני.
אמרתי בליבי: אולי הם לא שמו לב שאמרתי להם היי.
לינוי (אחת מהחברות הכי טובות שלי) ניגשה אליי והביאה לי פתק ועליו כתוב: "לא להיות חברים של מיקתמרות כי היא רצתה להחרים את כולכם"
אמרתי בליבי: זה שקר! מזה השקר המעצבן הזה! ואז התחלתי לבכות מול כולם. אז באה אליי נויה (ילדה מהכיתה שלי) ואמרה לי: אני כתבתי את הפתק הזה והתחילה לצחוק והחברות שלה אחריה. זה עשה לי עוד יותר לבכות! בלעתי את רוקי הכי חזק שלי ורעדתי מפחד! לא הייתי מסוגלת לנשום לרגע בגלל הבכי שלי! היה לי חשק רציני לחזור למיקפולקו בלי חברות!
פרק 6 מי הצילה אותי?
חזרתי הביתה עצובה מאוד. אמא שלי שאלה אותי: מה קרה?
עניתי לה בבכי: נויה ילדה מרשעת מהכיתה שלי כתבה פתקים לכולם ועליהים כתוב: "לא להיות חברים של מיקתמרות! היא רוצה להחרים אותכם"
וזה בכלל לא נכון!
אמא שלי הייתה בהלם. היא לא אמרה מילה!
היה אז מאוחר והלכתי לישון ושוב היה לי סיוטים! בגלל הנויה המעצבנת הזאת! אוף איתה! שוב בלעתי את רוקי! ושוב באלי להקיא! למחרת...
בבוקר לא היה לי חשק לקום. אבל הייתי חייבת לסבול עוד יום נוסף בבית הספר! אוף!
נכנסתי לכיתה ושוב בכיתי! לקחה את ידי דנוסיה (ילדה מהכיתה שלי) וצעקה אל כל הכיתה: כדאי שתרגיעו במיד! הילדה הזאת מיקתמרות לא עשתה לכם כלום! כל השקרים באים מנויה! היא ילדה חמודה וחדשה בכיתה אתם כולכם גם הבנים אמורים לכבד אותם! אתם ממש לא חברים אמייתים! במיוחד נויה! לא יפה מצידך! בכלל!!! הודתי לדנוסיה וחיבקתי אותה והיא חיבקה אותי. שאלתי אותה: רוצה נהיה חברות? דנוסיה ענתה לי: בשמחה. במילא אין לי חברות :) ואז באו אליי: יאנה, מיקה, עדן לינוי ותאיר והתנצלו וחיבקו אותי גם.
פרק 7 בסופו של דבר :)
בסופו של דבר אני, דנוסיה, יאנה, לינוי, מיקה עדן ותאיר היינו חברות טובות מאוד :)
לפתע גם נויה התנצלה לפניי ורצתה להיות חברה שלי וחיבקה אותי אבל אז אמרתי לה: "סוף מעשה במחשבה תחילה"
הסוף!
|
|
