קהילה - סיפורים ושירים
|
|
67מגניב4
|
0
|
|
|
|
|
|
פלישת המונדואים
|
20/03/2016 |
פרק ראשון-המונדואים מתחילים לדבר
אני שיחקתי במקמק במשחק "הגנת הגלקסיה" והגעתי לשלב האחרון.
פתאום הופיעה בועת דיבור מאחד המונדואים, הוא אמר: תיזהרו!, בקרוב יהיה פלישת המונדואים וחזר על זה שוב ושוב עד שסיימתי את השלב.
אבל החלק שהכי הלחיץ אותי, שהמחשב הקריא את הבועה בקול רובוטי וחשבתי כמעט שהמונדואים השתלטו לי על המחשב וכשזה פסק, סוף סוף הפסקתי לשקשק מפחד.
פרק שני-החבורה
ניסיתי לספר לכולם את הבשורה אבל אף אחד לא הקשיב לי, חלק אמרו שזה שטויות ועוד קצת אפילו התעלמו ממני ולחצו על התעלם.
בסוף סוף סוף מצאתי מקמק שבמקרה היה חבר שלי שהקשיב לי והתכוננו להתקפה: הוא הצליח להביא אלינו
עוד שני מקמקים, הפכנו לארבעה, ובזמן הזה אני מצאתי כמה חולשות של המונדואים.
בטח אתם רוצים לדעת מהם החולשות.
החולשות הם: הם פוחדים מננג'ות (בליתי שעה בלהשיג חליפת ננג'ה ולכולם היו חוץ ממני), יש להם את המפלצות מהמשחק החבורה ואנחנו צריכים להביא את העזרה מהמשחק ויש שרביט הפנוט שמהפנט אותם ואנחנו יכולים לשלוט בהם אבל הוא מוחבא בהר ההישגים.
פרק שלישי-רק אני בעולם
הלכנו לחפש את השרביט הפנוט בהר ההשיגים.
לקח לנו המון זמן להגיע ובדרך חשבתי אולי לקחת רמז מהמשחק "הגנת הגלקסיה" והלכתי לשחק.
"מעניין מתי הם ימצאו את שרביט היפנוט" חשבתי לעצמי בזמן שהמשחק נטען.
הלכתי שוב לשלב באחרון אבל במקום למצוא רמז
נתקע המחשב שלי והמונדואים הראו לי את חברי נתפסים ואת כל העיר נתפסת ומשוגרת לחלל.
פרק רביעי-הפלישה התחילה
התנתקתי מיד וחזרתי בטיל כדי לצאת מהמלכודת וניסיתי לחשוב על טכניקה לנצח את המונדואים כשאני בורח.
חשבתי על מקום שאני אוכל לנוח לפני הקרב וישר עלה במוחי רעיון: ללכת אל הבית שלי.
הם חיפשו אותי והצליחו גם להגיע אל הבית הפרטי שלי! הם ניסו עם גזע עץ לשבור את הדלת ואני זוכר שראיתי בטלוויזיה תכניות מצחיקות שמנסים לפרוץ למישהו לבית והוא פותח את הדלת ואז הם רצים לבית ופשוט רצים ומתנגשים בקיר.
ניסיתי את זה וזה עבד יותר מדי טוב: פתחתי והמונדואים גם התנגשו בדלת, וגם העניים שלהם היו עצומות כדי שלא יקבלו מכה בעניים ואחרי שהם התנגשו בדלת הם עשו חור בקיר והמשיכו לרוץ עד שהתנגשו בשאר המונדואים שהיו שם!! כי היו מיליונים של מונדואים ברחבי מקמק סיטי.
בדיוק כצחקתי המוח שלי ננרע מהלחץ והצלחתי לחשוב על רעיון, לעוף!.
פרק חמישי-המשך וסוף הפלישה
עפתי וראיתי המון מונדואים ואת מיקיוואלי על כסא מלכות ואלף מונדואים נושאים אותה, היא אמרה להם פקודות כמו: "עופו לחפש את המקמק שנותר!!!" או אתם גרועים, תתחילו להתאמץ או שאתם "מפוטרים!!!!!!!" וכדומה.
המונדואים הבחינו בי, שלפו אקדים וניסו להרוג אותי אבל אני חמקתי מהאקדחים. (אני ממש טוב בלעוף)
המונדואים הגבירו את כח האקדח לברקים והצליחו לשבור לי את הכנף (זה הסוף שלי) ומיקיוואלי אמרה:"סוף סוף יצא משהו מכם, תקחו אותו לתא 19 המיוחד לו".
התא היה במיוחד לכבודי והוא היה נקי ומצוחצח.
אמרתי לעצמי שאני מסוגל יותר וצץ לי רעיון.
אני פשוט ישלוף את החרבות שקיבלתי מערכת הננג'ה
שלי ויקריס את תא המעצר.
שלפתי חרבות ודבר ראשון זרקתי על השומרים שלי, ואז נזכרתי שהתא שלי אין לו סוגים אלה קירי ברזל וזרקתי על קיר אחד כמה זה היה מצחיק!
פתאום הקיר התחיל לפול ונפל על המונדואים, כולם מתו וחשבתי לעצמי:"מיקיוואלי כל כך קמצנית שהקיריות הם פלסטיק אבל אז נזכרתי שהיא לא רוצה שאני אברח אז..." ואז חשבתי שהקירות עשויים ממונדואים עצלנים שלא רצו לבנות קיר, כשחשבתי על זה התגלגלתי מצחוק אבל באמת הקירות כחולים... הפסקתי את המחשבה והתחלתי להתרכז וצברתי את כל הכח שלי וכל הזעם שלי ופשוט שלפתי חרבות וזה היה מזה מצחיק חיסלתי מאות,אלפים ואת כל המונדואים חוץ מאלף שהתחבאתי בזמן שהם חיפשו אותי וכשהם עברו אותי הלכתי אל המקום הכי אחורי וחיבלתי בכסא של מיקיוואלי וכשכל המונדואים עמדו לידה חיסלתי את כולם כולל את מיקיוואלי.
פרק שישי-מי אני?
חיפשתי בכל החלל עד שמצאתי את כולם אבל אף אחד לא ידע מיהו ומסתבר שירו עליהם קרן שישכחו הכל ולא יזיקו.
סיפרתי להם את כל מה שקרה והם אבל קודם לימדתי אותם מי הם והם שמחו שמקמק סיטי בסדר והם נתנו לי מיליון מטבעות, דילוג לרמה 10 את כל השיפורים ופירסמו אותי.
פרק שביעי ואחרון-למה הייתי לבד?
החבורה שהקמתי הלכה להר ההישגים אבל המונדואים חיכו להם שם כי הם הפיצו את הידיעה הלא נכונה ותפסו את המקמקים. |
|
|
|
|
|
86
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21/03/2016 15:26 |
mikmok1897 |
1 |
|
יפה מאוד!!!!!!!!!!! |
|
|
|
|
|
|
|
