|
השועל,הדוב והנסיכה
|
24/03/2016 |
הנסיכה לילית הייתה נסיכה יפה, נחמדה, חרוצה, טובת לב וכל הדברים הטובים שיש... בממלכה שלה היו רק חיות! לא היו בני אדם. בכל בוקר, הנסיכה הייתה קמה מהארמון, הולכת בממלכה ואומרת שלום לכל מי שפגשה בדרך, ומי שהיא פגשה, היה מצטרף אליה לטיול. ובסוף כולם היו חוזרים הביתה. יום גשום אחד, כל החיות ציפו שהנסיכה לילית תבוא ליד ביתם, תגיד "שלום" והם יצטרפו אליה. הם עמדו ליד החלון של הבית שלהם וחיכו... וחיכו... עד שהגיע הצהריים. שועל אחד יצא מדלת ביתו וצעק לכל שכניו: "הנסיכה לא צריכה אותנו יותר! אני אומר בואו נפיל את השלטון" כל השכנים הסתכלו עליו במבטים מוזרים וצחקקו. "למה אתם צוחקים?!" צעק השועל. "אתם לא מבינים שהיא לא צריכה אותנו?" כולם סגרו את החלון ועדיין חיכו לנסיכה לילית שתבוא אליהם לטיול. השועל כל כך כעס עד שלקח מעדר ומריצה וקרא לחבריו לבוא לעזור לו. חבריו הסכימו ובאו איתו. הם רצו ביחד אל הארמון וראו שהארמון הפך להיות שומם, אין בו יותר פרחים!!! הציפורים לא צייצו, והנסיכה לא טיפלה בגן כפי שעשתה כל צהריים ב12:00. הם הסתכלו על הארמון עוד קצת ונכנסו. השועל הלך מהר אל חדר השינה, לבדוק אם היא שם, אבל היא איננה. הם חיפשו בביתה של לילית כל הצהריים ונשארו שם עד הלילה. "טוב. היא לא פה!!" צעקה הנמרה. "שועל. אנחנו צריכים ללכת. דואגים לנו בשכונה" אמר חתול. "טוב" אמר השועל. "בואו נלך אבל מחר אנחנו נשוב" חבריו הסכימו והלכו. שועל חיכה שכולם יצאו ואחר כך הוא יצא. כולם יצאו חוץ משועל ודוב. איך שהם באו לצאת הדלת נסגרה וננעלה מבחוץ. הם ניסו לפרוץ אותה אבל ללא הצלחה. הדוב מיד אמר:"הנסיכה מתה והיא רודפת אותנו!!!!" "מה פתאום יא פחדן" אמר השועל. "זה סתם רוח פרצים" הם ניסו לצאת מכל מיני פתחים אחרים אבל הם לא הצליחו. "טוב. אם נתקענו פה לפחות בוא ננוח. כבר 19:30." אמר השועל. דוב ושועל נכנסו לחדר השינה של לילית וישנו שם. לשניהם היו חלומות מוזרים ומיוחדים. דוב חלם שהוא בארמון מלא שוקולד (לא קשור לסיפור) שועל חלם שהנסיכה לילית מתגלה אליו כרוח רפאים, מנסה להעביר לו משהו. כששועל סיפר את הסיפור לדוב בבוקר שאחרי, דוב לא האמין וחזר על מה ששועל אמר לו:"לא הבנתי: חלמת שלילית התגלתה אליך שהיא רוח ואמרה: אל תחפש את מה שאתה זוכר, תזכור את מה שאתה מחפש?" "בדיוק!" ענה שועל. "טוב" אמר דוב. "מה אתה מחפש?" "מה זה עניינך?" אמר שועל. "טוב אני רוצה לצאת מכאן ומהר". ששועל ודוב יצאו מחדר השינה והגיעו לסלון, הם ראו מפתח על השטיח. שועל הרים את המפתח וראה שכתוב עליו: 'אל תחפש את מה שאתה זוכר, תזכור את מה שאתה מחפש'והראה את זה לדוב. דוב לקח את המפתח וניסה לפתוח את הדלת. הוא הצליח והם יצאו מהארמון. שועל נעצר בפתח הארמון. דוב כבר המשיך לשער הראשי וחיכה לשועל שם. "נו אתה בא?" שאל דוב. "כן כן שניה" ענה שועל. דוב הסתכל לצדדים שלא יראו אותם שם. שועל חייך והסתכל אל תוך הארמון. מולו הייתה מראה, כשהוא הסתכל עליה הוא ראה את הנסיכה לילית. "אל תחפש את מה שאתה זוכר, תזכור את מה שאתה מחפש" אמרה לו ונעלמה.
שועל הלך אל דוב ושניהם הלכו אל השכונה. מאז לא יודעים מה עלה בגורלה של הנסיכה לילית... מי יודע? אה! כמעט שחכתי! שועל רץ בחזרה אל הארמון, לקח את המריצה ושם בפנים את המראה, כדי שתמיד יזכור את המשפט שאמרו לו כמה פעמים: אל תחפש את מה שאתה זוכר, תזכור את מה שאתה מחפש"
|
|
מוקדש
לכולם | |
|
|
