|
המיק-עיירה בלעדיי
|
31/03/2016 |
אני כותב פה סיפור שמבוסס על אחת התכניות הכי מדהימות שאי פעם ראיתי רק עם שינויים שייחודיים רק למיקמק! וכמובן שאני עומד להכין על זה קומיקס ממקמק ומגניב! תקחו בינתיים את הפרק הראשון ואם תאהבו אותו אני אפרסם עוד פרקים! אני ממש אשמח אם תקראו כי אני ממש משקיע בזה.
שלום, אני מקס ואני מיקומיקסאי מתחיל. אני עובד כרגע על מיקומיקס שהוא יהיה הכי ממקמק ועד שאני אגמור אותו אני עובד בתור שליח פיצה של הפיצרייה הכי ממקמקת שיש. יש לי יכולת מיוחדת המאפשרת לי לחזור בזמן כמה רגעים אחורה כדי למנוע אסונות. אני קורא ליכולת הזאת "תחייה".
"ביי בוס" אמרתי לבוס ונסעתי לביתי, נסעתי ונסעתי ופתאום חוויתי תחייה. הסתכלתי מסביבי וראיתי משהו חשוד ומוזר, במשאית שלידי הנה ישן. הסתכלתי אל מלפניי וראיתי ילד קטן חוצה את הכביש. נבהלתי ומהר משכתי את המשאית בידיי כדי להציל אותו, אך כתוצאה מכך נפצעתי. לאחר מספר ימים התעוררתי בבית המיקחולים וראיתי את אמא שלי, את הבוס ואת אחת העובדות בפיצרייה. אני שמחתי מאוד שהם דאגו לי, למרות שאני כבר גדול (בן 29) אמא שלי החליטה לגור אצלי לזמן מה כדי לשמור עליי מעוד תאונות.
יום אחד אימי החליטה לנסוע לקניות ולקחה אותי ביחד איתה כדי שאני אעזור לה; כשרק הגענו לחנות חוויתי תחייה, הסתכלתי בכל מקום אך לא ראיתי כלום חשוד ומוזר. אני "התעוררתי" מהתחייה ואמרתי לאמא שלי שיש משהו חשוד ומוזר, היא הסתכלה מסביב וראתה איש שהיה נראה לה חשוד ליד מיקמקית קטנה, לפתע האיש נעלם והילדה נשארה והורי המיקמקית רצו אליה בדאגה כי חשבו שהיא נעלמה. "נחזור לפה מחר" אמא שלי אמרה וחזרנו הביתה. לאחר שהגענו הביתה אמא שלי יצאה החוצה לדבר עם מישהו בטלפון, אני נשארתי בבית. אמא נשארה לחוצה מאוד ודואגת אך אני לא הבנתי למה.
יום למחרת הלכתי לעבודה כרגיל ואמי נשארה בבית כדי לבשל לי אוכל. זה היה יום רגיל ולא עברתי בו תחייה, חילקתי המון משלוחים לאנשים רעבים. נהיה ערב ונגמרה המשמרת שלי לכן חזרתי הבייתה. "ביי בוס" אמרתי לבוס, "ביי מקס" אמר הבוס ועוד מיקמקית שעובדת איתי בפיצרייה. אני הכלתי הביתה ונכנסתי לבניין, הדלת של הבית לא הייתה נעולה. 'נו באמת...' חשבתי לעצמי, 'אני אמרתי לה כבר מיליון פעמים לנעול את הדלת' נכנסתי לבנית. "אני בבית" אמרתי אך להפתעתי אף אחד לא היה בבית. ראיתי שמהתיק של אמא על הכסא בולטת חוברת, הסתכלתי בה וקראתי. "זואי, הראשונה בסדרת חטיפות מסתורית, הייתה בת 10 כשנחטפה" פתאום נזכרתי באירוע שקרה לפני 18 שנים, כשהייתי בכיתה ו' כשילדה מהכיתה שלי בשם זואי נחטפה. "לאחר מכן נחטפו גם ג'ימבו, בן 11 ואלקסיס, בת 11 גם" המשכתי לקרוא, לא הבנתי מה זה עושה בתיק של אמא שלי, ואז הסתכלתי על הרצפה, היה שם פתק, הרמתי אותו. "אמא שלך נחטפה ואין לך דרך למצוא אותה" נבהלתי וצרחתי, לאחר מכן בעלת הבית נכנסה לדירתי כדי לגבות שכר דירה וראתה אותי מחזיק בעט ובפתק, היא הצליחה לקרוא מה כתוב בו ומייד התקשרה למשטרה. נבהלתי, הרי זה לא אני שעשיתי זאת. השוטרים תפסו אותי ונבהלתי. 'הלוואי שכל זה לא היה קורה', בכיתי. ופתאום עצמתי את עיניי וכשפקחתי אותן ראיתי את בית הספר שהיה לי, חוויתי תחייה מוזרה יותר ממה שאני רגיל אליה. לידי עמדו סאני, ג'ימבו, ועוד שני מיקמקים שלא זכרתי את שמם. במרחק של כמה מטרים הלכה זואי, היא נראיתה בודדה. אם חוויתי תחייה לכאן, כנראה שאני צריך להציל אותה, כנראה החטיפה שלה ושל אמי קשורות, אני בטוח שאצליח להציל אותה!
______________________________________
אני ממש מצטער זה קצר :) היה לי ממש קשה לכתוב בפעם הראשונה סיפור מנקודת מבטו של מיקמק, אני מקווה שצוות מיקמק יעלו את זה, זה יהיה הכי ממקמק ואם יאהבו את זה אני אעלה אפילו עוד פרקים! אני ממש ממש השקעתי :)
|
|
מוקדש
לצוות מיקמק, kayohinazu, kenyakobay, sturofuji, hiromisugi | |
|
|
