×

   
קהילה - סיפורים ושירים
TALIמלכה
75
38

הבייביסטרית שכמוה לא הייתה (לכתב אורח) 09/04/2016

פרק 1:
הייתי אז רק בת 12, נערה תמימה, הוריי היו גרושים (לפחות כך חשבתי). גרתי אז עם אמי בבית קטן בצפון. אבי גר בעיר אחרת לגמרי, והייתה לו עבודה מעולה, בה הוא הרוויח כסף רב. רק אמא שלי, הייתה מובטלת וזרוקה. יום אחד, החלטתי שאני לא יכולה יותר. אני אלך לעבוד! כשסיפרתי לאמי על מחשבתי, תגובתה הראשונה הייתה "לא, לא! את קטנה מדי!" אך לא וויתרתי.
שאלתי את השכנים אם אני יכולה לשמור על בתם הקטנה, והם הסכימו. הרי אני ממש טובה עם ילדים, חוץ מזה עד כמה קשה זה כבר יכול להיות?!. לא סיפרתי לאמי על העבודה החדשה שמצאתי, ואמרתי לה שבימים האלה אני נשארת בבית הספר לפרוייקט מיוחד.
הנה הגיע הרגע הזה, והחלה המשמרת הראשונה שלי. לאחר הבית ספר, רצתי מהר לשכנים ודפקתי להם בדלת.

פרק 2:
"שלום זואי!" הם שמחו לראותי והסבירו לי כיצד לשמור עליה, מתי להאכיל וכ'ו. "רוני, בואי לפה!" הם קראו לילדה והיא הגיעה. "שלום חמודה! אני אשמור עלייך היום :)" אמרתי. הילדה הייתה כזאת מתוקה! "רוני, אנחנו הולכים לעבודה. תהיי קשובה לדודה זואי, בסדר?" שאלו הוריה. "בסדר" היא ענתה בקול חמוד. כאשר סוף כל סוף הם הלכו, התחילה העבודה האמיתית שלי, לשמור על הילדה.
"רונוש, את צריכה לאכול ארוחת צהריים" אמרתי. "בואי ההורים שלך הכינו לך שניצל עם אורז, טעים טעים" כאשר רוני שמעה את תוכן ארוחת הצהריים שלה, ניגשה לשולחן והחלה לאכול.
"רוני, אחרי הארוחה את צריכה לעשות שיעורים!" אמרתי. "מי את שתגידי לי מה לעשות?!" אמרה רוני בחוצפה. "אני הבייביסיטרית שלך חמודה" אמרתי והשתדלתי ככל שיותר לא להתעצבן עליה.

פרק 3:
" אני מצטערת, זואי... טוב האמת, אני לא כל כך טובה בלימודים.. אני תמיד משיגה ציונים טובים במבחנים רק בגלל שאני מעתיקה מהגאון של הכיתה, שבמקרה יושב לידי.." התוודתה רוני. "אוי רונוש לא נורא, אני אעזור לך, במה יש לך שיעורים?" שאלתי בנימוס. "יש לי במתמטיקה.. אני מתקשה בלוח הכפל" ענתה רוני. "לוח הכפל זה הנושא שאני הכי טובה בו! בואי, אני אלמד אותך. קודם כל נראה מה את יודעת: כמה זה 2X2?" "אממ.... 3?" ענתה רוני על התרגיל. "לא, 4, ננסה שוב....." וככה עד שהצלחתי ללמד אותה עד הסוף.
"טוב בואי נראה מה הבנת: 4X3?"
"12!" ענתה רוני בלי היסוס. "טואוב!! 8X6?"
"48!"
"יפה רוני, את יודעת את לוח הכפל! כעת תוכלי להכין את שיעורי הבית!" "תודה זואי את הבייביסיטרית הכי טובה" אמרה רוני, דבריה חיממו את ליבי.

פרק 4:

לאחר כמה ימים, באתי לבית הספר באושר וגאווה. "תגידי, למה את כל כך שמחה היום?" שאלה נטלי, החברה הכי טובה שלי בבית ספרי. סיפרתי לה את מה שקרה לי בבייביסיטר, עם רוני. כיצד הצלחתי להתחבר עם הילדה הקטנה, לכבוש את ליבה ולעזור לה. איך, אני ורוני, הצלחנו להפוך לחברות הכי טובות. "וואו זואי זה מהמם! כל הכבוד לך! אני יכולה להכיר את הילדה?" ביקשה נטלי. "כן בטח! תבואי איתי היום אחרי הבית ספר לבית של השכנים. זאת תהיה המשמרת האחרונה שלי, ואני רוצה שתספיקי להכיר אותה!"

פרק 5:

בסוף היום, כאשר הייתי בדרך לשער בית הספר, פתאום ראיתי את אמא שלי, והיא ראתה אותי. "זואי, מה את עושה פה? את לא אמורה להיות בפרוייקט מיוחד?" שאלה אמי בחשדה. "אממ, כן.. אבל היום הוא התבטל" עניתי. "אני לא מאמינה לך. בתי, ספרי לי את האמת!"
"טוב אמא.. אחרי הבית ספר בכל התקופה הזאת אני לא נשארתי לפרוייקט המיוחד. אני עשיתי בייביסיטר לילדה של השכנים. רציתי להרוויח קצת כסף בשבילך ובשבילי, מה שאבא היה עושה אילו לא הייתם מתגרשים. בבקשה, אל תכעסי עליי"
"לא! אני לא כועסת בתי, להפך: אני גאה בך!" ענתה אמי.
"באמת?" שאלתי. "באמת!" אמי ענתה.
"אגב, מה את עושה פה?" שאלתי את אמי. "המורה שלך קראה לי לשיחה כלשהי.. זה לא עניינך"
"טוב..."

פרק 6:

'אני לא מאמינה שהיא מסתירה ממני משהו' חשבתי לעצמי בראש, בהודי רצה עם חברתי אל פתח ביתם של השכנים. 'אני חייבת לגלות מה זה'.
"נטלי, שינוי בתוכנית. אני חייבת ממך טובה" אמרתי.
"מה? איזו טובה?" שאלה נטלי. "אני חייבת שתעקבי אחר המורה שלנו ואמא שלי. אני חייבת שתקשיבי לשיחתם. פליז :(" התחננתי. "אבל.. אבל מה עם הילדה? איך אני אכיר אותה?" "נמצא דרך. מה שחשוב עכשיו זה שתבצעי את מה שביקשתי ממך." אמרתי.
"בסדר. אני מסכימה"

פרק 7:

ראיתי כיצד נטלי רצה לבית הספר, ומרוב שהסתכלתי נזכרתי שכבר הגעתי לביתה של רוני. צלצלתי בדלת והפעם רוני פתחה. "שלום רוני! מה שלומך? איפה ההורים שלך?" שאלתי. "ההורים שלי נסעו לחופשה של שבוע". ענתה. "אה אוקיי.."
~~
בינתיים בבית הספר, נטלי שמעה את השיחה של המורה ואמה של זואי, כפי שביקשה ממנה חברתה הטובה:
"שלום המורה שולה. אני מבקשת ממך שלא תספרי על השיחה הזאת לאף אחד, במיוחד לבתי, זואי. לבת שלי יש כוחות. כן כן, כוחות על אותם היא ירשה מאביה. היא חושבת שאני ובעלי התגרשנו, אבל זה לא נכון. בעת משימה שהוא ביצע, אויביו תפסו אותו בשבי, והוא עדיין לא חזר. אני מבקשת מעומק ליבי שתשמרי על המידע שקיבלת הרגע בסוד, ואל תספרי לאף אחד. בבקשה" לאחר דברים אלה, המורה שולה התעלפה.

פרק 8:

"אני לא מאמינה. אני לא מאמינה!" צרחה חברתי הטובה. היא רצה למקום שבו נמצאתי, אצל השכנים. דפקה בדלת, ופתחתי לה. "נו, מה גילית?!" שאלתי בסקרנות. "גיליתי.... גיליתי שיש לך המון איחורים! כן כן! המוןן" "נו זה לא חדש. אני תמיד מאחרת. טוב תודה נטלי, אני חייבת לך :)" אמרתי.
בערב, דפקה נטלי בדלת ביתי, ואמי צעקה: "פתוח!". נטלי נכנסה. "היי שרית, אני חייבת לדבר איתך אבל ביחידות". ביקשה נטלי. "כן ברור מתוקה בואי למרתף הבית" והן נכנסו. "טוב מה רצית להגיד לי?" "רציתי להגיד לך ש...שמעתי את הדברים שסיפרת למורתי. אני מבטיחה לשמור עליהם בסוד כמוס" סיפרה נטלי. "אה? אילו דברים חמודה?" התפלאה אמה של זואי. "את יודעת, לזואי יש כוחות וכל זה.." אמרה נטלי. "טוב תקשיבי מתוקה- הדברים ששמעת, הם נכונים. אני מקווה שלא תספרי לאף אחד, במיוחד לא לחברה שלך- סגור? היא כבר תגלה בעצמה" ענתה אמה של זואי. "כן.. כן ברור... רגע, מה זאת אומרת 'היא תגלה כבר בעצמה'?" שאלה נטלי. "את כבר תראי"

פרק 9

יום למחרת, קיבלה זואי את משכרותה על הימים בהם עבדה. היא צרחה בהתלהבות רבה: "אעאעאעאעאאעאעא, אני מתה להראות את זה לאמא שלי! זה מלא כסף!" "תהני לך, זואי!" איחלה לה נטלי. "תודה!" ופתאום היא החלה להתעופף באוויר. "תגידי, מה קורה לי? למה אני באוויר?" שאלה זואי. "יש לך כוחות על! זה מה שבאמת גיליתי מהשיחה! תקשיבי, אבא שלך לא גר בעיר אחרת, הוא נכנס לשבי באמצע משימה! אבא שלך הוא גיבור על!" צעקה נטלי בכדי שחברתה תשמע אותה. "מה?????????" התפלאה זואי. "פשוט תזיזי את הידיים!!" זואי עשתה כך, וירדה אל פני הקרקע. "עכשיו תספרי לי את הסיפור המלא" ביקשה זואי.
"אז ככה......" החלה נטלי לספר. בסיום הסיפור, התפלאה זואי ואמרה: "אני מיד אלך לדבר על כך עם אמא שלי!"

פרק 10

"אמא, היום עפתי באוויר, לא היה לי מושג איך זה קרה, עד שנטלי סיפרה לי מי אני באמת".
"אז, אני מניחה שזה כבר קרה לך". ענתה אמה.
"קרה מה?" שאלתי בתדהמה. "גילוי הכוחות שלך. מתוקה, בגיל 12 (בגיל שלך), כל גיבור על צעיר מגלה את כוחותיו. לכל גיבור יש כוח אחד, שלך כנראה זה לעוף, של אביך זה להרים דברים כבדים".
"יואו מגניב! אבל אמא, אני מקווה שאבא יהיה בסדר" אמרה זואי. פתאום אבא שלה הופיע, וזואי התרגשה לראות אותו. היא ישר רצה אליו בשביל לחבק חיבוק חזק. "אבא!!!! אני אוהבת אותך" אמרה זואי. "גם אני אוהב אותך בתי, עכשיו בואי, יש לנו משימה לבצע אותה!" אמר. "מה באמת, עכשיו?! קול!"
והם חזרו מהמשימה הראשונה של זואי, בריאים ושלמים.
34
8
354


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
21/07/2016   21:48 9נטלטולה  8
את מוכשרת בטירוף!!!
04/05/2016   18:10 מתוקית78  7
זה סיפור ממש יפה את ממש מוכשרת תמשיכי לכתוב סיפורים כאלה את מהממת!!!!!!!
02/05/2016   13:56 TALIמלכה  6
יואוואואו תודה על התגובות, אני בוכה במציאות מרוב התרגשותתתת חמודים שליי♥♥
23/04/2016   10:19 המיקמקיית  5
זה הסיפור הכי יפה שראיתי בחיים שלי!!! את פשות אלופה מהלפת והכי טובה בעולם!!!!!!!!
19/04/2016   13:41 שוקולד4726  4
מעולה ומדהים!
את אלופה!
10/04/2016   16:05 אודלישלי  3
סיפור ממש יפה את צריכה להיות סופרת!!!
10/04/2016   15:54 TALIמלכה  2
יואו תודה על התגובה!! זה מחמם את ליבי♥
10/04/2016   14:42 67מגניב4  1
זה אדירררר!!!!!!
אודות החברה           נגישות מדיניות פרטיות תנאי שימוש צור קשר