|
המיקמק הראשון שלי
|
11/04/2016 |
לפני הרבה הרבה שנים לפחות 60 שנה שהייתי עוד בן 20, היה אז יום גשום ורטוב.
הנחתי את שמכתי על גופי, עד שלפתע נשמעו דפיקות חלשות ואיטיות בדלת.
ניגשתי לאט, פתחתי את הדלת ולא היה שם אף אחד...
חזרתי למיטה ולאט לאט נרדמתי...
לפתע נשמעו שוב דפיקות בדלת. קפצתי מבהלה וקמתי לפתוח.
פתאום ראיתי מיקתינוק.
הייתי בטוח שמנהל יתומים דפק בדלת והשאיר את התינוק בפתח ביתי.
אך זה לא מה שחשבתי. לא היה פתק על הסלסלה.
הרמתי את התינוק בידי והוא חייך עלי ואני עליו.
הבנתי שמאז התינוק על אחריותי. החלטתי לקרוא לו "פלא" על זה שבא בפתע.
עברו 10 שנים ופלא גדל וגבהה.
הוא היה אז בכיתה ד' ובאותו יום ה1 במאי הוא שאל:"למה אני היחיד שאין לי אמא, לכולם בכיתה יש אמא, אבא, איפה אמא?
לא סיפרתי לו אתה האמת, אמרתי לו שאמא תחזור בקרוב.
לא יכלתי להחביא ממנו את העובדה שמצאתי אותו בפתח ביתי. התאפקתי עוש שנה ועוד שנה עד שהייתי חייב לגלות לו.
למרבה המזל הוא לא שאל הרבה שאלות.
רק 1: אז אין לי אמא?
הוא לא התרגשיותר מדי אבל היה מופתע מאוד.
זה ברור שלא הגבתי.
אחריי 6 שנים שהילד, יותר נכון הנער היה בן 18. הייתה לו חברה. הוא שוב שאל אותי . אבא:איפה אמא?
אמרתי לו שכבר סיפרתי לו שאין לו אמא.
הוא הזיל דמעה ואמר אה נכון...
המשך יבוא...
כעבור 5 שנים
|
|
מוקדש
ל כלהקוראים | |
|
|
