קהילה - סיפורים ושירים
|
|
אלין1222
|
0
|
|
|
|
|
|
מבצע הצלה 1 -- מינימיקים
|
17/04/2016 |
מבצע הצלה 1- מינימיקים (חלק א)
זואי התשושה פיהקה, טרם קמה משנתה שלא הספיקה לה כלל.
היא מתחה את גופה התשוש והסירה מעליה את שמיכת הפוך שדאגה לשמור על חמימות גופה במשך הלילה הקריר ששרר ברחובות עירה,
כאשר זואי לא הבחינה באלביס מונח במיטתו השוכנת מקבילה למיטתה חשבה לעצמה שהתעורר לפניה והוא בטח משוטט בבית כהרגלו.
"1,2,3.." ספרה בליבה והתרוממה ממיטתה החמימה שכל כך רצתה לחזור ולשוב אליה, זואי יצאה מחדרה וצחצחה את שינייה ושטפה את פניה במים קרירים אשר ניפצו את עייפותה והעוררו אותה. היא הלכה למטבח בכדי להכין לה כוס שוקו חם כמו בכל בוקר וכאשר הבחינה שאלביס לא נמצא בשום מקום בביתה, פחד התגנב אל ליבה.
היא שתתה את השוקו בזריזות, לבשה חולצה ורודה וג'ינס כחול ונעליים תואמות לחולצתה ויצאה במהירות לחפש את אלביס היקר לליבה.
היא שוטטה ברחובות מיקמק-סיטי הקרירים והתחרטה בליבה שלא הביאה איתה סוודר מחמם, היא הבחינה בהמונים זועמים מתפרעים קרוב ללשכת ראש העיר, והבחינה במקס, ג'ימבו וסאני בצד, היא החלה בהליכה מהירה אליהם, שואלת בבלבול מה המתרחש.
"כל המינימיקים נעלמו ממיקמק-סיטי" מיהר להסביר מקס.
"אז זאת הסיבה שיש אנשים זועמים בעירייה, ואני די בטוח שראש העיר בטח עדיין יושן בחלוק הלילה שלו לא מודע למתרחש" המשיך אותו סאני כשפיאוק עייפות מתקיף אותו.
"מה זאת אומרת נעלמו?! זאת הסיבה שאלביס לא היה במיטה שלו שקמתי!" בהלה תקפה את זואי החוששת לגורלו של אלביס המינימיק החמוד שלה, היא כבר חשה געגעועים כלפיו.
"מה לכל המיקמוקים קורה כאן?" הופיע ראש העיר המבולבל בחלוק לילה לבן שעליו מודפסים לבבות אדומים בכל כמה סנטימטרים, שהבעה מופתעת בפניו, ג'ימבו נבהל וסאני פלט גיחוך קטן יחדיו עם מקס.
זואי הלכה במהירות משם שדמעות מציפות את עינייה, מה לא תראה יותר את אלביס? חשבה.
"זואי!" מקס רץ אחרייה, "אני מבטיח לך שנמצא את אלביס" הפגין דאגה כלפייה, דאגה שגרמה לליבה להתחמם בחמלה, זה מזמן רב שהיא יודעת שהיא מרגישה כלפי מקס רגשות, אך פחדה שהוא לא מרגיש כמוה.
הם עברו ליד חנותה של מיקיאוולי, דלתות החנות הפתוחות חשפו כמה לקוחות בחנות אשר מחפשים אחר פריט האופנה שיכבוש את ליבם, "מיקיאוולי גברתי, המשימה הושלמה! כל המינימיקים הועברו לכוכב מיקמקיון וכאשר תפני אל ראש העיר שתחזירי אותם בעד ראשות העיר סוף סוף חלומך התגשם!" קרא מונדו בקול גדול וגאה.
"תהיה טיפה בשקט יצור-ביבים עלוב, מישהו עלול לשמוע זאת!"
"אני לא מאמינה! הם לקחו את אלביס שלי!" קראה זואי בכעס גדול, נרגזת ודאוגה ביחד.
"אנחנו חייבים להציל את המינימיקים המסכנים, ואת אלביס!" הוסיפה זואי לדבריה,
"את חושבת שמיקיאוולי לקחה גם את פנסי?" תהה מקס, "זה לא משנה, בוא למעבדה!" קראה זואי אוחזת בידו של מקס ומושכת אותו אל עבר מעבדת חבורה.
---
"אני יכול ליצור חור יקומי רם עוצמה רב-מימדי שבצורה מיסטית יוביל אותנו ליעד המבוקש" תיקתק סאני במקלדת ומסדר בו זמנית את המשקפיים הנחו בעיקום על חוטם אפו,
"ובמקמקית מדוברת?" שאל ג'ימבו המבולבל מרום המילים.
"אני יכול ליצור שער שיוביל אותנו לכוכב" נאנח סאני, "אבל זה יקח זמן" מיהר לומר.
"בבקשה סאני, כמה שיותר מהר! אני לא יכולה אפילו להתחיל לחשוב מה אלביס האומלל שלי עובר ברגעים אלו!" התחננה אליו זואי, מקס שם על כתפה יד מנחמת.
"אל תדאגי זואי, נשיב את אלביס ושאר המינימיקים ונילך לאכול גלידת חצילים!" בסוף המשפט ניגן תו רועש מהגיטרה התלויה ברישול על גופו, "אני מעדיף לוותר על הגלידת חצילים ולהחליף את זה בגלידת מסטיק!" מחה מקס וג'ימבו זרק עליו את הכדור שפגע בסאני וזואי חייכה חיוך משועשע מהמצב שנוצר בין השלישייה.
דלת המעבדה נפתחה ואלכסיס הופיעה, עם דולי לצידה.
"לפני שתגידו לי להסתלק, הקשיבו. אני יודעת על המזימה של אמא שלי מהסיבה שהיא לקחה את פנסי המסכן שלי לתכנית המשוגעת שלה, מה שלא תעשו בנוגע לעיניין הזה- אני ודולי עוזרות לכם להחזיר את פנסי שלי" פצחה את פיה.
"קדימה" אמרו כולם לאחר שתיקה רועמת שהייתה בחדר.
סאני ניגש לעבודתו במחשב, ג'ימבו ישב לידו ונגיד בעדינות- לא ממש עזר לו.
זואי ומקס יצאו לקנות כריכים מעטים לכל החבורה בזמן שאלכסיס ודולי ישבו על הספה בחוסר מעשה.
זואי ומקס חזרו עם המבוקש וכל החבורה התנפלה עליהם בניסיון לקחת מעט מהכריך שקנו זה עתה במיקפה. כולם היו בספה, מחכים לפריצת הדרך של סאני בחוסר מעש, וג'ימבו נחר בקולות רועמים.
"הצלחתי!" הכריז בקול גדול סאני וג'ימבו מהבהלה נפל מהספה, "השלט שביד שלי יוכל ליצור את השער שיכניס ויוציא אותנו מכוכב מיקמיקיון" הסביר סאני.
"למה אנחנו מחכים? בואו נצא לדרך!" אמרה אלכסיס בחוסר הבנה משווה.
"הבעיה היחידה שבינתים לא הספקתי לתקן זה שיש סיכוי סביר של כ- 81.6% שהשלט יצור תקלה שלא נוכל לחזור בעת שנרצה" מיהר להסביר בחדות והסתכל על כל הסובבים אותו לאות הבנתם.
"לכל המקמוקים" רטן ג'ימבו וזרק את הכדור האדום של אלביס על הקיר, הכדור ניתר לכיוון דולי שהתכופפה בזמן ומשם פגע במקס שנפל על הספה ועל הכפתור בשלט המפעיל את השער ששיגר את כולם מהמעבדה.
"ג'ימבו!" רטנו כולם.
בג'ימבו שגירד בעורפו באי נעימות, "עכשיו זה מתחיל" מלמלה זואי מביטה סביב המקום באיטיות.
_____________החלק הבא בקרוב, האם יצליחו לשחרר את המינימיקים? האם זואי ומקס יגלו אחד לשני מה שניהם מרגישים זמן רב? ואם ג'ימבו יאכל את גלידת החצילים שלו?? (בצחוק חחח) את כל זה תגלו בקרוב..____________________________ |
|
|
|
|
49
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
