|
חזרה למצריים...
|
24/04/2016 |
פרק 1
היא לא האמינה שזה אמיתי.
היא רצתה לצבוט את עצמה.
היא חשבה שזה חלום.
הלילה בדיקת חמץ! אחרי כל כך הרבה זמן של ניקיונות, ועבודה קשה שחשבה שתנצל לבילוי חופש, מגיע פסח! היא קפצה על המיטה, עצמה עיניים, ונאנחה בסיפוק. 'כן מיקה, נגמר' חשבה לעצמה בלב. היא קמה מהמיטה. הלכה למרפסת. נכון שכל הניקיונות נגמרו, אבל משהו הציק לה. היא הסתובבה הלוך ושוב, בלי לדעת מה היא בדיוק מחפשת. "רגע אחד... " אמרה לעצמה "משהו במרפסת שונה במקצת... רחוק מהעיניים שלי... אבל הוא היה פה כל הזמן... אני בטוחה!" היא הסתכלה טוב טוב... וראתה קופסה. "חחחח! טיפשונת שכמותי... בטח ארזו פה חפצים... מענין איזה... " היא פתחה את הקופסה. ויותר מזה, מה שהיא זוכרת רק היה... מערבולת. צרחה. עשן. התעוורות. ואז מוצאת את עצמה בנהר הנילוס.
פרק 2
"איי!!!" היא צעקה, אבל לא ידעה ממה. היא הסתובבה לאחור... וראתה מצרי מחזיק שוט! הוא צעק לעברה בעוקצנות. "מה זה?! את ככה שוכבת ונחה?! צריך לבנות את הפירמידות! לכי להשיג לבנים בת ישראל שכמותך! את יודעת מה העונש נכון?! תתחילי לעבוד!" לקח למיקה שלוש שניות להבין מה הולך כאן. היא נסעה בזמן! לא הייתה לה ברירה, היא הייתה צריכה לסחוב אבנים ללא מנוחה.
פרק 3
"שמעתן? תינוק יהודי נלקח לבית פרעה!" גברת אחת לחשה. מיקה העדיפה לשתוק. היא ידעה על זה כבר מראש, אבל היא לא רצתה לשנות את הזמן. כל הסיפור הזה גרם לה לחשוב... אנחנו חושבים שעבודות פסח הן שיעבוד... תסתכלו עליה עכשיו. סוחבת אבנים בשביל המצרים הארורים האלה... אי אפשר להבין מישהו, בלי לחוות את החוויה, והכי גרוע... היא רחוקה מהבית. מהחברים. מהמשפחה. גם אם הם היו פה, לא סביר שהיא הייתה רואה אותם. ואף אחד לא חושב שבכי של נערה פה, זה בכי בגלל טעות... בגלל קופסה... כל אחד והסיבה שלו.
פרק 4
בוקר אחד, התעוררה מיקה, והייתה בשוק! כל הנילוס נהפך לדם! בחיים לא חשבה שתראה את עשרת המכות מול עיניה! כל המצרים היו צמאים מאוד, כל הדגים מתו, ולא פעם ראתה מצרי מנסה 'לפלח' מים של יהודי, ללא הצלחה. (ברגע שהוא נגע במים, זה נהפך לדם!) גם ראתה מלא מצרים מתחננים מיהודים למכור להם מים. 'אם המצרים היו באמת חכמים' הרהרה לעצמה מיקה 'הם היו עוד ממכת דם מתחילים במרד' ואיך פרעה, רואה את כל המצרים צמאים כל כך, וכנראה שגם הוא, ועדין לא שחרר את היהודים? זו אכזריות. הזכיר למיקה במקצת את מלחמת האזרחים באמריקה... אבל אי אפשר להשוות.
פרק 5
"קוואק! קוואק!" שמעה מיקה מכל כיוון. צפרדעים בכל רקיק, בכל בית, בכל סלע, בכל מקום. אין מקום שתוכל ללכת בו בלי לדרוך על איזו צפרדע. אפילו בתנורים הם נכנסו! ראו מלא מצרים מנסים לשווא לסלק את השרצים מהבית.
פרק 6
"מגרד לי!!!!!!!!!!!!" צעקו כולם כמעט בפה אחד. כולם התגרדו ללא הפסק. אף אחד לא היה יכול לעצור את זה. "מזל, שאין להם משחות נגד כינים" חשבה לעצמה מיקה בחיוך. "כשחושבים על זה, מזל שכל הסיפור הזה לא התחיל בעולם המודרני."
פרק 6
המצרים סבלו מהמכות, אחד-אחד, ערוב,דבר,שחין,ברד,ארבה,חושך, ובבכורות, יכולנו לצאת לדרך. רק... שבמכת חושך, היא ראתה את כל הזהב של המצרים ושל הבוסים שלהם. כשהם השתחררו, היא באה לבוס שלה. "אנחנו משתחררים היום." אמרה בחיוך
"יופי לכם. מה זה ענייני?"
"עניינך זה שאתה צריך לתת לי תשלום."
"אוייייייי" התלונן המצרי "הכ.. כסף.. הוא נאבד לי... "
היא צחקקה "אין לך משהו מאחורי התמונה?"
"מה?!"
"עם יהלומים?"
"מה?!!!!"
"זה היה כתר כזה נכון?"
"איך?!!!!"
"נתעלם מהעובדה של 'איך' ונחזור לעובדה של 'תן'"
בלית ברירה, הוא היה צריך להביא לה את הכתר.
פרק 7
הם רצו מהר-מהר. ונתקענו... המצרים מאחורינו, ולפנינו... ים סוף. ואז... כולם קפצו לים. ומיקה ראתה מחזה מדהים! הים נקרע ל12 חלקים, אחד לכל שבט! הם הלכו בים... וכשכולם הגיעו לקצה.. והמצרים עמדו ללכת במים... הים בום!! חזר! ונהיה רותח אש!! כל המצרים נהרגו... ורק פרעה, נשאר...
פרק 8
פתאום שוב, היה ענן עשן, קופסה, וכל התהליך... היא חזרה בול ברגע שבו היא עזבה. אמא שלה באה וראתה אותה מחבקת את הארונות, את הבגדים, את עצמה, ואמא שלה חשבה לעצמה. "עד כדי כך היא שמחה שסיימנו לנקות?" |
|
