|
רואי הנעלם.( שם יפה לא? אגב זה לכתב אורח)
|
24/04/2016 |
היה זה יום שישי בבוקר. קמתי הערתי את אחותי, עזרנו לארגן את הבית. ארגנו, ארגנו,ארגנו, עד שהיגיע הרגע הגדול. כן, כן,ליל הסדר! התחלנו את ליל הסדר.שאלתי את אחותי לילה: את עייפה? והיא אמרה לי ממש לא. ועניתי לה: עכשיו אני מבין למה קוראים לך לילה. אמרתי וצחקתי. והיא אמרה לי: היו צריכים לקרוא לך עליז. היא צחקה. עשינו קדש, ורחץ, כרפס, יחץ,מגיד, רחצה, פתאום נהייתי צמא. הלכתי לשתות.אבא פתאום ראה שאני לא בשולחן והתחיל לצרוח איפה רואי? איפה רואי? אז כולם התחילו גם להיכנס ללחץ. אמא אמרה: אין שום סיבה להיכנס ללחץ. אנחנו נמצא אותו!בינתיים כשדרקון קטן צץ מתוך כף ידי. נבהלתי מאוד וכמעט צרחתי. לפני שהספקתי להגיד משהו הדרקון שאב אותי לתוך מקום קסום מוזר כזה הדרקון התחיל לגדול, ולגדול,ולגדול, ולגדול, עד שהוא כבר היה ענק. מאוד פחדתי. הדרקון אמר לי: הבאתי אותך לפה כי יש לך משימה. יש לשומרים מצה. אבל לא סתם מצה. מצה מורעלת! הם תפסו את הנסיכה גילי והם הולכים להאכיל אותה במצה. מהר! רוץ ועצור את השומרים לפני שהנסיכה גילי תאכל את המצה. אתה צריך להשמיד את המצה בעזרת אש. עכשיו באמת נכנסתי ללחץ.איך אראה את המשפחה שלי שוב? איך אסיים את ליל הסדר? ואז חשבתי עוד משהו: איך אשחק במיקמק??שאלתי אותו: אוכל לראות את המשפחה שלי שוב? הדרקון אמר לי:רק עם תצליח להשמיד את המצה. עכשיו באמת כבר בכיתי. אבל לא ויתרתי. אמרתי בקול: יש לי נסיכה להציל! ראיתי ארמון כלשהו, זה היה נראה כמו ארמון של רשע. רצתי אל הארמון ופתאום ראיתי שומר. השומר אמר לי: עם תרצה את הדלת לפתוח, תצטרך להשתמש במוח! אממ אוקיי. עניתי לו מה החידה? החידה היא: כשלא צריך אותי מרימים אותי, וכשצריך אותי, זורקים אותי. מי אני? חשבתי קצת ואמרתי: אה! עוגן! יפה מאוד אתה רשאי להיכנס. ישש! אמרתי והוספתי: אבל אתה לא נראה כמו עוגן.( אמרתי בצחוק) צחקתי ונכנסתי פנימה. כשנכנסתי השומר בחוץ אמר: גם אני חושב שצריך לקרוא לו עליז. כשנכנסתי ראיתי מיד תא כלא ובתוך גילי הנסיכה יושבת לה שם ובוכה. מיד פרצתי את המנעול באתי להוציא אותה ופתאום אריק (הרשע) אמר: אתה לא הולך לשום מקום! ועמד ליד הדלת. מה, אתה חושב שתיקח אותה כל כך מהר? ממש לא! הבנתי שאי אפשר לצאת. אז אני אכנס עם הנסיכה לתא הכלא ואקח את הסכין.( היה שם את הסכין של אריק הרשע) רצתי לקחתי את הסכין והוא נעל אותנו. אמרתי לנסיכה אל תדאגי, אנחנו נוציא אותך מפה. הנסיכה אמרה לי: תודה. ואוו! תראה יש פתק דבוק על הסכין! קראתי את הפתק והיה כתוב בו: עם אתם רוצים לדעת איך לצאת מפה, תפענחו את הרמז. הרמז הוא: "רהאכ" מה? מה זה? שאלתי. הנסיכה נזכרה במשהו ואמרה: אה! אני יודעת מה זה! זה ראשי תיבות של: "רשע העיר אדום כחול" מה? מה זה אומר? שאלתי את הנסיכה. היא אמרה לי: רשע העיר זה אריק, אדום כחול זה איזה חבורה בעיר שמציקה לכולם. הם כבר מזמן בכלא. אוקיי. אמרתי אבל איזה מקום זה מסמל? אה! אמרה הנסיכה אולי מקום המחבוא שלהם? הוא פה בארמון!חייבים לברוח למקום המחבוא!שם בטח נמצאת המצה המורעלת והאש! ברחנו בשיא המהירות למקום המחבוא ובידיק כמו שחשבתי. המצה והאש שם. שרפתי מהר את המצה ואריק לא הספיק למרות שהוא רץ אלינו בכעס. אחרי זה הוא אמר: טוב נו בסדר ניצחתם! אבל רק הפעם!! הנסיכה גילי חיבקה אותי וכשיאצנו כולם חיכו לנו בחוץ וצרחו: רואי! רואי! רואי! וכל כך שמחתי.וגילי אמרה: הי! גם אני עזרתי להוציא את עצמי! אמרה וממש צחקה. אז הקהל הוסיף: גילי! גילי! גילי! אחרי שחילקו לנו פרסים והכול, נזכרתי. מה עם ליל הסדר? והמשפחה? ומיקמק? נפרדתי מכולם והבטחתי שאבוא לבקר שוב. החזירו אותי הביתה. חשבתי שהרסתי את ליל הסדר כי נעלמתי. וחשבתי שהם המשיכו בלעדיי ושחכו אותי. אבל כשחזרתי חיבקו אותי כולם ואמרו: חיכינו לך! לא עשינו את ליל הסדר בינתיים כי לא רצינו לעשות בלעדיך! איפה היית?אמרתי:עזבו סיפור ארוך, אני אספר לכם אחר כך. אה והבטחתי לחזור לבקר שוב אז יש מצב שבליל הסדר הבא אני שוב יעלם! כולם צחקו והכול חזר להיות כרגיל והם המשיכו לחיות באושר ואושר לעולם ועד(:
(מקווה שנהנתם מהסיפור ושאזכה!)
|
|
מוקדש
ל כל, כל המיקמקים, שאוכלים, עכשיו, מצה, (אבל, לא, מורעלת, ) | |
|
|
