|
יומנו של יצחק - יציאת מצריים
|
26/04/2016 |
(יצחק הוא דמות מומצאת בלי קשר ליצחק האב)
פרק ראשון - מחיים טובים ל..
יום ראשון,בימים ההם כולנו חיינו באושר בארץ כנען עד לרגע שביום אחד החיים התהפכו,היו אז ימים יבשים בארץ כנען, ולא היה לנו אוכל. היינו די חלשים, ומנהיגנו באותה התקופה, (אני לא זוכר אותו כי כל הזמן מתחלפים לנו מנהיגים) החליט שנעבור זמנית למצריים שבאותה הזמן אהבה אותנו ואז נחזור לארץ.
אני דיי פחדתי, אני לא יכול להסתיר את זה, לעזוב את המדינה, את החברים ולעבור לארץ אחרת, ניסיתי להסביר את זה למשפחה שלי ואף אחד לא האמין. זה לא חשוב שאוהביי..
עמוד דום! נעצרנו כולנו אחרי ששמענו חייל צועק עלינו את הקריאה הזאת.
ולא עצר להצליף עלינו עד ששכבנו על הרצפה והגיע מהרחק הפרעה על הכרכרה.
המנהיג שלנו (ויחסים לעכשיו הפצוע) רץ לעבר פרעה ואמר לו:" פרעה למה קבלת הפנים הזאת, זכור לי שהיינו חברים לפני מספר שנים"
ופרעה בכלל לא הכיר אותו, הרבה אנשים שוחחו מאחורי ואמרו שזה לא אותו פרעה. הפרעה צעק לכמה חיילים שכל אחד יקח חמש מאות אנשים ויבנו פרמידות. ועוד עשרים אנשים להביא מיים מהנהר עם הדליים בלבד. סבלנו נורא.
פרק שני - המהפכה החלה
עברו כבר חודשים וכבר שיננו את דעתנו לגבי עבדים. אני כבר הספקתי לקבל שבר ביד ו.. כן נקע בכתף.
יום אחד הסתובב כרוז מצריים בעיר והודיע שהורגים כל תינוק שיבלד ליהודים, לא תינוקת, כי בנים יכולים להביס את פרעה.
גם מזה פחדתי כי אני בן ולא ידעתי אם החוק תקף לילדים בגילי
יום שמעתי חיילים מבקרים בבתים והתחבאתי ליד החלון דרך החלון ראיתי אישה אחת ממהרת ושולחת לים מעין סל או תיבה. במקום אחר לגמרי ראיתי ילדה מבוגרת טיפונת לוקחת את התיבה מהים לתוך ביניין, רגע לא, זה ארמון!
אני צריך לעשות סדר בראש אישה יהודית שולחת ילד יהודי לנסיכה מוסלמית מצרית.
הרבה שנים לאחר מכן הילד הזה היה מכובד וכל פעם שניסיתי להתקרב אליו אחד החיילים הצליף בי
פרק שלוש - הנסיך הדגול והנעלם?
הנסיך יום אחד יצא מהארמון וחשב שכמו שהחיים טובים בארמון יהיו חיים טובים בחוץ. והוא הזדעזע.
וראה אלפי מצריך מרביצים לעם היהודי ומעבידים אותם.
הנסיך רץ והרביץ למצרי. אבל הוא קלט שהמלך ראה אותו וברח למקום מרוחק. הנסיך לא היה במצריים שנייים על גבי שניים
ושהוא חזר היתי באמצע עבודה ומתתי
|
|
מוקדש
ל כוווווווולללללללם | |
|
|
