קהילה - סיפורים ושירים
REUVEN
1706
1110

לכתב אורח תקועים בקניון 08/05/2016

פרק 1 נתקעים בקניון
יום אחד הלכתי לקניון עם אמא שלי
כעבור כמה שעות שהסתובבתי בחניות
אמי קראה לי ללכת הביתה
"אוף לא רוצה!!" אמרתי בכעס
"הלוואי שהייתי נתקעת בתוך קניון לנצח" צעקתי ברוגז ולפתע קרה דבר מוזר אמא שלי נעלמה והכל נהיה אפור מוזר ומאובק ואני נשארתי בתוך הקניון לבד "אימלה מה זה!?!?"אני מודה בהתחלה קצת נבהלתי אבל אז חשבתי שזה יכול להיות ממש מגניב והתחלתי להסתובב בקניון אבל השמחה הייתה קצרה פתאום נהיה משעמם וקצת מפחיד "אוף הלוואי שאני יחזור הביתה" אמרתי אבל זה לא עזר נשארתי תקועה בקניון…

פרק 2 מה כבר יכול לקרות?

לפתע שמעתי קול צוחק "חעחעחעחע"
" מה זה???" נבהלתי "מי צוחק ככה ??!!"
"חחח זה אני מונדו אני הפכתי למונדו מגשים
חלומות והחלום שלך היה להשאר כאן לנצח!"
מהה?!? "אבל אני רוצה ללכת הביתה"
אמרתי בקול כמעת בוכה
"אני מצטער" אמר מונדו "אבל הגברת הטילה עלי כישוף שכל החלומות יכולים
רק להתגשם ולא להתבטל"
"מההההה??!??!" צעקתי
"אז אני ישאר כאן לנצח נצחים ??"

פרק 3 התעלומה נמשכת
"אוף מה אני יעשה עכשו?" אמרתי בקול בוכה
" אולי אני ינסה להתקשר הביתה" אמרתי
הלכתי לחנות מיק פון ומצאתי שם טלפון טלפנתי לאמא שלי אבל אז שמעתי את המזכירה אומרת
"אין קליטה נסה במועד מאחור יותר"
"אוווווף" אמרתי בכעס וסגרתי את הטלפון
"רגע איזה יום היום בכלל?" שאלתי את עצמי
ואז נזכרתי שהיום יום שישי
ושבת והקניון יהיה סגור עד יום ראשון
"לאאא!! אני לא יכולה להיות הרבה זמן בקניון הזה" אמרתי ישבתי בפינת הקניון והתחלתי לבכות
שלפתע שמעתי קול…

פרק 4 מי זה??
בכיתי ובכיתי אני לא זוכרת עד מתי זה נמשך אבל זה היה הרבה זמן פתאום חשבתי לעצמי מה יקרה אם לא ימצאו אותי לעולם ? וכל מיני מחשבות
רעות ומדאיגות הציפו אותי
שלפתע שמעתי קול צרחה שהוצא אותי מהמחשבות שלי
"הצילוו תצילו אותי אני חייב לצאת מכאן!!!"
"מה מי מה זה??" אני חייבת לברר מה קורה כאן
זה נשמע מהמחסן של חנות הבגדים
פתחתי בריצה לכוון הצעקות ושמעתי
דפיקות על דלת המחסן
"הצילו אני כמעת לא נושם" צעק הקול
מה אני יעשה כדי להציל אותו חשבתי…

פרק 5 העניינים מסתבכים

"מה אני יעשה כדי להציל אותו" חשבתי בליבי שלפתע ראיתי ארון קטן ומאובק שרשום עלו "ציוד"
אבל למזלי הרע הארון היה נעול חיפשתי דרך לפתוח אותו אבל לא מצאתי חשבתי שהכול אבוד שלפתע ראיתי רגל יוצאת מפתח המחסן "הי יש שם מישהו?" הקול אמר בקושי רב "אני חייב עזרה זה ממש כואב אני כמעת לא נושם מרוב כאב אני חושב שאני עומד להתעלף" אמר הקול ולפתע השתורר שקט בלתי נסבל "אני חייבת למצוא את המפתח הזה" אמרתי בקול חיפשתי שוב שלפתע ראיתי מתחת לארון מפתח כסוף וקטן שעלו רשום " מחסן" "יש מצאתי אותו"
אמרתי ופתחתי את דלת המחסן שלפתע ראיתי …

פרק 6 מי עשה זאת ?

פתחתי את דלת המחסן וראיתי ילד
בערך בגילי שוכב שם
"הי ילד אתה בסדר ?" שאלתי הילד לא ענה
"קרה לו משהו אני חושבת שהוא התעלף"
אמרתי לפתע נזכרתי שיש לי מים בתיק לקחתי את הבקבוק והרטבתי לו קצת את הפנים הילד התעורר
והבעות בהלה חשש בילבול ופחד נראו על פנו
"אימלה!!! מי את ואיך הגעת לכאן עקבת אחרי ?"
"לא... אממ... כולמר..." ניסיתי להסביר
לומר לו שנתקעתי כאן בדרך פלא זה לא הגיוני חשבתי "אני אממ... אני פשוט שמעתי אותך צועק אז באתי לראות מה קרה "
"הו אני מצטער שהתנפלתי עלייך אני פשוט לא מוצא את המשקפים שלי ואני לא יכול בלעדהים וגם חלמתי חלום ממש רע אז ראית את המשקפיים שלי במיקרה?"
אלה שאלתי והחזקתי בידי משקפיים עגולת עם מסגרת שחורה "כן זה אלה תודה לך" אמר הילד
והרכיב את המשקפיים עזרתי לו לקום ואז הוא שאל "תגידי גם את נתקעת כאן בדרך פלא "??
"למה אתה מתכוון?" שאלתי
לומרות שידעתי את התשובה אבל רציתי לחסוך זמן...

פרק 7 ההכרות עם דן
לפני שאני מספר לך מה קרה לי
אני רוצה להכיר לך את עצמי
אז שמי דן אמר הילד
לי קוראים רובי אמרתי נעים מאוד
נעים מאוד גם לי אמר דן עכשיו
אני יספר לך מה קרה לי
"אני הייתי כאן בקניון שלפתע
הרגשתי מישהו דוחף אותי למחסן
הבגדים אני לא יודע מי זה היה
אבל אני זוכר שהוא סגר את הדלת בחוזקה
והרגל שלי הייתה שם הרגשתי כאב חד ואז אני זוכר שצעקתי משהו והתעלפתי וכשהתעוררתי ראיתי אותך" אמר דן
"הבנתי" אמרתי "אז זה גם מי שגרם
לי להישאר כאן "אמרתי
"למה את מתכוונת" ? שאל דן
"קרה לי מיקרה כמו שלך צעקתי
שאני אשאר כאן וזה מה שקרה" אמרתי
"אוי לא!" אמר דן "אני חושש שהקניון הזה מכושף" אמר ….

פרק 8 הפתק המסתורי
"ממ... מה... מה זאת אומרת מכושף?" נבהלתי
"אני חושב שמונדו עומד מאחורי כל זה" אמר דן
"כן גם אני חושבת כך" אמרתי
"בואי נלך לברר את העינינים" אמר דן
"הצדק עמך בוא נלך" אמרתי
הלכנו לכוון מזרקת המשאלות
שלפתע שמנו לב לפתק בפתק היה רשום :
אזהרה הקניון הזה מכושף כל מה שתגידו עלול להתגשם
וגם מה שלא תחשבו שיקרה לכם יקרא לכם ראו הוזהרתם חסוי...
"מה המכתב הזה אמור להביע??" שאלתי את דן
"אין לי מושג" אמר דן "אבל אני חושב שהגורל של הקניון הזה עומד בידנו"
"אולי יש מילות קסם שצריך להגיד??" שאלתי
"אולי" אמר דן
רגע רשום כאן עוד משהו …

פרק 9 העיינינים מתבהרים- רגע לפני הסוף
"רגע כתוב כאן עוד משהו" אמרתי
נ.ב כדי להחזיר את הקניון לקדמותו עלכם לחפש את המילים ברחבי הקניון בהצלחה שימו לב יש לכם 24 שעות למצוא את המילים ולא הקניון הזה לא יחזור לעולם לקדמותו חעחעחע ...
"טוב זה נשמע קל" אמרתי
"זה רק נשמע קל"אמר דן
"נכון" נאנחתי "טוב מה אנחנו מבזבזים זמן כדי שנתחיל לחפש אין לנו את כל היום" אמרתי
"צודקת" אמר דן "אולי נתפצל ל 2 חוליות ככה יהיה לנו יותר קל את תהיה למטה ואני למלעה"
"רעיון טוב" אמרתי "ניפגש כאן בעוד חצי שעה "
"בסדר" אמר דן
התפצלנו ל 2 חוליות והתחלנו לחפש הזמן רץ ועברה לה חצי שעה
"מצאת משהו??" שאל אותי דן
"לא ואתה?" שאלתי
"גם לא" אמר דן ונישמע עצוב
"אל תדאג דן אנחנו בטוח נצא מכאן"
ניסיתי לעודד אותו
"אנחנו לכודים כאן לנצח אני
"יודע את זה אין לנו סיכוי" אמר דן
"איך אתה יכול להיות כולכך בטוח??" שאלתי
"אממ אני מנחש את זה "אמר דן
"לא דן לא אסור לנו להיתיאש אנחנו חייבם לשתף פעולה ולהראות לאלמוני הזה שאנחנו חזקים"...
פרק 10 סוף טוב הכול טוב :)
"אולי אנחנו צריכם לחפש ביחד?" שאל דן
"רעיון טוב" אמרתי "אז בוא נתחיל"
חיפשנו וחיפשנו נשארו דקות ספרות עד לשעה שאנחנו צריכים למצוא את המילם
שלפע דן הבחין במשהו "הי אני חושב שמצאתי משהו" אמר דן והרים פתק נוסף בפתק היה רשום:
כל הכבוד מצאם את המילים המילים הם:
"מוטב שהכל יחזור לקדמתו מאשר שהכל יחזור לעבר" אמרו אותם והכל יחזור אני רואה שהפעם לא הצלחתי אבל אני עוד יצליח אני מבטיח לכם ...
"דן אתה גאון" אמרתי וחבקתי אותו
דן היה קצת מופתע מהחיבוק והסמיק
"בוא נומר את המילים ואז הכל יחזור לקדמותו"
אמרתי לדן "טוב בסדר" אמר דן
"מוטב שהכל יחזור לקדמתו מאשר שהכל יחזור לעבר" אמרנו ביחד שלפתע הכל השתנה האנשים שוב חזרו והכל חזר שום לצבעו הנכון "ישש הצלחנו" אמרנו ביחד
שלפתע דן אמר "אוף קצת עצוב לי שהכל ניגמר דווקה היה לי נחמד לפגוש אותך" אמר דן
"כן גם לי היה כיף לראות אותך אבל נוכל להפגש עוד רגע אני מכירה אותך מאזה מקום" אמרתי
"את באמת קצת מוכרת לי"אמר דן
"רגע את למדת איתי באתו בית ספר עד שעברתי דירה" אמר דן
"נכון ואנחנו במיקרה גרים קרוב
אחד לשני אז נוכל להפגש" אמרתי
"נכון" אמר דן "תודה על הכל תודה שהצלת אותי מהמחסן החשוך ומצאת לי את המשקפיים "אמר דן "אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיך"
"בבקשה" אמרתי "העיקר שחזרנו להווה" אמרתי
"נכון" את צודקת אמר דן
"מעניין מי עשה לנו את זה" אמרתי
"אני חושב שלעולם לא נדע זאת" אמר דן
והיה נידמה לי שקרץ לי
ומי יודע אולי זה בכלל היה חלום או הגדה?

סוף:))

נ.ב כל הזכיות שמרות
ל ♫§לREUVEN♫§ הפקות ועיצובים תודה
יום טוב:)

מוקדש לכולם:)
19
10
344


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
16/05/2016   18:49 REUVEN 10
תודה :) אני מאוד רוצה לזכות
16/05/2016   07:40 יהלול12345  9
איזה סיפור מהמם! את בטוח זוכה בכתב אורח!
11/05/2016   15:14 REUVEN  8
תודה :)
10/05/2016   15:45 לימונית282  7
סיפור מהמם!
09/05/2016   15:16 REUVEN  6
תודה♥
09/05/2016   14:48 זואי3890  5
סיפור מהממם קראתי את כולו
09/05/2016   14:30 REUVEN  4
טנקסי♥
09/05/2016   12:57 ליידיי743  3
מהמם
08/05/2016   20:20 REUVEN  2
תודה :)
08/05/2016   19:40 מימה7709  1
יפה מאוד!!!!!!!!!!!