|
צ'יזבט לל"ג בעומר-היער המכושף
|
23/05/2016 |
פרק 1: הולכים למדורה
זה קרה כמה ימים לפני ל"ג בעומר. אני וחברי הלכנו לאסוף קרשים למדורת הל"ג בעומר שלנו. למדורה שלנו קוראים: "המדורה של הודיה" והיתה מדורה מתחרה בשם: "המדורה של וופלים" יום אחד שמעתי את וופלים אומר לקבוצתו: "המדורה של הודיה עוקפת אותנו, מחר בארבע וחצי ניקח להם קרשים" החברים של וופלים הסכימו. הסתתרתי מתחת לגדר שלא יראו אותי. לפתע מקס מהקבוצה של וופלים שמע אותי ולחש משהו לוופלים. "בעצם, בשעה שלוש, או שניפגש בביתי" שינה וופלים כדי לבלבל אותי. לפתע הבריק לי רעיון בראש. 'אני גאון, גאון גאון גאון!' חשבתי לעצמי. הרעיון הוא שאני אסתתר ליד הבית שלו ואשמע את השעה, ואז אגיע כמה דקות לפני בשביל לארוב כדי לעצור אותם! ככה חשבתי, ולא הבנתי כמה אני טועה...
פרק 2: הטעות
למחרת אחרי הלימודים התקשרתי להורי שאני אחזור הביתה קצת מאוחר. מיהרתי אל ביתי לאכול את ארוחת הצהריים שאני הכי אוהבת: ספגטי עם קטשופ. עכשיו שאני חושבת על זה, אני פשוט כועסת על עצמי שאני כמעט שכחתי את הכל ושאכלתי דווקא לפני שאני עושה להם מארב והם ככה יפלו בפח שהטמנתי להם אבל זה קרה הפוך על הפוך. אני נפלתי פעמיים מפח לפח שאני הטמנתי לעצמי. בפעם הראשונה, שכחתי להגיד לחברי כדי לעזור לי לארוב. ובפעם השנייה, זה שאני אחרתי לבית של וופלים. וככה, אחרי הספגטי הלכתי לבדוק בעצמי. לבד. לא שמתי לב למה שקורה סביבי ואיזה טעות נוראה עשיתי. כשבדקתי מהחלון באיזה שעה הם תכננו, ראיתי שכל הבית ריק. (חיפשתי בכל החלונות בבית) וככה רצתי עד למדורה שלנו וראיתי את כל חברי עומדים שם המומים.
פרק 3: אוכל בלי מדורה
"טוב, אין מה לעשות. השנה לא נעשה מדורה. נאכל את האוכל בלי מרשמלו על האש ובלי תפוח אדמה על האש." אמר מיקמוק (מהמדורה שלי) בנימה של חצי עצב חצי שמחה. לא הבנתי מה כל כך שמח, אבל מיד הבנתי. הוא זינק אל שולחן האוכל והתחיל לשים את המרשמלו על מקל בלי לשרוף. הבנתי שהבטן מקרקרת לו. "טוב, אבל למרות שזה יהיה משעמם" אמר ארי מהמדורה שלי בפרצוף זועף. אחרי שסיימתי לאכול ואחרי שכולם הלכו הביתה נשארתי באותו מקום. השתעממתי ליד המקום והחלטתי להסתובב. לא ידעתי מה אני עושה ובטעות נכנסתי למקום שבכלל לא האמנתי שהוא אמיתי...
פרק 4: היער המכושף
לפתע הגעתי ליער מכושף. בכלל לא האמנתי שזה קורה לי! שיפשפתי את עיניי. כן! זה אמיתי! אבל זה לא עזר. צבטתי את עצמי. אחח... זה כאב. לפתע קול חבטת נפילה נשמעה. הבנתי שזה אני שנפלתי. משהו לא איפשר לי לקום. "האאאאאאאאאאאאאאאאאאיאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!" צרחתי בכל כחי. הרגשתי שסופי קרב. אבל לא! התהפכתי לראות מה קורה. ראיתי מולי מכשפה עם חיוך מרושע. נבהלתי מאוד. "מה את רוצה ממני??? למה את... אווץ'! דו-אחח.. רכ...איי! ת על...י?! אין לי אוויר! אחו אחו..." השתעלתי וצרחתי מכאב. המכשפה הסירה מעלי את רגלה. נשארתי תקועה על האדמה כמו בלון שיצא ממנו האוויר. וככה בדיוק הרגשתי. אבל הפנים שלי, הם היו זועמות. 'אני עוד אראה לה! מה היא דורכת ככה עלי?! אני אפילו עוד לו עשיתי לה כלום! אני אראה לה מה זה, אין לה סיכוי נגדי. אחר כך היא תבין מה זה נקמה!' חשבתי לעצמי. "אני אגלה לך רק אם לא תעשי לי כלום" אמרה המכשפה. נעמדתי מולה. "פחחח...אחרי שאת עשית לי דבר כזה ועוד לא עשיתי לך כלום את חושבת שלא אעשה לך כלום?" גיחכתי. המכשפה כיוונה את השרביט שלה אלי כדי להפחיד אותי. "מה את רוצה ממני? את התחלת!" אמרתי לה כאילו היא ילדה מהכיתה שלי."אוף איתך. בסדר. נמאס לי! נ-מ-אס! אז אני לא אעשה לך כלום. מה את רוצה? בסך הכל הסתובבתי משיעמום והגעתי לכאן וטראח את מתנפלת עלי. תגלי כבר!" כעסתי. "בסדר" היא כעסה עלי. מה היא כועסת? שתכעס על עצמה, למה היא עשתה לי דבר כזה? "אז ככה. את התחלת. את הפרעת לי להעלים את ל"ג בעומר בכל העולם. אבל אם את מתנגדת, יש לך פתקים אם רמזים ואת תגיעי איתם לפרח. אם תצליחי להגיע לפרח לפני שקיעת החמה, יהיה ל"ג בעומר בעולם. אבל אם לא, לא יהיה את ל"ג בעומר וגם אותך לא יהיה! מו-חה-חה-חה-חה!" היא צחקה צחוק מרושע ונעלמה.
פרק 5: לבד ביער
נשארתי בודדה ביער. לבד. התחלתי פשוט לבכות. חשבתי שזה היום הכי גרוע שקרה לי בחיי. אחרי כמה שעות של בכי, הבנתי שאני חייבת להשיג פתקים וזה לא הזמן לבכות. חיפשתי פתק עד שמצאתי. היה כתוב שם: "כל הכבוד! מצאת את הפתק הראשון! עכשיו רק לכמה זמן את משתחררת מהיער, ועלייך ללכת לאי אבוד ולחפש את הפרח" לפתע הגעתי לאי הרגיל עם המערה. חיפשתי בכל המקומות באי ואפילו במערה החשוכה והמפחידה. לא מצאתי כלום. הזמן אזל. חשבתי שאין ברירה. אני חייבת לקפוץ למים. לקחתי נשימה עמוקה וקפצתי למים. לפתע ראיתי מעל ראשי סירה.
פרק 6: מעקב אחרי סירה
עקבתי אחרי הסירה והגעתי לאי אבוד. חיפשתי בכל המקום. לפתע מצאתי סירה טרופה. נכנסתי לתוכה.
פרק 7: מצאתי את הפרח!
שיו! זה היה מדהים. היו שם כמה אוצרות זוהרים. חיטטתי בכולם עד שמצאתי פרח קשור בנייר דבק לפתק והיה כתוב שם: "כל הכבוד! עכשיו תקבלי שקית גדולה ובתוכם יהיו כל האוצרות כולל הפרח. וברגע שאת נוגעת בשקית תחזרי ליער המכושף" נגעתי בשקית. בבת אחת, כל האוצרות נכנסו לשם והפרח היה בידי. ואז- חזרתי חזרה ליער המכושף. ראיתי המכשפה. חייכתי חיוך מנצח. "לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא התוכנית שלי נהרסה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" היא אמרה ועשן אפור בא משום מקום והעלים אותה. יצאתי מחוץ ליער וראיתי את כל החברים מגיעים בדיוק באותה שנייה שבאתי וכל זה היה...צ'יזבט לל"ג בעומר.
|
|
מוקדש
לכל המיקמקים | |
|
|
