|
המדורה המסתורית
|
25/05/2016 |
פרק1:המכתב
יצאנו לחפש קרשים למדורה. זה מה שבסך הכל קרה.
אז איך זה הפך פתאום להרפתקה מצמררת שיער?! אז בקיצור, יצאנו לחפש קרשים, כשפתאום קודי400 צעק:"אני לא מאמין!!! תראו מה מצאתי פה!" כולנו רצנו למקום שבו הוא עמד, אבל, להפתעתנו הרבה, קודי400 נעלם! כאילו בלעה אותו האדמה! נלחצנו מאוד, אז ניסינו לקרוא לו:"קודי! נו צא כבר, זה לא מצחיק!". כל מה ששמענו היה רק שקט מוחלט שכמהו לא היה מעולם בחיים שלנו. לפתע, 45מלמלמ התחיל למלמל. "כן, כן! יכול להיות, כן זה נכון! חברה, אני חושב שאני יודע מהקרה!" שאלנו אותו "נו מה קרה?" אז הוא הסביר:"אתמול קיבלתי מכתב בדואר. על המעטפה היה בול, והשם שלי," הוא סיפר, "אבל מה שהיה כתוב במכתב הוא העיקר!" הקשבנו מרותקים, "היה כתוב בו:'מצאו אותי בפטרייה98, שם נמצאת גריסת מחשב, 4כפול100 זה הקוד, על החתום, המדורה המסתורית'. אז חשבתי שזה סתם שטויות, אבל עכשיו אני מבין שזה הדבר היחיד שיעזור לנו עכשיו!"
פרק2:הזומבית
"איזה מבריק!" אמרה גירסה9, "זה בדיוק מה שאנחנו היינו צריכים, ו..." פתאום השתתק הקול נשלה. עכשיו גם היא נעלמה!!! "בדיוק כמו שכתוב במכתב!" אמרתי, " 'שם נמצאת גריסת מחשב'! עכשיו נישאר לנו לפענח מה זה פטרייה98". 45מלמלמ הציע שאולי פטרייה98 זה מספר בית ושם הרחוב. אז אני הצעתי שנחפש ברשת ואולי נקבל תוצאות שיעזרו לנו. רצנו לבית שלי ואמא שלי אמרה לנו שהמחשב מקולקל. תהיתי איך הוא יכול להיות מקולקל אם שלשום תכנאי בא לתקן את המחשב, והבטיח שהוא מתוקן...
בעוד אני מהרהר, 45מלמלמ סחב אותי לפינה נסתרת, ולחש לי: "המחשב לא באמת מקולקל. אמא שלך שיקרה לך. ראיתי אותה משנה צורה והופכת לזומבית! צריך למצוא דרך לעקוף אותה!" ואו, העולם מתהפך! "בוא נברח לבית שלך! מהר ליפני שהיא תגלה!" ונסנו על נפשינו לביתו של 45מלמלמ.
פרק3:ברחוב
בדרך לבית של 45מלמלמ עברנו ליד רחוב שמרים.
"רגע אחד, שמרים זה לא סוג של פטריות?!" נזכרתי, "חוץ מהעובדה שמחר ל"ג בעומר, אם אני לא טועה, ברחוב הזה יש 100 בתים!" אז 45מלמלמ הכריז:"נחפש בבית מספר 98 ואולי נימצא את חברינו היקרים!". וכך הלכנו מברחוב וחיפשנו את בית מספר 98. כשהגנו אליו, דפקנו בדלת. מי שפתחה לנו את הדלת הייתה...
אישה קשוחה. שאלנו אותה עם היא מכירה את המושג "המדורה המסתורית", אבל היא רק אמרה לנו שלבנה קוראים פטריות98, ושהוא נמצא אצל חבר ברחוב טרוייאני 66, ואז היא התמוטטה לאחור ומתה!!!
ואי, ואי, זה ממש סיפור אימה כבר! מה זה הדברים האלה! כל רגע בנאדם נעלם או מת! רצנו מהבית הרדוף רוחות הזה (בלי לשכוח לסגור את הדלת) ישר לרחוב טרוייאני, וניצבנו מול בית מספר43.
פרק4:בית הקברות
מבניין 43 רצנו לעבר בניין 66, וכשהגענו אליו, ראינו שזה בכלל לא בניין או בית! זה היה בית הקברות של מיקמק! 45מלמלמ אמר שזאת בטח טעות, וכנראה אנחנו משתגעים. אולם בעוד הוא מדבר, האדמה החלה לבקוע, ומתוכה יצאו שלדים חיים! והם התחילו לצעוד לעברינו! היינו ממוסמרים לאדמה , והשלדים התקרבו אלינו עוד... ועוד... עד שהם נעצרו. אחד מהם התקרב לעברינו ודחף לכיס שלי פתק מקופל. ופתאום, הם נעלמו. הוצאתי את הפתק מהכיס בידיים רועדות, והתחלתי לקרוא:"ברכותיי, הגעתם למקום הנכון! זה סימן שאתם "אמיצים מאוד". אתם בוודאי הבנתם שגירסת מחשב היא חברתכם גירסה9, ו4כפול100 זה הקוד הוא חברכם, קודי400. אז רגע! הגיע הזמן לסבך את העניינים: מצאו אותי באש, ליפני שזה יתרחש: הגירסה תיפול לכביסה (של המדורה), קודים קודים. תצילו אותם בזמן: רחוב חושי80 (בפינת בית שאן), מוקדש מהמדורה המסתורית"
פרק5:איזה פחד!
סיימתי לקרוא את הפתק ולבי נדם.
אבל 45מלמלמ לא חיכה אפילו לרגע ואמר,"בוא כבר, לפני שנאחר! בוא לרחוב חושי80!" כעסתי אליו ושאלתי אותו אם גם הוא פעם פחד ולא הצליח לזוז, אז הוא צרח אליי:"מה אתה חושב לעצמך?! אסור לנו לבזבז אפילו רגע אחד, חייבים להציל את..." עכשיו כבר כמעט לא הופתעתי כאשר קולו של 45מלמלמ נדם והוא נעלם כהרף עין... עכשיו, נשארתי לבד להציל את 3 חבריי, ואני מודה שפחדתי מוות, פשוט בכיתי מרוב אימה.
כשהפסקתי לבכות, החלטתי לשמוע בעצתו של 45מלמלמ, ולמהר לרחוב חושי. רצתי לשם כמו שלא רצתי מעולם, והגעתי לרחוב חושי הכי מהר שבעולם. השחר כבבר הפציע, מה שאומר שהיום ל"ג בעומר! ואי, אני חייב להציל אותם מהר, לפני שתגיע השעה להדליק את המדורה הכיתתית! בכל מיקרה, ראיתי את הבניין שמולי ולא ידעתי מה לעשות. עד שראיתי נייר מקומט דחוף בין עלי הסחלב...
פרק6:המפלצת
בנייר רק היה כתובים הדברים הבאים:
"אני ממליץ בחום להגיע לרחוב פיניאטו לבניין 73, מהר ככל האפשר, מאחל, ראש ארגון המדורה המסתורית: דולב123 (אנו מצפים לכם בקוצר רוח)". וואי! לא ידעתי שהמדורה המסתורית היא ארגון! טוב, אז באמת הייתי חכם מספיק בשביל להבין, שאני צריך למהר, אם אני רוצה את חבריי בחיים! רצתי למקום הכתוב בדף, כשפתאום הופיעה מולי מפלצת איומה, בעלת 7 שורות שיניים! והיא אימה לטרוף אותי! היא אמרה לי שאם לא אפתור את חידתה, לא אוכל להמשיך במחזור החיים.
פרק7:החידה
המפלצת שאגה, והסבירה לי את גוף החידה:
"כמה זה 801,579,433 כפול 808,080 לחלק ל0?
אם תענה נכונה, תציל את חבריך, ותשובה שגוייה תפיל אותך למותך. נו, אז מה אתה אומר?!". פחדתי שלא אדע את התשובה, אך פתאום הבריק לי: כל דבר המחלקים ב-0 הוא בח"מ, כלומר ביטוי חסר משמעות, איקס! "קדימה! הזמן מתקתק..." ההיא הזכירה לי. אז עניתי לה:"התשובה היא ביטוי ללא משמעות! כשמחלקים מספר כלשהו ב-0, אז אין תוצאה!". בתגובה לתשובתי, המפלצת החלה לקטון ולשנות צורה לצורה של...
לא תאמינו, אבל המפלצת הענקית הפכה לגירסה9! הייתי המום, וגם היא. ואז היא דיברה, "איפה אני? זה אתה קלפרס? קלפרס!" היא רצה אליי וחיבקה אותי. תוך כדי היא לחשה לי: "אני חושבת שאני יודעת איפה כולם. בוא, נציל את חברינו! נו בוא כבר"
פרק8:הנשיקה
גירסה9 לקחה אותי דרך רחובות שלא הכרתי.
היא צעקה לי להפסיק לרוץ ברחוב שאני לא ראיתי מעולם. ופתאום היא התקרבה אליי, ונישקה אותי בשפתיים!"הרבה זמן הייתי מאוהבת בך בלי שיידעת, קלפרס. והנה, עכשיו אתה יודע". לא היו לנו מילים למשך זמן רב, עד שהתחלתי להתעשת ואמרתי לה:"מה עם זה שחברינו הולכים למות?!", אז היא ענתה לי שהיא הייתה חייבת לעשות את זה, בשבילי ובשבילה.
ואז כנראה התעלפתי, כי אני לא זוכר כלום מאז. רק עד שהתעוררתי, כמובן. כשהתעוררתי, ראיתי מולי מדורות, ומלא ילדים נמצאים בכל מקום. הבנתי, שאני נימצא במדורת הכיתה, בדיוק שכולם אוכלים תפוחי אדמה צלויים מהמדורה! ברור שהצטרפתי אליהם, ושמחתי שהכל עבר, ויכולתי להנות מאווירת החג, אם כל החברים שלי, וההורים האהובים שלי!
פרק9:מסביב למדורה
כולנו ישבנו מסביב למדורה, וכל אחד בתורו היה מספר צ'יזבט אחד שהוא מכיר.
כשהגיע תורי, סיפרתי את כל מה שקרה לי בזמן האחרון, וכשסיימתי, כולם אמר
ו שזה הצ'יזבט הכי מותח שהם שמעו עד היום, ואמרתי להם:"תודה, אבל זה קרה לי באמת". כולם צחקו וקודי400 אמר לי:"בדיחה יפה, קלפרס. אני חושב שחלמת את כל זה, ופשוט חשבת שזה היה טוב לספר אותו, אני לא צודק?"
"כן, אתה צודק" זרמתי איתו. אם הם רוצים לחשוב ככה, שיחשבו. (אולי באמת חלמתי את זה?!)
לאחר מכן, המשכנו לספר סיפורים, ואפילו גירסה9 הודתה שהיא מאוהבת בי, ובסך הכל, היה לנו ל"ג בעומר חוויתי ומלא אווירת חג.
|
|
מוקדש
ל קודי400, ובמיוחדל, כל המיקמקים | |
|
|
