פרק 1 השיעור המשעמם הכל התחיל בשיעור היסטוריה כאשר המורה סיפרה על ימי הקמת המדינה "יאו כמה משעמם" חשבתי לעצמי "הלוואי שיהיה כבר חופש גדול הרהרתי "זה שיש לנו מדינה זה כבר חופש" אמרה המורה שלהפתעתי קראה את מחשבותי "זה בכלל לא חופש" חשבתי לעצמי אבל לא ידעתי כמה שאני טועה...
פרק 2 ימי החלוצים תוך כדי שהמורה מספרת לא שמתי לב ונרדמתי שהתעוררתי ראיתי את עצמי יושבת בין ביצות עם שימלה מוזרה "מה זה איפה אני??" ומה זה הלבוש הזה?? אמרתי לעצמי קמתי ונערתי מהשימלה את האדמה שנדבקה עליה שלפתע ראיתי כמה אנשים רכובים על סוסים וחמושים מתקרבים לעברי...
פרק 3 מפגש לא נעים רצתי בכל כוחי כדי לברוח מהם אבל נפלתי מאבן ונפצעתי ברגל וזה הכביד עלי ולכן לא יכולתי לקום האנשים ניצלו את ההזדמנות ותפסו אותי "די תעזבו אותי אתם לא רואים שאני סובלת?" ניסתי לומר עוד משהו אבל המפקד שלהם אמר לי משהו בספה שלא הבנתי והוראה לי לשתוק חוך שניות אחדות הרגשתי כאבים בכל גופי "דיי דיי תעזבו אותי זה נורא כואב" אמרתי אבל זה רק הרגיז אותם יותר והם רצו להעמיס אותי על הסוס שלהם שלפתע...
פרק 4 איזה נס שלפתע אחד מהם לחש לחברו משהו באוזן והוא זרק אותי בכל הכוח על הריצפה וברח ביחיד עם כל חברו הרגשתי שכוחתי אוזלים "הי ילדה את בסדר?" שמעתי קול של ילדה מאחורי לא עניתי לה לא היה לי כוח לדבר "אוי מה קרה לך ? בואי אני יעזור לך" אמרה לי ועזרה לי לקום נתמכתי בה וצעדנו לכוון ביתה חשבתי שכל הצרות נגמרו וסוף סוף אחזור הביתה אבל מסתבר שטעיתי מאוד...
פרק 5 זה הסוף?? שרצינו להכנס חיכו לנו בפתח שני שוטרים הם שאלו משהו שלא הבנתי וגם הילדה לא הבינה אביה של הילדה היה בבית הוא אמר להם משהו בספה שלא הבנתי והם הלכו מהבית בנתיים אני והילדה נכנסנו הביתה היא טיפלה בי וגמרה לי להרגשה טובה יותר "תודה לך" אמרתי לה "בבקשה" אמרה הילדה "שמי רינה" אמרה לי "נעים מאוד לי קראים רובי" אמרתי לה וסיפרתי לה מה שקרה לי בדרך עוד לא הספתקי לשיים ושוב השוטרים הטרדנים נכנסו הביתה וצוו עלינו ללכת לעבוד...
פרק 6 אני רוצה הביתה!!! "אוף נמאס לי כבר" אמרתי לעצמי "זה כבר ממש מוגזם מה השוטרים האלה חושבים??" התעצבנתי ראיתי שרינה ממלאת דלי חול ושופכת למים עשיתי כמוה התחיל להיות חם מאוד והרגשתי שאני באמת לא יכולה יותר "המורה צדקה שהיא אמרה שאני חיה בדור של חופש" חשבתי לעצמי ...
פרק 7 יש לנו מדינה!!!! אחרי כמה ימים הדלקנו את הרדיו ושמענו שהולכת להיות לנו מדינה " מה זאת אומרת הולכת להיות לנו? הרי כבר יש לנו מדינה אז מה הקטע? " לא הבנתי אבל מיד נזכרתי איפה אני "ישש אולי תהיה לנו מדינה " אמרה לי רינה בהתרגשות "אבל אי אפשר לסמוך על זה " אמר אביה "כן " אמרה רינה והאכזבה נשמעה בקולה רציתי לומר לה שלא תדאג ושבטוח תהיה לנו מדינה אבלהיא לא הייתה מאמינה לי...
פרק 8 מדינת ישראל לאחר כמה ימים החריזו על הקמת המדינה שמחמתי בשמחתם והלכנו לראות את הטקס "אני לא מאמינה זה קורה!!!" אמרה לי רינה חיכתי אליה ולפתע אמרתי לה "רינה תודה על הכל את חברה ממש טובה" היא שמחה מאוד וחיבקה אותי ואז פתאום מצאתי את עצמי בכיתה ריקה עם כיסאות מורמים "ווא איזה חלום זה היה" אמרתי לעצמי וליתר ביטחון בדקתי את הרגל שלי היא הייתה חלקה כאילו כלום "איזה מזל " אמרתי לעצמי ופתחתי את היומן שלי וכך כתבתי: יומני היקר לא תאמין חלמתי חלום ממש מוזר בו אני נמצאת בימי החלוצים היו שמה שוטרים וילדה אחת בשם רינה עזרה לי אני חושבת שלמדתי לקח מאוד חשוב היום ואני שמחה שאני חיה במקום עם מדינה ושאני לא צריכה לעבוד ביבוש ביצות ולהתקל כל מטר בשוטרים לא נחמדים מעכשו אני לא אזלזל בשיעורי היסטוריה ובשום שיעור אחר בבית הספר כולם נעדו ללמד אותי אף אחד לא רוצה לעשות לי רע טוב יומני היקר אז זהו להיום " סגרתי את היומן והלכתי הביתה את הלקח הזה אני לא אשכך בחיים :) סוף:)))
מקווה ש-♥-
נ.ב כל הזכיות שמרות ל ♫§לREUVEN♫§ הפקות ועיצובים תודה יום מושלם:)♥-♥
