|
מיק-אמא קסומה (פרק ראשון)
|
06/07/2016 |
*הסיפור בהשראת "אמא קסומה"*
קמתי בבוקר מוקדם מוקדם, אמרתי ביי ביי לילדים שלי ולבעלי, והמשכתי ללכת במורד מדרגות הבניין. שמעתי את הצפירות החזקות של הטקסי אבל נשארתי רגועה. אני אספיק. בטוח. אבל לפתע ראיתי פרח ממקמק ורציתי להריח אותו. כמובן שלא התעלמתי מהצפירות החזקות של הטקסי, אבל הם היו ממש סגולים וממקמקים! התכופפתי להריח אותם, ולפתע הרגשתי שכולי נתקפת סחרחורת... נפלתי ארצה והתעלפתי. כעבור זמן מה, כשהתעוררתי, שמתי לב שאני קטנה מאוד ממה שהייתי. נכנסתי למקלט של הבניין בו אנו גרים, שם גם יש מראה ישנה שאחד השכנים זרק, והבטתי בעצמי. לא יכלתי שלא לפרוץ בקריאת "מה קורה כאן????". מיהרתי אל פתח ביתי ודפקתי בדלת. הבן הבכור שלי, ערן, הביט בי בעיניים מוזרות. "מי את, ומה את רוצה, בשם כל המיקמוקים?" הוא שאל אותי. הבנתי שיש כאן אי הבנה גדולה. כמעט צעקתי "אני אמא שלך!"
אבל התאפקתי כי כבר קלטתי שאני בגוף של מיק-ילדה. "אני.. אני הבת של השכנים החדשים.." מלמלתי. "איזה שכנים חדשים? לא שמעתי שהגיעו לשכונה שלנו שכנים חדשים." "נכון, כי אנחנו גרים בשכונה אחרת בעיר.."
"אז אתם לא שכנים שלנו!" הוא מחה. לא ידעתי מה לומר. מצד אחד, הפכתי לילדה, אני רוצה לברר מה קורה פה, אבל מצד שני, לא נעים לי בכלל לשקר לבן שלי. שמעתי קריאה מתוך הבית: "ערן, אם מי אתה מדבר בשעת בוקר כל כך מוקדמת..?!"
"אני עצמי לא יודע!" הוא צעק בחזרה אל הקול שבקע מתוך הבית, וחזר להביט בי במבט ישנוני. "תראי ילדה, אנחנו מאוד עסוקים וגם אמא שלי נסעה לעבודה מוקדם הפעם, אין לנו כוח לשטיות שלך, אני חייב לסגור עכשיו את הדלת. שלום ולהתראות!"
"לא!! חכה!!" אבל זה היה מאוחר מדי. הוא כבר סגר.
המשך יבוא...
|
|
מוקדש
ל, כל המיקמקים ,הקסומים! | |
|
|
