|
מראת הקסמים ההפוכה, סיפור לכתב אורח
|
23/07/2016 |
הסיפור הזה נכתב ממני שוקולד4726 וגם מ-זורו131 אז אם ניבחר לכתב אורח אני מבקשת שזה יכתב גם בשמי וגם בשמה.
(הסיפור לא אמיתי)
היכרות:
שלום אני שוקולד4726 ואני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לפני כמה שני.
פרק 1: עלייה ברמות
יום אחד פגשתי את חברתי זורו131 ורצינו לעלות ברמה אחת לפחות, אני הייתי ברמה 2 והיא ברמה 1. אחרי המון שעות סוף סוף שנינו עלינו רמה. רציתי להיכנס לחדר דרגה 3 והיא לחדר דרגה 2 ואז נפרדנו.
פרק 2: המראה המוזרה
נכנסתי לחדר ונדהמתי מהכל, מהקטלוג, ובמיוחד מהמראה המוזרה, התקרבתי אליה,נגעתי בה ואז פוף...
פרק 3:העולם ההפוך
המקום היה בדיוק כמו חדר דרגה 3 אבל כל השאר שונה: הכל היה אפור והפוך, השמלה הכתומה שלי נהייתה תכולה-אפורה, השיער הפזור שלי הפך לצמות, ואפילו הגלידה שלי שהיא בטעם תות-בננה (שכחתי להזכיר שאני וזורו131 קנינו גלידה) נהפכה לגלידה בטעם קולה ואני ממש ממש שונאת קולה (אני יודעת שאני לא כמו כולם)
פרק 4: זורו131 מגיעה!
ופתאום ראיתי את זורו131 אבל היא הייתה שונה: במקום צמות היה לה קוקו, במקום שמלה היו לה חולצה ומכנסיים, שאלתי אותה:"איך הגעת לפה?" והיא ענתה:"קראתי את הקטלוג ובחרתי פריט ופתאום כשלבשתי את הפריט הגעתי לפה, ואפילו אני לא מצליחה להוריד את הפריט הזה"
פרק 5: המינימיקים
אז המינימיקית שלי והמינימיק של זורו131 פתאום נהפכו יותר גדולים בדיוק בגודל שלי ושל זורו131. "מה זה!!!" צעקתי. "לא יודעת!!!" צעקה אליי בחזרה זורו131. "אנחנו יודעים" מישהו אמר. "אימלהה!מי זה????!!" אני וזורו131 צעקנו. "זה אנחנו המינימיקים" המישהו ענה. "מה קורה פה?!" זורו131 שאלה.
פרק 6: עולם המינימיקים
"ברוכים הבאים לעולם המינימיקים", אמרה המינימיקית שלי "כל אחד שבא מקבל גלידת קולה" אמר המינימיק של זורו131. "אןף, אני שונאת קולה!" אמרתי, "גם אני" ענתה זורו131. "אה, ושכחנו, כל המינימיקים פה מדברים" ענו המינימיקים.
פרק 7: היציאה לא מצליחה
"אז אפשר לצאת מפה, או לא?" שאלתי. "כן, דרך המראה את תגיעי לחדר דרגה 3 ואת, זורו131 תחזרי לקטלוג של חדר דרגה 2" אמר המינימיק של זורו131 וכשהוא דיבר על זורו131 אז הוא אוריד לה תוך כדי את הפריט. הלכנו למראה וראינו שאין בה זכוכית!
פרק 8: חנות הזכוכית
שאלנו את המינימיקים:"איך חוזרים עכשיו?!" "נצטרך ללכת לחנות הזכוכית, לקחת משם את הזכוכית המיוחדת שצריך בשביל המראה" ענה המינימיק של זורו131. הלכנו לחנות וכאשר דיברנו עם המוכר הוא אמר שבדיוק אתמול בלילה גנבו אותה, הוא אמר שהוא יודע איפה הם "הם בעיר המיניקעיר, זאת עיר ממש גדולה אז תצטרכו לחפש את בית רחוב מינירבין 12 שהרחוב הזה באמצע העיר, העיר כאן ממול הנה" הוא אמר והראה בחלון."אני נותן לכם מפה, בהצלחה"
פרק 9: מיניקעיר, אנחנו באים!
הגענו והתחלנו לחפש במפה "מינירבין, מינירבין, מינירבין, מינירבין..." אמרתי. "את יכולה בבקשה להפסיק?" אמרה זורו131 "אוקיי" עניתי. "מצאתי! מינירבין! נמשיך ישר ואז נגיע לכיכר נפנה שמאלה ואני חנו ברחוב מינירבין" אמרה זורו131. "אוקיי, בואי נרוץ לשם!" עניתי. התחלנו לרוץ והגענו סוף סוף. "הנה בית מספר 12" אמרתי. רצנו לשם ואז שאלתי:"איך ניכנס?"
פרק 10: מצאנו את הזכוכית!
זורו131 ענתה:"ניכנס דרך החלון הוא פתוח ואפילו יש פה סולם, כנראה הם לא מקפידים על ענייני בטיחות." עברנו בסולם והגענו למקום שנראה כמו חדר בקרה, היה שם אפילו מחשב פתוח אם סרט של החדר הזה שלנו! בדקנו את כל החדרים וראינו שהגנבים ישנים ושהזכוכית נמצאת בדיוק בחדר של הגנבים שנמצא בקצה השני של הבית.
פרק 11: יציאה מבית הגנבים
הלכנו לאט לאט ופתאום שמענו נחירות. "מעכשיו לא מדברים" לחשה לי זורו131 הלכנו ונכנסו לחדר של הגנבים, וראינו את הזכוכית, ברגע שנגעתי בה הייתה אזעקה והגנבים קמו ורדפו אחרינו "מהר בואי נברח מפה!!" צעקתי ואנחנו רצנו ורצנו לחדר הבקרה ומשם ירדנו בחלון ואני הסתכלתי אחורה, הם עדיין רודפים אחרינו אז רצנו לעיר שבה חנות הזכוכית הייתה, ברגע שבגענו לעיר הסתכלנו אחורה וראינו שהגנבים החליטו לחזור לביתם, ניצלנו מהם! ואני, זורו131 והמינימיקים שלנו הלכנו למראה. "ניפגש כשנצא מהר ההשגים" אמרתי.
פרק 12: סוף סוף בבית!
עברנו במראה וכל אחת חזרה עם המינימיק שלה, ולאחר מכן שתינו יצאנו מהר ההשגים. "וואי איזו הרפתקה זו הייתה!" אמרתי. "צודקת ב-100%(אחוז)" זורו131 ענתה. "אוליי תשני אצלי בבית ונכתוב ספר על ההרפתקה?" אמרתי. "בטח" זורו131 ענתה. וכך הלכנו לביתי והתחלנו לכתוב את הסיפור שלנו, שאתם קוראים עכשיו.
וזה הסוף!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני מקווה שאהבתם וגם זורו131 מקווה שאהבתם!
|
|
מוקדש
ל זורו131 | |
|
|
