|
כתב אורח- ראש השנה והגנבה
|
24/09/2016 |
פרק 1- מה קורה כאן?!
הכל התחיל ביום בדיוק לפני ראש השנה.
אני ישבתי על שולחן הכתיבה בחדר שלי
וכתבתי ברכה. פתאום, נכנסה אימא ואמרה שנגמר
כל התפוח בדבש באופן מסתורי!!! וגם הרימון בקערה חוסל לגמרי!!! ערכתי חקירה בין בני המשפחה: התחלתי עם אבא- הוא אמר שהוא לא רוצה לאכול כי הוא לא כל כך אוכל בדרך כלל... המשכתי אל אחי הגדול: הוא אמר שהוא שיחק כדורסל במגרש בית הספר שלו ופספס את המאורע. אימא אמרה שהיא לא אכלה בכלל כלום כי היא סידרה את הכל, ואחי התינוק לא אמר כלום כי הוא עדיין תינוק...
פרק 2- מי גנב את כל האוכל?
יצאתי אל החצר והבחנתי דרך הגדר המפרידה בין החצר אל המדרכה וראיתי אדם נמוך לבוש ברדס, עם שק ענק על גבו- וממנו הציצו הרימונים והתפוחים והדבש!!! יצאתי מהבית לרדוף אחר הגנב, שהבחין בי והתחיל לרוץ. רדפתי אחריו על לסוף הרחוב, עקפתי את הכיכר הפורחת, ואמרתי שלום לחברים שלי שהיו שם, והמשכתי לרוץ. הגענו למערה סודית שלא ידעתי עליה, וראיתי את הגנב נכנס.
פרק 3- הגנב נחשף
הגנב שם את השק שבו הדברים הגנובים בצד המערה ולקח אבן גדולה וחלקה מאיפשהו. לתדהמתי, הוא גם לקח מפה משובצת באדום-לבן ושם אותה על השולחן. ואז, הוא הוריד את הברדס- ולא יאמן!!! מונדו?! נדהמתי. מונדו שם לב אלי והתקרב. הרגשתי שזה הסוף שלי, שהוא עומד לחסל אותי לפני שאגיד לכולם!!!
אבל במקום זאת...
פרק 4- למה גנבת?!
מונדו התוודה בפני: "אני מודה!!! אני גנבתי את התפוח בדבש והרימונים!!! אני לקחתי את המפה ושמתי על האבן הזאת בגלל ש..." גמגם מונדו "בגלל... שרציתי גם לחגוג את ראש השנה!!! הגברת מיקיאוולי לא נותנת לי שום שכר, אלא שומרת לעצמה!!! ולי אין כסף לקנות שום דבר... רק איזו מפה טיפשית...
התחלתי לרחם על מונדו. אמרתי: "אני מבינה איך אתה מרגיש, אבל אתה יודע שאסור לגנוב!!!" ומונדו השיב: "אבל איך אחגוג את ראש השנה?!" ואז עלה רעיון במוחי:
פרק 5- סוף טוב הכל טוב!!
הזמנתי את בני המשפחה אל אותה מערה שמונדו גר בה, ואמרתי להם שאין חשש- מונדו בסך הכל יצור תמים שרק רוצה לחגוג את ראש השנה. הבאנו כיסאות והנחנו סביב אותה אבן ושמנו שם חלק מהתפוחים בדבש והרימונים הגנובים, גפילטע פיש וקישוטים. התחלנו את הסעודה וידענו, שגם אנשים רעים יכולים להיום אנשים נחמדים וטובים.
|
|
מוקדש
לכלללללללללללללללללללללללללללהמיקמקים!!!! | |
|
|
