האוצר האבוד - מיקמק קהילה

חנות

מה חדש

קהילה

אפליקציות

מנויים

הורים

עזרה

קהילה - סיפורים ושירים

פפאיה164

האוצר האבוד

29/09/2016

האוצר
האבוד
מאת:ספיר פרבר.

פרק 1:"החלום של אד." זה היה יום אפל במיוחד אף אחד לא העז לצאת החוצה מרוב פחד מ"האיש",קראו לו ככה בגלל שלא ידעו את שמו הפרטי ועוד יותר חשוב זה שהם ידעו עליו רק דבר 1 המקצוע שלו,גנב,רוצח ומבוקש במשטרה. בכול מקרה,כולם פחדו ממנו ורק ממנו,חוץ מאדם אחד ויחיד שהעז לקחת אומץ והלך לעבודתו,אבל עוד יותר מזה הוא גם עבד בחיק הטבע. הוא לא ראה כלום מלבד גופו והציוד שלו,היה ערפל לבן כול כך שהתחיל לחזות הזיות,הוא היה חוקר אוצרות טבע. קראו לו אד,אד בלאמור,אח לשישה אנשים ובן לאדם גרוש,ששניים מאחיו נולדו לאישה החדשה והוא וכול השאר נולדו לאימא הגרושה. אד התכונן ללכת למסע מרגש,מסע מסעיר,מסע חשוב בערכו,מסע כדי למצוא את האוצר האבוד שנמצא לאחרונה בעיר הקדושה ביותר ששמע אי-פעם עד הגיל הזה. זוכרים את ההזיות ממקודם?,אז אד התחיל להזות בסכין המחזיק אותו בן-אדם הלבוש בסוודר שחור,מכנסיים שחורים ומסכת גרב שמכסה את פניו,אבל למרות שזאת הייתה הזיה אד לא טעה,אד הביט להזיה מבט חודר כמה דקות ואז לפתע שמע קול,קול צרוד ועמוק:"אתה לא הולך לשום מקום!",אד פתח בצרחה שהתחיל להישמע כמו בת,הבן-אדם התחיל לגח-גח צחקוק אבל אד היה אדם חכם ועשה זאת בכוונה,באותו רגע אד התחיל לרוץ,הבן-אדם זרק את הסכין שבידו,הסכין היה תקוע באדמה ואד החליט לנסות לקחת אותו,כאשר אד משך ומשך,הבן-אדם היה מצויד בנשק והוא הוציא רובה משוכלל,האצבע שלו הייתה במצב של שנייה והוא יורה,אד הצליח להוציא את הסכין ובעתו מכוון את הסכין לבן-אדם הוא קולט שיש לו רובה. אד התחיל לברוח,חשב לעצמו:"לפחות יש לי נשק למצבים קשיים ונוראים אחרים.". באותו רגע חשב על הדברים הנוראיים שהוא עשה לדוגמא:כאשר כיוון נשק כשפרץ למוכלת או כאשר בגיל 4 כשמשך בשתי הצמות של אמילי ומיה,הוא חשב איך הן הרגישו כמו שהרגיש עכשיו. אד ראה שלטים הולכים וחוזרים היה כתוב בהם "הגעת לראש העין",ובגלל ה הוא הבין למה ירד גשם אתמול,שלשום והיום בבוקר.לפתע שמע רעש מן השיחים,ישר כוון את החרב ועלה בו פחד ודאגה. לפתע שמע ירייה ודמעה זלגה על פניו,ואז שמע בן-אדם אומר:"אני רוצה להרוג אותך!",הבחור כוון את האקדח ואד צעק:"לא,לא! אל תהרוג אותי!". ואז אד התעורר,ואמר:"אני חושב שזה לא סתם.",אד התחיל לרוץ ובו זמנית מוציא חפצים מתיקו.

פרק 2:אנה היקרה.
זה היה חג חנוכה ואד למרות שלא יוכל לעשות כלום,התפלל לה' כי היה יהודי והאמין שה' יכול לעזור לו במסע,טוב הוא כבר נעלם ונאבד,רק ה',טוב ככה הוא האמין שרק הוא יוכל לעזור לו,במסעו ובכלל,תמיד.אמר אד:"ה',אנא עזור לי במסעי החשוב,אם צריך אגמול לך בסוף המסע,בבקשה,בבקשה."וסיים את התפילה. "טוב,לפי המפה אני צריך ללכת ל.......,אמם אני צריך ללכת מערבה,נראה לי לפחות,זה מספיק בשבילי."אמר. "די!,מספיק! נמאס לי לקבל כל הזמן רק קוצים!",צצה לה לפתע מתוך השיחים אנה. אד ישר חשש וכוון כלפיה את החרב,"מה שמך?,מה המקצוע שלך?,למה את פה?",אמר אד בחששה. "תירגע שנייה,קוראים לי אנה אני חוקרת אוצרות טבע ואני מחפשת את...",אמרו שניהם ביחד:"את האוצר האבוד!",השיב אד:"אני גם חוקר אוצרות וגם אני מחפש את האוצר האבוד.",אד חייך ואנה התפלאה והופתעה מהדבר שקרה עכשיו. "זה נפלא!אולי יש סיכוי קטן מאוד שנעבוד ביחד ונתחלק חצי-חצי?".אד חשב על ההצעה הזאת מספר שעות ולבסוף ענה:"אני מסכים בתנאי שלא נשאיר אחד את השני מאחור,סגור?","סגור.",השיבה אנה ועלה לה חיוך קטן של שמחה על הפנים. "אני חושב שנוצרת פה ידידות נפלאה.",אמר אד בשמחה. לפתע הם שמעו רעש מן השיחים,הם הלכו לשיחים ואז,כמה צעדים לפני השיח אד אמר:"תישארי כאן,אני אלך לבדוק ליתר בטחון,טוב?","אתה בטוח,אד?",השיבה בדאגה אנה,"אני בטוח.","טוב.". אד הלך לשיחים ואז תקף אותו איש זקן ואמר:"מי מפריע לי בביתי?!",האיש הזקן שלב סכין וקירב אותו לאד,לפתע אנה קפצה ללפני אד ואמרה:"לך,רוץ,לך תמצע את האוצר ותשמור חצי ממנו בשבילי,טוב?",אד לא היה שמח במיוחד ואנה ניסתה לעודד אותו:"היי,זה בסדר,זאת החלטה שלי,ולא של אף-אחד אחר.". אד עשה כרצון אנה:לקח את התיק שלו וברח,אנה ניסתה לברוח גם אבל לצערה הסכין בה לעברה והיא נרצחה. אד רץ רחוק ואז התיישב על יד עץ,נאנח ואמר:"רק הכרנו."