|
סיפור לתחרות המירערפדים.
|
19/01/2017 |
אני ילד שמפחד מכל דבר!
אפילו כשמישהו אומר לי "הי" אני ישר בורח.
מכנים אותי בתור "הפחדן בשדה השיפון".
אני אף פעם לא התכוונתי להתעסק עם אימה אבל דווקא הפעם התעסקתי עם אימה אמיתית!
הכל התחיל במיק בי ספר כשחזרתי הביתה בבריחה מהביריוניםראיתי פתאום חור בקיר בצורת עטלף.
שמעתי את הביריונים בדרך אז נכנסתי לחור.
היה דם בכל מקום.
רציתי לצאת משם אבל אם אני אצא- הביריונים יתפסו אותי, ממש לא רציתי שזה יקרה!
פתאום ירדו מלמאטה עטלפים , הם ניסו לנשוך אותי!
אבל אני בורח מהר אז הצלחתי לברוח.
פתאום הגיעה מיקערפדית ולידה היה מיקערפד.
"הו, תראו מה יש לנו כאן!" אמרה הערפדית.
"כל הכבוד לילד שהיגיע עד לכאן בישביל להפוך לעטלף" אמר המיקערפד.
"מה?" צרחתי "חחח הגיע הזמן לזריקת העטלף שלך!" אמרה המיקערפדית.
הם עמדו להזריק לי זריקה עם מזרק בצורת עטלף אבל ברגע האחרון הם שמעו קול שאומר "אנחנו באים לתפוס אותך הפחדן בשדה השיפון".
"עטלפים שמרו עליו" פקדה המיקערפדית "יש לנו עוד ילדים לטפל בהם".
העטלפים באו אלי וניסו לנשוך אותי אבל הסתכלתי על אחד העטלפים והוא היה לי מוכר!
מיד הבנתי שזה החבר שלי רוני שאף פעם לא חשב שאני פחדן, המיקעפדים הזריקו לו גם זריקת עטלף!
הוא ריחם עלי ונשך את כל העטלפים.
פתאום כל העטלפים חזרו להיות מיקמקים ויצאו לחפש את המיקערפדים.
מיד הם נשכו את הביריונים שהיו גם עטלפים והם חזרו להיות מיקמקים.
"לאאאאאאאא!!!" אמרו במקהלה שני המיקערפדים יחד "בלי עטלפים אנחנו כלום".
המיקערפדים נהפכו לשני מיקמקים חסרי אונים.
"אנחנו מצטערים" אמרו "אף אחד לא רצה להיות חבר שלנו" הם היו בעצם יאיר ויעל שתמיד ידעתי שאני דומה להם.
"אני תמיד רציתי להיות חבר שלכם" אמרתי "באמת?" שאלו "כן" עניתי "אף פעם לא שמתם לב שכולם אוהבים אותכם" "אבל" אמרה יעל שהיתה המיקערפדית "אבל שי לא אוהב אותנו וגם כל חבורת הביריונים שלו לא אוהבת אותנו" "הם לא רוצים להיות חברים של אף אחד" עניתי "אבל עכשיו" אמר שי "אנחנו כבר לא ניהיה ביריונים אלא חברים".
מאז תמיד קיבלו אותי ואהבו אותי.
הסוף.
|
|
מוקדש
ל משימתהמיקערפדים | |
|
|
