קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
החבורה ואני-פוגשת את החבורה לראשונה
|
20/02/2017 |
פרק ראשון: להיכנס למחשב?
בצהריים הכל היה סבבה, ישבתי כהרגלי על הכיסא שעל-יד המחשב ושיחקתי מיקמק עם השחקנית שלי "שירה7669" סובבתי את כיסא המחשב להנאתי כשלפתע ראיתי בפתח הדלת את מקס!!, הוא ניגש אליי ואמר "שלום שירה, רוצה לצאת למסע מעניין בתוך העולם של מיקמק?" הסתכלתי אל עבר הפנים הכתומות שלו במבט לא מאמין ושאלתי "מקס?, זה אתה?, פה על-ידי?!!" הוא הסתכל על עייני הבוהקות וצחקק "אממ... לא מה פתאום, אני השליח של הדואר, ברור שזה אני!!" שמתי יד על הפה שלי ואמרתי "וואו!, טוב אז לגבי השאלה אה.. אני לא בטוחה שאני יכולה להיכנס למחשב.. אני לא כמוכם דמות מאתר וירטואלי אני אמתית, אבל עם אני יכולה להיכנס למחשב בזכותך אני ממש אשמח!" חייכתי חיוך רחב וגם מקס חייך ולאחר מכאן הושיט את ידו אל עבר היד שלי ואמר "תתפסי אותי!" הקשבתי לו תפסתי לו את היד אחזתי בו כל-כך חזק עד שצעק פתאום "איה!!, שירה חלש יותר.." צחקתי עליו ואז הוא משך אותי אל תוך מין מערבולת סגולה..
פרק שני: נחיתה כואבת
היינו בתוך המערבולת 7 דקות ועדין הייתי מופתעת שאני רואה אותו מולי אמיתי, בכל זאת לאחר ה-7 דקות הללו נפלנו, יצאנו מהמערבולת הסגולה ונפלנו על קרקע קשה הבטתי מטה לבדוק על מה נחתנו וזה היה גילוי נפלא, נפלנו על אדמה אפרפרה (בדיוק כמו בכניסה למעבדה של צוות מיקמק שראיתי דרך המחשב!!). התרוממתי מהאדמה ושאלתי את מקס "אתה רציני??, אנחנו בתוך המחשב שלי?, על האדמה שבכניסה למעבדה!?" הוא הסתכל עליי במבט די שלילי בואו נגיד ואמר "נו באמת שירה, את לא מבינה?, או שזה סתם שאלות כי את מופתעת?" אמרתי לו "מה?, למה אתה כל-כך שלילי כולה שאלתי אותך עם זה אמיתי" ומיד המשכתי ושאלתי "תגיד, עם זה מנומס לשאול, מי בכלל שלח אותך להגיע אליי?" מקס פער פיו ולאחר מכאן חייך חיוך הפוך, עצוב "אממ.., את האמת להגיד לך?, מי ששלח או בעצם שלחה אותי אלייך הייתה לא אחרת מאשר זואי.. יש לה משהו דחוף לספר לך כנראה.." הסתכלתי עליו במבט שואל ולא מבין נלחצתי ולא הבנתי, לא הבנתי ונלחצתי "תגיד, למה אתה עצוב?" מיד כשבא מקס לענות על התשובה דלת המעבדה נפתחה ומשם יצאה זואי! מיד התרוממתי מעלה ובלי לחשוב פעמיים רצתי לחבק אותה, המפתיע היה שגם היא חיבקה אותי בחוזקה.. התעלמתי מן המקרה ואמרתי "זואי!!!!!, להגיד לך משהו? אותך אני הכי אוהבת בחבורה.. שלום, שלום, שלום!!!!!" צרחתי מעט אני מודה מתוך התלהבות אבל זה לא שינה לזואי היא רק חייכה אליי ואמרה "אני גם שמחה לפגוש אותך!" לא הבנתי מה קרה לה ולמה אמרה זאת אבל חשבתי שזה מתוך נימוס..
פרק שלישי: הסוד המשפחתי..
נכנסנו למעבדה ופגשנו את ג'ימבו וסאני "שלום!" אמרו שניהם כשנכנסתי. סאני הכין לי תה מתוק וג'ימבו ניגן מנגינות ברקע, לאחר כמה דקות אמרה זואי "שירה, אני צריכה אותך לרגע דחוף!" הנחתי את התה על השולחן ויצאתי עם זואי אל מחוץ למעבדה "עם זה כל-כך חשוב אולי נלך למיק-קפה נשב ונדבר" הצעתי וזואי אמרה לי "צודקת!" הלכנו אל מיק-קפה והתיישבנו על השולחן הצדדי, רצינו לא להיות בולטות ושלא ישמעו אותנו כל-כך. לפתע ראיתי משהו זז מאחורינו חשבתי שהחבורה עוקבת אחרינו ואמרתי לזואי בדאגה "זואי, את חושבת שהם עוקבים אחרינו?" מיד זואי הבינה למי התכוונתי כשאמרתי "הם" ואמרה "לא,למה את חושבת?" נאנחתי ואמרתי "אולי זה רק בראש שלי.." "טוב מה שחשוב זה שאספר לך.., אולי זה ישמע מוזר אבל אממ.." אמרה זואי "נו?" זירזתי אותה "אמ.. טוב אנחנו.. את.. בת-דודה שלי.." אמרה לי וחייכה אליי חיוך שואל מיד הבנתי ועניתי לחיוך "וואו, מגניב אז אני בעצם מיקמקית?" השאלה הזאת הייתה מוזרה לדעתי אבל היא ענתה לי בכל זאת "לא, זה אומר שאני בעצם די בת-אדם וירטואלית.." פתאום הבנתי!, אבל מה שלא הבנתי היה עם היא בת-אדם איך זה שיש לה עור כחול? השארתי את השאלה הזאת מאחור ושכחתי ממנה רק אמרתי כדי לשמח את זואי "וואו, ממש מרגש!!!!!!, אני, בת, דודה של.. זואי!!" חייכתי חיוך כל-כך מרוצה עד שמקס אמר כשלא שמענו מתחת לשיש שבמיק-קפה "למה שירה מחייכת ככה?, אני אפילו לא מצליח לשמוע אותן" סאני אמר "זה בטח ממשהו שזואי אמרה, אבל מה?" וג'ימבו טען "היא בטח אמרה לה שזכתה בתחרות שירה או משהו.."
פרק רביעי: פגישה לא כל-כך נעימה
ירדנו מהכיסאות והלכנו לעבר השיש לשלם על המילקשייק ששתינו ואז ראינו את ג'ימבו, סאני ומקס "מה אתם עושים פה!?!" שאלה זואי בכעס והסתכלה בעצב על מקס "אה.. בנות זה לא מה שאתן חושבות.." אמר מקס "אה? זה לא מה שאנחנו חשבות?!, אז מה, נפל לכם משהו על הרצפה נכון?!!" אמרתי והייתי מופתעת מעצמי אף פעם לא חשבתי שהגיע למצב שאני כל-כך כועסת ועוד על החבורה.. "אה.. בנות באמת לא שמענו אתכן בכלל!" אמר ג'ימבו בניסיון לשפר את המצב אבל מה שעשה רק גרם למצב להיות יותר רע... בינתיים לפי מה שאני מבינה מקס וזואי רבו סאני כועס על ג'ימבו שאמר את זה וגרם לכולם לריב וג'ימבו כועס על הפה הגדול שלו..
פרק חמישי: להשלים
לקח לנו כמה שעות להפנים כשהחבורה מפורקת משעמם נורא ואין בכלל אפשרויות להמציא דברים מהנים או לדבר.. אז החלתנו להשלים "שירה, זואי אני ממש מצטער לא הייתה לי כוונה לפגוע אבל זה היה רעיון שלי לרגל אחריכן סליחה!" אמר מקס ומיד אמרתי "אני מצטערת מקס, סאני וג'ימבו לא התכוונתי להתפוצץ עליכם בכעס פשוט הרגשתי שאני צריכה לעזור לחלשה כלומר למי שהייתה לבד בעניין אז קצת נסחפתי.." הרכנתי את ראשי. זואי הניחה על הכתף שלי יד, הסתכלה עליי ואמרה "לא שירה, זאת בכלל לא אשמתך הייתי צריכה לא להתבייש ולספר לכולכם כי גם ככה אין במה להתבייש בסוד.." ג'ימבו אמר גם הוא "אני זה שגרם למריבות כשאמרתי הוכחה לכך שצפינו בכם אני מצטער, לא רציתי לפגוע באף אחד.." ככה כולם השלימו ואז אני וזואי החלתנו פה אחד "נגלה את הסוד!"
פרק שישי: הפתעה
"תקשיבו כולם, אממ.. שירה הבמה לרשותך!" אמרה זואי בקול רם ברמקול של ג'ימבו "לא, זה בסדר שתינו נגיד, טוב אז ככה האמת היא שהסוד הגדול הוא ש.. אממ.. זואי בת-דודה שלי..." אמרתי וחייכתי "די!, איזה ממקמק ק ו ל!!" אמר מקס וחייך "ידעתי!!, זה היה מובן מאליו כאשר לשתיהן אותה הבעת פנים כשהן צוחקות!!" אמר סאני והמשיך "אבל בהתחלה חשבתי שהן אחיות.." "לא נורא, סאני זאת טעות נפוצה ברביולי של הפורססורים!!" אמרה זואי וצחקה "נו באמת זואי, גרמת לי לרצות לאכול רביולי אבל רביולי מסוג מיוחד, רביולי מתמטיקה ממוחשב!!" גם אני צחקתי וככה כולנו צחקנו
פרק שביעי: יומני החדש
בערב צלצל פעמון הדלת של המעבדה והדוור הגיע עם משלוח "בשביל: שירה מ:דודה סופיה מקום: אל איי" אמר הדוור כאשר מקס פתח את הדלת "שירה!!, יש לך דואר!" מיד רצתי אל הדלת ולקחתי את האריזה קראתי את הפתק שעל העטיפה ורצתי אל זואי "זואי!!, דודה סופיה שלחה לי מתנה!!, היא באל איי עכשיו והיא כתבה שבעוד יומים או שלושה תבוא למיקמק סיטי!!" בלי לחכות לתשובה מזואי קרעתי את העטיפה של האריזה ומצאתי שם יומן סגלגל כחלחל גוונים כזה פרוותי שעליו כתוב: היומן של שירה♥
התרגשתי ומיד פתחתי לקרוא מה כתבה. על העמוד הראשון היה כתוב: שירה היקרה נתתי לך את הבעלות לשמור ולכתוב סודות ביומן, אני אשמח עם תשתמשי ביומן הרבה ותשתפי אות גם בחוויות שלך, אשמח לראותך בעוד כיומים דודה סופיה מאל איי!.
פרק שמיני: סוף טוב הכל טוב
זהו הלכנו לישון, מקס החזיר את הסקייטבורד שלו למקום, סאני כיבה את המחשבים, ג'ימבו כיוון את הגיטרה והניח אותה לישון, זואי השכיבה את אלביס לישון, ואתם שואלים מה אני עשיתי?, אני סידרתי את אוסף העגילים שלי במקום, והנחתי את היומן במקום סודי (בארון שליד המיטה שלי ושל זואי..) לילה טוב! *פיהוק* *זואי שמה פיג'מה פרוותית ומפהקת* |
|
|
|
|
|
208
|
|
|
|
|
|
|
|
|
24/02/2017 14:24 |
קולי550 |
19 |
|
מאוד יפה אני קורא את זה כל הזמן וזה מצחיק אותי..!! |
|
|
|
|
|
24/02/2017 14:23 |
מגניקולי17 |
18 |
|
ממקמק!! |
|
|
|
|
|
24/02/2017 12:21 |
שירה7669 |
17 |
|
אני עושה פרק 2!! |
|
|
|
|
|
|
|
|
23/02/2017 19:59 |
שירה7669 |
15 |
|
טוב אני ממשיכה מקווה שתאהבו את הפרק הבא! |
|
|
|
|
|
23/02/2017 17:26 |
אלזה7898 |
14 |
|
מהמם! אני אכריח חברים שלי שיכתבו לך תגובות כדי שתמשיכי את זה.. תמשיכי לכתוב סיפורים מהממים ולהעלות יצירות לקהילה!!!!!! חולה עליך ♥ |
|
|
|
|
|
23/02/2017 14:07 |
מגניקולי17 |
13 |
ישש, תמשיכי!
אני רוצה עוד סיפור אני ילד של סיפורים ושל מחשב.. |
|
|
|
|
|
22/02/2017 20:33 |
שירה7669 |
12 |
|
אני עושה פרק 2♥♥♥ |
|
|
|
|
|
22/02/2017 20:31 |
קולי550 |
11 |
|
יפה |
|
|
|
|
|
22/02/2017 20:31 |
שירה7669 |
10 |
|
תודה אולי אני בכל זאת המשיך |
|
|
|
|
|
22/02/2017 20:30 |
מגניקולי17 |
9 |
|
מגניב♥♥ |
|
|
|
|
|
22/02/2017 20:30 |
קולי550 |
8 |
|
נחמד, מעניין תמשיכי! |
|
|
|
|
|
22/02/2017 20:29 |
שירה7669 |
7 |
|
תודה רבה♥♥ אוהבת שירה7669! |
|
|
|
|
|
22/02/2017 17:09 |
רומוש206 |
6
|
וואו סיפור מהמם!
פשוט כישרון מלידה!
הסיפור הכי טוב שקראתי (: |
|
|
|
|
|
22/02/2017 14:12 |
לוליקמניון |
5 |
|
ממש ממש יפה אני מקווה שתמשיכי את הסיפור |
|
|
|
|
|
22/02/2017 14:05 |
שירה7669 |
4 |
|
וואו, התגובות ששלחתם לי ממש משמחות עם היו לי 15 תגובות המשיך את הסיפורים של "החבורה ואני" או שהיו לי 20 לייקים.. באהבה שירה♥ |
|
|
|
|
|
21/02/2017 18:19 |
ור6789 |
3 |
|
וואו מהמם |
|
|
|
|
|
21/02/2017 14:06 |
מיריג |
2 |
איך הצלחת לכתוב כל-כך הרבה?!!
סיפור מאוד יפה (לקח המון זמן לגמור לקרוא אותו..).
באהבה מיריג♥ |
|
|
|
|
|
21/02/2017 06:56 |
קיילה4 |
1 |
|
וואו כל הכבוד |
|
|
|
|
|
|
|
