קהילה - סיפורים ושירים
|
|
תופז36
|
0
|
|
|
|
|
|
סיפור סינדרלה
|
17/05/2017 |
בממלכה רחוקה, חיה מיקמקית ענייה בשם פליסי.
היא הייתה יפיפייה. היה לה שיער זהוב, היא לבשה חצאית, חולצת ג'ינס ונעלי סניקרס.
יום אחד פליסי יצאה לרכיבה על האופניים שלה.
לפתע הופיע סדק בשביל ופליסי נפלה עם האופניים על נסיך הממלכה שברח מהארמון.
פליסי שאלה את הנסיך עם הוא בסדר ועזרה לו לקום.
הנסיך היה בסדר אך ביקש מפליסי שלא תספר לאיש שראתה אותו.
פליסי לא הבינה למה.
הנסיך סיפר לה שהוא ברח מהארמון רק כדי לצאת לטייל קצת בחוף הים. הנסיך אהב מאוד את חוף הים.
פליסי שאלה את הנסיך איך קוראים לו, היא גם ביקשה שיסיר את המסכה שהסתירה לו את הפנים כדי שלא יוכלו לזהות אותו.
הנסיך הסיר את המסיכה מפניו וענה: "שמי הוא דן".
באותה שנייה פליסי התאהבה בו ולא יצאו לה המילים מהפה.
"אני פליסי". היא ענתה לו.
"אולי נוכל להיפגש מתישהו?" שאל הנסיך דן.
פליסי רק גמגמה וניסתה לומר לו כן.
לבסוף אמרה לו: "כן, ברור".
"מה את אומרת שנלך למיקפה?"
"אוקיי" ענתה לו פליסי.
"את יודעת, אף פעם לא היו לי חברים. אסור לי לצאת מחוץ לארמון. אני שמח שסוף סוף יש לי ידידה"
"טוב, להתראות" אמר דן.
"להתראות" אמרה פליסי.
פליסי הגיעה הביתה מאושרת ושמחה. עד שנזכרה שאין לה מה ללבוש לפגישה שלה עם דן.
היא הייתה ענייה ולא היה לה כסף לקנות בגדים יפים.
אימא של פליסי נכנסה לחדרה של פליסי וקראה: "פליסי! את צריכה לנקות את המרתף!"
"מה?!
עכשיו אני לעולם לא אגיע לפגישה שלי עם המיקמק הכי יפה בעולם!" אמרה פליסי בעודה היא בוכה.
פתאום הופיעה פיה.
הפיה אמרה: "שלום לך. אני היא הפיה של סינדרלה".
"וואו! למה את כאן אצלי?!" פליסי שאלה את הפיה.
"אני כאן כדי לתת לך בגדים יפים לפגישה עם הנסיך שלך" ענתה לה הפיה.
"אבל לא רק הבגדים הם הבעיה שלי. ישנו גם המרתף שאני צריכה לנקות" אמרה פליסי.
הפיה נופפה בשרביט והמרתף התנקה.
הפיה נופפה בשרביט פעם נוספת והבגדים הרגילים של פליסי הפכו לשמלה אדומה ומיוחדת ונעלי עקב נוצצות.
השיער האסוף לגולגול של פליסי הפך לשיער פזור יפיפה וזוהר.
הפיה נופפה בשרביט בפעם השלישית ולראשה של פליסי הופיע נזר יהלומים.
הפיה אמרה שברגע ששלושת היהלומים שעל הכתר יהפכו לשחורים, הקסם יפוג.
לסיום הפיה נופפה בשרביט בפעם הרביעית ובחוץ הופיעה כרכרה מקסימה.
פליסי נכנסה לכרכרה והחלה לנסוע.
ברגע שפליסי הגיעה למיקפה, היא ראתה את הנסיך יושב ומחכה לה.
הוא היה כל כך יפה והיא הייתה כל כך יפה.
החלה להישמע מוזיקה במסעדה ודן הזמין את פליסי לרקוד.
פליסי הייתה כל כך שמחה שהיא לא הרגישה איך הזמן עובר.
פתאום היא שמה לב ששניים מהיהלומים השחירו.
פליסי רצה בחזרה לביתה.
דן רדף אחרי פליסי.
פליסי מעדה על אותו סדק שמעדה עליו בפעם שבה פגשה את הנסיך והנזר נפל מראשה.
דן הרים את הנזר וצעק לפליסי: "חכי! הנזר שלך!"
אך פליסי כבר הלכה.
יום למחרת, הנסיך חיפש בכל הממלכה את פליסי אך לא מצא אותה.
אז הגיע לבית קטן.
הנסיך דפק בדלת ואימא של פליסי פתחה.
הנסיך שאל אם הגברת מכירה את פליסי.
אך הגברת שיקרה ואמרה שלא.
ואז באה פליסי וקראה: "דן!"
דן קרא: "פליסי!"
ושניהים התאהבו אחת בשניה וחיו באושר ואושר עד עצם היום הזה.
|
|
מוקדש
ל פליסי1 | |
|
|
|
|
|
119
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
