קהילה - סיפורים ושירים
ליטלמולש1
6
30

הרץ הגיבור 20/06/2017

יום אחד מיקמק בשם נתן רץ במרוץ במיקאולימפיאדה ממקמקת במיוחד
הוא רץ ורץ עם עוד כמה מיקמתחרים טובים לא פחות ממנו.
ברקע מהקהל נשמעו קריאות גאווה וצהלה:"קדימה נתן! קדימה נתן!"
נתן היה מאושר ושמח שיש מי שרואה אותו ואוהב אותו. לאחר כמה מטרים שהוא רץ בחיוך ועשה שלום לכל האוהבים אותו הוא פתאום חש כאב עז ברגלו הימנית.
הוא המשיך לרוץ כי הוא ידע שהרבה מאוד אנשים צופים בו ושהוא נמצא בתחרות והוא לא יכול להפסיק לרוץ. הכאב היה כל כך חזק שהגוף שלו לא היה יכול להמשיך לרוץ. נתן התרסק על הרצפה בבכי וכאבים עזים. הוא כל כך רצה לסיים את המרוץ אז הוא קם והמשיך לרוץ, אך הוא לא רץ כמו שהוא רץ לפני הנפילה. לצערו הרב הוא צלע. לפתע פתאום פרץ את המיקאבטחה מיקמק שבא לעזרתו של נתן. הוא שם את ידו של נתן על כתפו והם רצו ביחד לקראת סיום המרוץ. המיקמק הזה היה אביו שצפה בו לאורך כל המרוץ, ולא היה יכול להרשות לעצמו לתת ככה לבנו להתפתל מכאבים ושלא יסיים את המרוץ כמו שהוא רצה.
לקראת סוף ריצתם של אביו של נתן ונתן, הוא אמר לו: "אתה תמיד רצית לעשות את המסלול הזה לבד כמו גדול. אני לא רוצה לתת לך תחושה של פספוס. אתה תסיים את המרוץ הזה לבד, בתחושה שעשית את זה!"
נתן כל כך התרגש מדבריו של אביו, ואכן הוא צלע בחיוך גדול לעבר קו הסיום.

מוסר השכל: גם אם קשה בדרך, וצריך להיעזר באחרים כדי להשיג את המטרה שעבורה אנחנו נלחמים, לעולם לא להתייאש!!!
7
4
193


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
09/10/2017   10:32 שתיחברות  4
ממש מרגש
03/07/2017   14:55 ליטלמולש1  3
תודה רבה
02/07/2017   18:09 lil4181  2
וואו איזה סיפור מעניין
29/06/2017   14:51 יהלומית445  1
מרגש