|
הרפתקאות החבורה ואני- אמילי
|
24/06/2017 |
פרק ראשון: יום רגיל
אני ורומי שחקנו ב"אני או את"
משחק שהמצאנו, כל אחת בתורה אומרת משהו לדוגמא "אני אוהבת ארטיק" ואז כל אחת צועקת "אני" אם היא אוהבת גם או "את" אם אתה לא אוהב את זה...
לפתע סאני צעק "המחשב מפוצץ הודעות" אני ורומי רצנו לבדוק מה ההודעות פתחתי הודעה אחת והתחלנו לקרוא "היי, שירה, רומי וזואי כמובן..." התחלתי "זאת אני, אמילי" קראה בהלם רומי "אני רציתי שתדעו שאני באה לבקר במיקמק סיטי, ולשאול אם אני אוכל לגור אצלכם לכמה ימים, באהבה אמילי" היה כתוב אני ורומי החזקנו ידיים והתחלנו לרקוד במעגלים. ואז מקס הגיע.. "מה קרה?" שאל , עצרנו בבהלה ואמרנו פה אחד "אמילי מגיעה!!" מרוב צעקות גם זואי שמעה את מה שעובר עלינו "אמילי?!?!" צעקה בבהלה "כן!!" קראתי ואני ורומי חיבקנו את זואי "אני לא מאמינה איך אתן יודעות?" שאלה זואי. מקס וסאני היו מבולבלים מאוד-מאוד ממה שהלך שם. "היא כתבה לנו הודעה במחשב!!" אמרה רומי. התיישבנו על הספה ציפינו לבואה של אמילי, היינו מול הטלפון. אז הוא צלצל...
פרק שני: הכירו את אמילי
עניתי ושמתי על רמקול "הלו?" ענה קול נעים "הלו?!?!?!" שאלתי כמו משוגעת. "זאת אני אמילי, תוכלו לפתוח לי" אמרה אמילי. חייכתי ולחצתי על הכפתור לפתיחה של הדלת
אמילי היא חברה טובה מאוד של שלושתנו, מגיל צעיר.. אמילי היא ג'ינג'ית עם נמשים קטנים וחמודים על הפנים, כשהיא באה היא לבשה קשת צבעונית וענדה לאוזניה עגילים סגולים נוצצים, היא לבשה חולצה ורודה והיה לה שיער פזור. אני ורומי משכנו את אמילי לתוך החדר.
פרק שלישי: גילוי מפתיע
בחדר אמילי אמרה "יש לי משהו לספר לכם" בשקט "מה?" שאלתי בחשש "לא באמת באתי לביקור.., אני ברחתי מהבית.." אני ורומי פערנו פיות "מה???" שאלה רומי ואני איתה "ששש!" אמרה לנו אמילי "תבטיחו שלא תגלו לאף אחד!" כעסה אמילי וחזרנו לסלון. אני ורומי התחלנו להתלחש "מה יקרה אם ידאגו לה?" שאלתי בשקט "אני באמת לא יודעת.." אמרה לי רומי והתכסנו בשמיכה הכתומה של הספה.
פרק רביעי: אורח נוסף
לפתע צלצל הפעמון של הדלת, עניתי לטלפון "הלו?" שאלתי בחשש "הלו?" ענה לי קול מבוגר ועמוק "אני אביה של אמילי היא במקרה אצלכם? אני דואג לה!" המשיך אמילי סמנה לנו אם האצבע להגיד לא "לא אדון מטריקוס אני מתנצלת, מקווה שתמצאו אותה.." אמרתי וניתקתי את הטלפון. הטלפון שוב צלצל "הלו?" שאלתי בבושה "הלו?, אני יכול לעשות אצלכם חיפוש אולי היא נכנסה לכם בלי שתדעו מהחלון" אמר האב, אדון מטריקוס. בדאגה עניתי לו שאני לא יודעת על מה הוא מדבר אבל אני אתן לא לחפש.. התנצלתי בפני אמילי ואמרתי לה שתלך אחריי ואחרי רומי למחבוא הסודי שלנו, ואמרנו לזואי מה להגיד לאביה של אמילי.
פרק חמישי: המחבוא
רצינו להביא אותה אל המחבוא במהרה אז לקחנו אותה לאחד העציצים והרמנו אותו, דרך מסתור הופיע "כנסי!" לחשתי היא ירדה במדרגות תלולות מסולסלות והגיע למעבדה חשוכה "זה המעבדה השניה של סאני תתחבאי כאן!" אמרנו אני ורומי ויצאנו מהמחבוא.
פרק שישי: "הצלתן את חיי"
בסוף הלך אדון מטריקוס, ואמילי חזרה לסלון "בנות!, הצלתן את חיי!" חייכה אלינו "איזה הצלנו? זה אבא שלך!" אמרנו בבלבול "כן, אבל אם הוא היה מוצא אותי כאן הוא היה רותח מזעם עכשיו אני יכולה לחזור בשלום הביתה!" חייכה אמילי. שמחנו לעזור לה, עשינו חיבוק קבוצתי והתיישבתי על יד רומי.
פרק שבעי: יום מהתחלה!- סוף נהדר
ישבתי ליד רומי ושוב שחקנו "אני או את" ועכשיו אני לא צריכה להסביר מה זה נכון? פשוט תחזרו להתחלה!
~סוף~
תודה רבה רבה לרומוש206 שגרמה לי לרצות להמשיך את הסיפורים של הרפתקאות החבורה ואני- באמת את משהו מיוחד!
|
|
