קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
נשאבים לטלוויזיה ( לכתב אורח )
|
09/08/2017 |
פרק 1, בוקר רגיל:
התעוררתי בבוקר כמו כל יום רגיל של החופש.
התלבשתי, אכלתי ארוחת בוקר, עשיתי קצת מהחוברת לעבודת החופש (לצערי) וראיתי את אחים שלי. (רן עומר ויואב) הצעתי להם שנשחק קצת בספיד בול, כמובן שהם הסכימו :) ניצחתי כמו תמיד, והלכנו קצת לטלוויזיה. העברתי לערוץ "84" (ניקולודיאון) ופתאום הרגשתי הרגשה מוזרה.
פרק 2, נשאבים לטלוויזיה:
הרגשתי שאני נשאבת לכיוון הטלוויזיה. התחלתי לצעוק ואחרי שנרגעתי הסתכלתי סביב וראיתי שגם אחים שלי נשאבים איתי. פתאום הרגשתי סחסחורת גדולה, הרגשתי שאני מתעלפת. אחר כך התעוררתי במקום כלשהו. לא תאמינו מה הוא היה.
פרק 3, הסרטן הפריך:
התעוררתי בסרטן הפריך מהסדרה "בובספוג" שגדלתי עליה ותמיד ראיתי! "ואוו" אמרתי תוך כדי שאני קמה ומסתכלת סביב. אחים שלי כמובן רצו להזמין קציצת סרטן מסקווידוויד, התמנון הרגזני. רצתי לשם גם כן והלכנו לראות את בובספוג, הספוג המפורסם.
פרק 4, בובספוג:
ראינו אותו ונורא התרגשנו כי כל יום אנחנו רואים אותו בטלוויזיה והתחלנו להציף אותו בשאלות כמו:
"בובספוג! איפה פטריק?" "בובספוג! אתה באמת טבח?" "בובספוג! איפה גארי?"
הוא היה נורא מבולבל. וענה "מה? מי אתם? איך הגעתם לכאן?"
פרק 5, מתחת למים:
אנחנו הגענו מהמציאות, נשאבנו לתוך הטלוויזיה" אמר רן "רגע.. איך אנחנו מצליחים לנשום בכלל כאן מתחת למים? אנחנו בני אדם" אמרתי. "לא יודע... רגע! יכול להיות שאלה המיועדים!" פנה לסקווידוויד בהתלהבות. "המיועדים?!" סקווידוויד צרח בשמחה "מה...? איזה מיועדים?" אמרתי. ישר הבנתי שמשהו מוזר כשסקווידוויד היה שמח. הוא לא שמח בדרך כלל.
פרק 5, המיועדים:
"המיועדים, היה כתוב בנבואה שיום אחד יבואו ילדים להציל אותנו. אה, וגם הם בני האדם היחידים שיכולים לנשום במים" הסביר בובספוג "להציל ממה?" ענינו כולנו במקהלה. " מגאטור, הענק האדום" "הענק האדום?! מה אנחנו באיזה סרט?" גיחך יואב. הסתכלתי עליו כמה זמן והוא הבין. "אה.. נכון"
פרק 6, השיקוי:
"אוקיי מספיק עם השטויות, מה אנחנו צריכים לעשות?" "אתם צריכים לגרום שהענק ישתה את זה" אמר ונתן לי שיקוי מוזר בצבע ירוק "ככה הוא יהיה קטן ויפסיק להציק לנו אחת ולתמיד" הסתכלתי על הבנים ואמרתי לבובספוג: "אוקיי... ולמה לא עשיתם את זה בעצמכם...?" הוא הסתכל על כולנו "כי רק אתם יכולים לעשות את זה, ככה כתוב בנבואה"
פרק 7, גילוי מפתיע:
"שנייה, עצרו הכול! איפה פטריק וגברת פאף וסנדי וכולם?" שאל עומר "הם ישנים" בובספוג ענה. " אני הייתי צריך פשוט ללכת לעבודה מוקדם וסקווידוויד נאלץ לבוא גם" אהה נכון שחכתי שעכשיו בוקר! "טוב מספיק עם הדיבורים, רוצו! הענק האדום גר בהר הגעש" אמר סקווידוויד "אה.. ויש עוד משהו" כולנו הסתכלנו עליו. "אם אתם לא מצליחים אתם תישארו פה לנצח" כולנו הסתכלנו אחד על השני בהלם והיה שקט לזמן מה. "נו יאללה! מה אתם מחכים? רוצו!" צעק סקווידוויד ויצאנו מהמסעדה. מוכנים למשימה שלנו.
פרק 8, המשימה:
"טוב יאללה אין זמן בואו נרוץ" אמרתי והתחלנו לרוץ. לאחר זמן מה הגענו להר הגעש ומצאנו אבן שיש עליה 4 טביעות יד. כנראה זה אמור להיות בשבילנו. "נו, בואו" הלכתי ראשונה אל האבן ושמתי את היד שלי על טביעת היד הראשונה והדלת נפתחה, נכנסתי לשם והדלת נסגרה מיד. אחר כך יואב הצטרף עליי ואז עומר ורן באו. המקום היה הכניסה להר הגעש. ראינו שם 4 חבלים והבנתי שאנחנו צריכים לטפס בעזרת החבלים לשם.
פרק 9, הטיפוס:
"נו, קדימה" אמר רן והתחלנו לטפס. עומר כל הזמן נפל אז התעכבנו קצת, אבל בסוף הגענו. "ראינו את הענק האדום ובאתי להוציא את השיקויי אבל הוא לא היה בכיס שלי. הבנתי ששחכתי אותו למטה. "עומר! יואב! רן! שחכתי את השיקוי למטה!!" "אני ארוץ להביא" אמר רן. "טוב.. תיזהר!" הוא הנהן וירד בזהירות למטה.
פרק 10:
בנתיים התחלנו לברוח מהענק שרדף אחרינו עד שהוא תפס אותנו. התחלתי לצרוח! אחרי כמה זמן הוא הצליח לתפוס אותנו וצרחתי עוד יותר. הרגשתי שאני בסרט ואנשים עכשיו מסתכלים עליי. אחרי שצרחנו ראיתי את רן רץ וזורק לנו את השיקוי. הייתי קרובה לפה שלו אז פשוט ניסיתי לפתוח את הפה. יואב שהיה גם בידיים של הענק התחיל לדגדג אותו כדי שיפתח את הפה ויגיד לנו משהו. אולי יצרח. וזה עבד!
פרק 11, ההצלחה:
הוא התחיל לשאוג בכעס והכנסתי לו את השיקוי לפה. הוא ניהיה קטן ואז עוד יותר ועוד יותר.. עד שהכנסנו אותו לתוך צנצנת ורצנו לסרטן הפריך כדי להראות לבובספוג ולסקווידוויד שהצלחנו במשימה. הגענו וזה קרה. הראינו להם את הצנצנת והם שמחו כל כך! בחיים לא ראיתי את סקווידוויד הזעפן שמח כל כך! במתנה הם נתנו לנו מארז קציצות סרטן ואז הופיע שער מוזר. כנראה הוא מוביל לסלון שלנו. נפרדנו מסקווידוויד ובובספוג וכולם והבטחנו שנמשיך להסתכל עליהם בטלוויזיה.
פרק 12 ואחרון, בחזרה הביתה:
כשהגענו לסלון אבא ואמא שלנו היו בהיסטריה! אמרנו להם שהיינו בפיקניק אצל חברים וביקשנו סליחה שלא אמרנו כלום. ואז אמרתי להם: "אה ו.. שמרתי את זה לנו מהפיקניק!" אמרתי והראיתי להם את קציצות הסרטן. הם שמחו מאוד וישבנו כולם לאכול. זאת הייתה חוויה שלעולם לא אשכח.
|
|
|
|
|
|
178
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11/08/2017 18:55 |
אופל2626 |
7 |
יואו מהמם!
זה מאוד ריגש אותי כי חלמתי חלום דומה עם בובספוג וזה!
מקסים ומושקע נתתי לייק! |
|
|
|
|
|
10/08/2017 13:37 |
פרילחה51 |
6
|
|
אגב זה סיפור ראשון שלי שאני כותבת ♥ פשוט ראיתי בקהילה את התחרות והחלטתי שאני רוצה לנסות להיות כתב אורח אז המצאתי סיפור :) |
|
|
|
|
|
10/08/2017 13:35 |
פרילחה51 |
5
|
|
למי שעוד לא קרא, בבקשה תקראו ♥ אתם לא חייבים לעשות לייקים או לכתוב תגובות, רק תקראו ותהנו זה כל מה שחשוב :) |
|
|
|
|
|
09/08/2017 14:47 |
פרילחה51 |
4
|
|
יאיי תודה ♥ אני כל כך שמחה עכשיו ♥ |
|
|
|
|
|
09/08/2017 14:25 |
גואי45 |
3 |
|
קול!כל הכבוד על ההשקעה!!!!! |
|
|
|
|
|
09/08/2017 14:24 |
סגולי23645 |
2
|
ואוו איזו כתיבה מדהימה!!,את ממש סופרת! זה פשוט מדהים!! נתתי לייק הלוואי תהיה כתב אורח!! ואני ממד ואהבת את בובסופג
!! קיבלת ביג לייק ממני!!
תודה רבה רבה על ההקדשות זה מחמם לי את הלב! |
|
|
|
|
|
09/08/2017 14:18 |
שהם678 |
1
|
|
סיפור מהמם! |
|
|
|
|
|
|
|
