|
מראה מראה שעל הקיר
|
08/12/2017 |
היי!!
זה פרק נסיון לסיפור שאני כותב, אם תאהבו אותו אני אפרסם עוד ואולי אפילו 2 פרקים בפעם!
לפני זה אני מעוניין לתת קצת מושגים מקצועיים יחסית בכתיבת סיפורים כדי שתבינו את ההתחלה.
-פאנפיק- כתיבת מעריצים. בעצם כותבים המשך או עלילה צדדית לסדרה שאוהבים.
-סיקוול- המשך. זה בעצם המשך לסדרה (מכל סוג שהיא).
-אקספוזיציה- מן הקדמה, הכוונה שנותנים רקע קצר לסיפור, מה קרה לפני ההתחלה.
בעצם אני עומד לכתוב כאן פאנפיק סיקוול למיקמק הסדרה. זה יהיה סיפור שיתאים לכולם, גם לאנשים שסתם רוצים לקרוא וגם לאנשים שמחפשים עומק בסיפורים, בעצם לקהל יעד רחב ככל האפשר!
אני אשמח ללייקים! שנתחיל?
ז'אנרים: קומדיה, הרפתקאות, דרמה. אשמח אם תקרא אם אתם אוהבים ז'אנרים כאלה ^^
--------------------------------------
אקספוזיציה:
עברו שנים מאז שמיקיאוולי השתלטה על מיקמק סיטי, ועכשיו מיקמק סיטי נמצאת תחת דיקטטורה. בעקבות כך, החבורה פנתה לראש העיר במיקפולקו אך הוא לא הסכים לעזור, מטענה ש"בגדו" בו, ועליהם לקבל את ההשלכות. כתוצאה מכך, החל ריב אצל החבורה והם התפרקו. ג'ימבו הצליח לעבור למיקפולקו; סאני ברח אל כוכב המינימיקים; מקס הפך לעוזרה של מיקאוולי, ביחד עם מונדו; וזאי, קבלה את המצב כמו שהוא והחלה ללמוד בתיכון במיקמק סיטי. אלא שזכרונות וטעויות מהעבר מתחילים לחזור, ותעלומות בקשר לריב ולהשתלטות של מיקיאוולי מתחילות להפתח. דמויות חדשות מופיעות ואירועים חדשים קורים. מה תעשה החבורה?
--------------------------------------
פרק אחד - יום ראשון:
"הבטתי למעלה, לשמיים
שמי ברזל ואדמה ריקה
עוד יום רגיל
עוד יום - "
"זואי?"
"כן המורה?"
"חשבתי שאמרתי לא לכתוב! להקשיב עכשיו!"
"סליחה.."
היה זה היום הראשון לבית הספר. ה-1 בספטמבר, היום שאף תלמיד לא ציפה לקראתו. וכמו כולם, גם זואי. בדיוק עלתה לתיכון, וכבר אבדה משמעות. במקום להשאר בביתה, לכתוב שירים, לצייר, לכתוב סיפורים, עליה ללמוד לקראת מבחן בהסטוריה שיערך שבוע הבא. כן, שבוע הבא - רק חזרה, וכבר מבחן.
זואי הביטה בשיר שכתבה במחברתה, 'עד שיצא לי טוב…' חשבה ונאנחה.
הדלת נפתחה וקול נשימות עזות נשמע. הייתה זו מיקמקית סגולה, עם שיער בלונדיני. לא היה ספק שהייתה זו אלכסיס, ביתה של הדיקטטורית הגדולה. אם היה זה מישהו אחר, ודאי המורה הייתה כועסת על האיחור, אבל הפעם היה נראה שהמורה הייתה שמחה.
"שלום אלכסיס! בוקר טוב! את מוזמנת לשבת איפה שאת רוצה." אמרה לה המורה.
אלכסיס סרקה במבטה את הכיתה. כל המקומות היו תפוסים, למעט מקום ליד זואי. אלכסיס הלכה והתיישבה שם בחוסר רצון; הסכסוך ביניהן המשיך, עוד מימי החבורה.
זואי זזה בחוסר רצון ונצמדה לקיר בחוסר נוחות.
בלת ברירה, מעבירה זואי את השיעור כאשר היא יושבת ליד אלכסיס, ומתפללת לצלצול שיגיע.
הייתה זו השע האחרונה של היום. ליתר דיוק, עוד 5 דקות יהיה צלצול והביתה. מי היה מאמין שיום כזה קצר יכול להרגיש כה ארוך?
10 - 9 - 8 - 7 - 6
ספרה זואי את השניות עד סוף השיעור
5 - 4 - 3 - 2 - 1
קול הצלצול נשמע.
עכשיו זואי יכולה לחזור לביתה ולהשאר שם, עד למחרת, ללא צורך לפגוש שוב באלכסיס.
זואי הגיעה לביתה.
היא פתחה את הדלת ו-
היה רעש בבית.
'זה.. זה מוזר, הייתי בטוחה שאני גרה לבד...'
'רגע… אולי זה גנב??'
'עדיף שאכנס לראות.'
זואי נכנסה לביתה. כבר לא היה רעש, והיא לא ראתה שום דבר משונה. היא נכנסה לחדרה וראתה משהו מוזר.
'רגע.. אתה….'
'מה????'
זואי הביטה בדבר ההוא.
'א -'
'אלביס??'
"זואי!!!! חיכיתי לך!!!" היצור עף לתקרה ומשם ישר אל זרועותיה של זואי. היה זה מינימיק ירוק - אלביס - המינימיק שאהבה.
"אלביס, מה אתה עושה פה? הייתי בטוחה שנכלאת…"
"אין לנו זמן לדבר" אמר לה אלביס
"אנחנו צריכים להוציא את מיקיאוולי ממיקמק סיטי, ואין לנו זמן" אמר אלביס
זואי הביטה על צווארו, היה שם קולר עם רמקול; ככל הנראה שבגלל זה יכל לדבר.
זואי הרגישה שמדובר בדבר רציני, ועל כן נענתה לבקשתו ובקשה ממנו להסביר את כוונתו.
--------------------------------------התרוקנו ומיקמק כתום שכב על הרצפה.
היה זה מקס - שומר המכלאה, שהמינימיקים הביסו בדרכם החוצה. היו הם הרבה, ועל כן לא יכל להתמודד.
שיחה ארוכה וכואבת עומדת להיות לו עם הדיקטטורית הגדולה, מיקיאוולי.
--------------------------------------
"מראה מראה שעל הקיר"
"קורים הרבה דברים בעיר"
|
|
מוקדש
ל צוקו, הנהלתמיקמק | |
|
|
