|
לכתב אורח - סיפורם של יולי והכלב במבה
|
26/12/2017 |
פרק 1 – התארגנות לטיול
בעיירה קטנה, בשנת 1935, גרו משפחת "גונגס". "אימא, אני יוצאת לטיול קטן, עם אבא. טוב?" אמרה הילדה הקטנה שבקרוב תגלו איך קוראים לה. "ברור יולי, אבל תחזרו לפני ארוחת ערב!" ענתה האם. "תודה אימא! ביי! בוא כבר אבא!" אמרה בחיוך גדול יולי. "אני מיד בא חמודה שלי, אני רק נועל נעליים!" אמר האבא.
פרק 2 - כלב?!
כשיולי והאבא שלה הלכו לטיול, היא לא האמינה למה שהיא רואה. "מה זה הדבר החמוד הזה?!" צעקה יולי בהתלהבות. "זה... כלב... רחוב..." גמגם האבא כאשר הבין שיולי רוצה אותו. "אנחנו לא ניקח אותו הביתה... טוב מתוקה?" אמר האבא ובלע רוק. "אנחנו כן, וגם זה ממש לא משנה לי שאתה ואימא כל היום תומרו לי שכלב זאת חיה פראית וקשה לאילוף! אני – רוצה – כלב!"
פרק 3 – הסתלק מכאן!
שיולי ואביה חזרו הביתה, האימא ראתה את הכלב, והזדעזעה. "הסתלק מכאן! קישטה! כלב רע!"
"לא, לא! זה הכלב שלנו! החדש! והמתוק!!!" אמרה יולי. "מה?! הבאת לפה כלב בלי שהתייעצת איתי?!?!?!?!" צעקה האם על אביה של יולי. "היא... אני... התאהבה... היה קשה לשכנע..." גמגם האבא ושוב בלע רוק.
פרק 4 – במבה
"הי, מה קורה?" אמר האח הגדול של יולי אשר נכנס לבית ובידו, שקית במבה. "רצתה... אני... אותו... יולי... הסכמתי... אימא... לא..." גמגם אבא, שכבר יולי הבינה שהוא כל הזמן מגמגם. "אולי נקרא לו במבה?" שאלה יולי. "זה נשמע רעיון פשוט..." אמרה אימא שלה שלא סיימה את המשפט, "נפלא! זה נשמע רעיון פשוט נפלא! זה מה שהתכוונת נכון?" אמר אבא עם מבט כועס לאימא.
פרק 5 – כעבור שבוע
"אימא, אני הולכת לבית ספר. ביי!" אמרה יולי לאימה. "ביי, יום נפלא!" ענתה האם אשר עלתה לקומה השנייה לדבר עם אבא של יולי. "חמוד, אני לא יכולה יותר, הוא הורס כל דבר אפשרי! ואפילו יולי הייתה צריכה לקפוץ לביוב בשביל להציל אותו כאשר נפל לשירותים!" אמרה אימא של יולי עם פרצוף מבואס אל בעלה.
פרק 6 – איפה הוא?!?!?!
כשיולי חזרה מהבית ספר ונכנסה לבית, היא לא ראתה את במבה! "האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!" צעקה יולי. "איפה הוא?! ?! ?! ?! ?! צרחה יולי, והעירה את כל זיכרון יעקב והסביבה.. "מה, מה קרה?! הערת את כל זיכרון יעקוב והסביבה!" אמרה אימא של יולי, ובכלל לא ראתה את יולי כי היא הלכה לחפש את במבה...
פרק 7 - האיש הזר
היא הסתובבה ברחובות, וראתה איש זר. "סליחה אדוני, ראית אולי את הכלב הזה?" שאלה יולי עם תמונה בשחור לבן של במבה. "כן, הוא הלך לכיוון הזה, שמאל..." אמר האיש הזר. "רגע, לא, לא! לימין! ישר! שמאל!" כעס על עצמו האיש. "אממ... תחליט... איזה כיוון???" שאלה יולי. "הוא הלך לשמאל, ואז לימין, ואז ישר, ואז לא ראיתי אותו..."
פרק 8 – על רכבת
"תודה רבה לך אדוני, אתה זוכר איפה הוא עצר?" שאלה יולי. "כן, בתחנת הרכבת של בנימינה. אני חושב שהוא עלה על רכבת..." ענה האיש. "מה?! טוב אז תודה בכל מקרה!!!" אמרה יולי כאשר רצה אל כיוון בנימינה. "יולי! יולי? יולי?! את פה???" צעקה האימא של יולי כאשר בכתה.
פרק 9 – הסוף תמיד טוב
יולי עלתה על רכבת, ואז מיד עלתה על הגג של הרכבת וקפצה אל רכבת אחרת. "במבה? במבה! במבה?! צעקה יולי בבכי ושמעה רעשים. "במבה??? זה אתה???" אמרה יולי בשקט עם דמעות בעיניים. "נביחה, נביחה, נביחה." נבח במבה. "במבה!!" צעקה יולי וירדה מגג הרכבת אל הרכבת עצמה. "אדוני הנהג, הכלב שלי בטעות עלה לרכבת. אתה יכול בבקשה לעצור לנו בתחנה של בנימינה?" שאלה יולי את הנהג. "ברור, מיד." ענה הנהג. "תודה רבה! ויום נפלא! וואו יצא חרוז, ואני הולכת לאכול תפוז!" אמרה יולי בצחוק והתקדמה עם במבה לכיוון הבית. "יולי! איך דאגתי לך! איפה היית?!" צעקה האימא של יולי בשמחה כשראתה את יולי. "במבה ברח, אז הלכתי לחפש אותו... וכמובן שמצאתי!" ענתה יולי. "מה זה? איך קיבלת את הפצע הזה? הכל בסדר? שאלה האימא של יולי. "כן, כן, הכל בסדר אימא..." ענתה יולי בחיוך גדול אל במבה.
|
|
מוקדש
לואי, השקעתי_כמעט_חצי_יום! | |
|
|
