|
סיפורה של אלכסיס מהגן ועד תיכון (חלק ה')
|
25/01/2018 |
ואז, קיבלנו מאחי אות. הוא רץ אחריהן כדי שלא יחזרו, ואנחנו נהננו להיכנס למערה כדי לאכול ביחד. היה אז ערב, ואנחנו עושים ארוחת ערב בסוף כל יום. ההורים שלנו אומרים שאנחנו יכולים כל עוד יש לנו מקום לישון. ויש לנו: המערה. הוצאנו שולחן מתקפל, שני ספסלים, ואוכל לרוחת ערב שמקס קנה. אירגנו הכל יפה וישבנו לאכול. ואז ג'ימבו אמר:"אח שלך מדהים, כל אחד צריך אח כזה." אמרתי:"סני, יש לך עוד אוכל בצלחת." סני ענה:"אני לא אוכל הרבה." מקס מלמל:"אולי אחותה של זואי תגיע..." לחשתי לו לאוזן:"היא לא. אח שלי שומר עליה בבית."
הוא נרגע. ואז האוכל רעד...המשך יבוא!
פרגנו בלייק תגובה.
|
|
